אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

רב-שיח בנושא הגדרת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה

28 בנובמבר, 2022

ניקוי פאנלים סולאריים | צילום דנה סמיילי / הבנק העולמי, פליקר, CC BY-NC-ND 2.0

מאת

אופירה אילון
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

אופירה אילון
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

המדינות החברות באמנת האקלים של האו"ם, ובהן כמובן ישראל, הסכימו בוועידת פריז (COP 21, בשנת 2015) שכל אחת מהן תגדיר את יעדיה הלאומיים להפחתת פליטות גזי החממה בשטחה (Nationally Determined Contributions – NDCs). בהתאם לכך, נדרשה כל מדינה לקבוע לעצמה תוכנית פעולה לצורך עמידה ביעדים.

לאור דרישה זו אימצה ממשלת ישראל יעד של 8.8 טונות שווה ערך פחמן דו-חמצני לנפש בשנת 2025 ו-7.7 טונות לנפש בשנת 2030. יעד זה זכה לביקורת רבה, בעיקר מכיוון שבשל גידול האוכלוסייה הגבוה בישראל המשמעות המעשית שלו הייתה המשך הגידול בשיעור הפליטות.

לקראת ועידת האקלים בגלזגו התקבלה החלטת ממשלה על מעבר לכלכלה דלת-פחמן (החלטה מס' 171 מיום 25.7.2021) ובה עודכן היעד הלאומי: נקבע להפחית 27% מפליטות גזי החממה עד 2030, בהשוואה לפליטות שנמדדו ב-2015 (כלומר שב-2030 נפלוט 58 מיליון טונות בשנה), וכן להפחית עד שנת 2050 85% מהפליטות בהשוואה ל-2015 (כלומר שב-2050 נפלוט 12 מיליון טונות בשנה). יש לציין שבעוד שישראל מתייחסת לשנת 2015 כאל שנת הבסיס, כלומר זו השנה שהפליטות שהיו בה הן הבסיס להשוואות העתידיות, מדינות מתפתחות רבות מתייחסות לשנת 1990 כאל שנת הבסיס.

העדכון האחרון ליעד הלאומי הגיע בדמות הצהרת ראש הממשלה בנט במהלך הוועידה בגלזגו על איפוס מאזן הפליטות עד 2050, כלומר שגם 15% הנותרים יופחתו או יקוזזו באמצעים שונים של לכידת פחמן בישראל או על-ידי רכישת זכויות הפחתה או לכידה בשוק הבין-לאומי.

ברב-שיח זה אנו שמים במוקד הדיון את היעדים הלאומיים של ישראל להפחתת פליטות גזי החממה. בעזרת נציגים בכירים מהמשרד להגנת הסביבה, מהרשות המחוקקת, מהתעשייה ומהחברה האזרחית וכן בעזרת כלכלן בכיר, ביקשנו להבין את תהליך קביעת היעדים, ואיך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית להפחתת פליטות; מה חשיבותם של יעדי הביניים ותוכנית החומש לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי; מה המשמעויות למשק הישראלי ולחברה הישראלית של המעבר לכלכלה דלת-פחמן, וכיצד ניתן לבצע את השינויים הנדרשים תוך פגיעה מזערית (אם בכלל) בצמיחה וללא הרחבת פערים חברתיים; מה המשמעות של עמידה בדרישות להפחתת פליטות עבור המגזר התעשייתי; מדוע להרחבת המיקוד מפליטות פחמן דו-חמצני לפליטות מתאן יש חשיבות רבה לעמידה ביעדי הביניים של 2030.

שתי פעולות מרכזיות שבות וחוזרות בין דפי המדור – חקיקת אקלים ותמחור פחמן – וזאת משום חשיבותן הקריטית ליצירת ודאות משקית ומחויבות ממשלתית ארוכות-טווח. נדמה שהצירוף של הבנת גודל השעה לאנושות, יחד עם מחויבות הנגזרת מהשייכות לקהילה הבין-לאומיות ולחצים כלכליים, מוליך את ישראל במסלול לחקיקת חוק האקלים ולהטלת מס פחמן. קשה להפריז בחשיבותם של שני כלי המדיניות האלה להסטת המשק הישראלי לכיוון הנדרש לעמידה ביעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי החממה.





ציטוט מומלץ

אילון א ובוקמן ש. 2022. רב-שיח בנושא הגדרת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. אקולוגיה וסביבה 13(3).
העתק

רב-שיח בנושא הגדרת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה
אופירה אילון, שחר בוקמן
עקרונות מנחים בקביעת יעדי לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה
גיל פרואקטור
הגדרת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות במסגרת חוק האקלים – פתולוגיה של עמימות ואנמיות
אלון טל
מעבר צודק לכלכלה מקיימת בישראל – עקרונות וקווים מנחים
נתן זוסמן
אתגרי הפחתת פליטות גזי חממה במגזר התעשייתי והמענה הממשלתי הנדרש להם
ניר קנטור
אסטרטגיית מתאן – המפתח לאיפוס פליטות גזי החממה
אריה ונגר, תמי גנות-רוזנשטריך

מתוך: 

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה


ציטוט מומלץ

אילון א ובוקמן ש. 2022. רב-שיח בנושא הגדרת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. אקולוגיה וסביבה 13(3).
העתק

נושאים

שינוי האקלים (148) הפחתת פליטות (אִפחוּת, מיטיגציה) (39) פליטת גזי חממה (19)

שתפו

מצאתם טעות במאמר?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לראש העמוד