אקולוגיה וסביבה

מידע מרשתות חברתיות – שימוש במשאב ייחודי וחדשני במחקרי סביבה וקיימות

1 בספטמבר, 2021

בים המלח כבר לא מצטלמים עם עיתון… מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות? | צילום: Ralf Steinberger, Flickr, CC BY 2.0


מאת

אנדראה גרמנדי
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

מאת

אנדראה גרמנדי
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

רשתות חברתיות מקוונות נעשו חלק בלתי נפרד מאורח החיים בחברות מודרניות. יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם פעילה ברשתות החברתיות, ובישראל שיעור זה אף מגיע ל-78% [8]. הרשתות החברתיות מואשמות לעיתים קרובות בנתק ההולך וגדל מעולם הטבע – "היכחדות של חוויות" (“extinction of experiences”) [5]. גם כאשר השימוש ברשתות החברתיות נעשה במסגרת פעילויות ואירועים המתקיימים בטבע, הוא נתפס לעיתים קרובות כיוצר חוויות שטחיות או כגורם למשיכת כמויות גדולות מדי של מבקרים אל אתרי טבע [7].

בעשור האחרון התפתח שדה מחקר חדש במסגרת מדעי הסביבה והקיימות, המסתמך על נתונים מרשתות חברתיות כמקור לתובנות לגבי האינטראקציות של בני האדם עם הסביבה הטבעית. לרבים מנתוני העָתֵק (big data) המועלים לרשתות החברתיות ונעשים זמינים לציבור הרחב, אין קשר ישיר או עקיף למחקר הסביבתי. עם זאת, מדיות שונות, כגון טקסטים, תמונות וסרטונים (בייחוד כשהם מלווים במידע מפורט לגבי המיקום וזמן הצילום), יכולות לאפשר הצצה ייחודית ובלתי אמצעית אל תוך חוויותיהם של אנשים ונקודת מבטם על הסביבה הטבעית, כמו גם על תהליכים פיזיים, ביולוגיים ואקולוגיים המתרחשים בה.

המאמר Passive crowdsourcing of social media in environmental research: A systematic map [2], שזיכה את החוקרים בפרס למצוינות בתחום מדעי הסביבה לשנת 2021 מטעם קרן Strage ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושידיעה זו מתבססת עליו בחלקה, סקר לראשונה את תחום המחקר החדש הזה. במאמר נבחנו 169 מחקרי סביבה וקיימות, שנעזרו במידע מרשתות חברתיות. מעט יותר ממחצית (55%) מהמחקרים שנבחנו התמקדו בניתוח התנהגותם של אנשים בטבע, בניתוח תפיסתם את הסביבה, ובפרט את המערכת האקולוגית כמספקת שירותי תרבות (כגון פנאי ונופש), ובאפיון השיח המקוון על אודות נושאים סביבתיים, כמו שינוי האקלים. מן המאמר עולה כי למדיה החברתית יש תרומה פוטנציאלית רבה לניטור ביולוגי (למשל של שינויים בתפוצת מינים ושל הופעת מינים פולשים), לאפיון שימושי הקרקע, לתכנון (למשל בתכנון עירוני בר-קיימא), למשילות (בייחוד בשיפור החוסן החברתי לקראת אסונות טבע) ועוד.

למדיה החברתית יש תרומה פוטנציאלית רבה לניטור ביולוגי, לאפיון שימושי הקרקע, לתכנון, למשילות ועוד | צילום: Artem Beliaikin

המחקר הראה כי נתוני המדיה החברתית מציעים הזדמנויות חסרות תקדים מבחינת נפח הנתונים, קנה המידה של ניתוח הזמן והמרחב וכן ניטור בזמן אמת. עם זאת, המחקר הראה שהחוקרים רק מתחילים להתמודד עם אתגרי השימוש בנתונים מסוג זה, ובהם נתונים הטרוגניים, רמות רעש, הטיות פוטנציאליות בתוכן ובייצוגיות של המשתמשים ואתיקה של השגת הנתונים והשימוש בהם. לנוכח חששות נרחבים בנושא הגנת פרטיות המשתמשים, יש חשיבות עליונה להבטיח את הזמינות העתידית של נתוני המדיה החברתית באמצעות חיזוק שיתופי הפעולה והאמון בין חוקרים, חברות מדיה חברתית והחברה בכללותה.

השימוש המחקרי בנתוני מדיות חברתיות הוא תחום דינמי, המתפתח במהירות, והעניין בו הולך ומתגבר. לראיה, בשנתיים מאז פרסום המאמר כמעט הוכפל מספר הפרסומים המדעיים בתחומי הסביבה והקיימות שהשתמשו במדיות חברתיות. בעקבות התפתחות התחום וצמיחתו הפעילות המחקרית בו מתגבשת סביב מרכזים המתמקדים בידע ספציפי לתחום, כמו למשל הקמת קבוצות עבודה ייעודיות למחקרים בנושא שירותי מערכת אקולוגית [1], שימור טבע [6] ואקולוגיה [4].

שיטות מחקר מיוחדות בתחום כבר החלו להתפתח ולהתבסס. בעבר מחקרים על נופש ופנאי התמקדו בנתוני מדיה חברתית כמדד למספר המבקרים באזורים טבעיים וטבעיים למחצה וכמדד לתפוצת המבקרים בזמן ובמרחב. מידע מסוג כזה ניתן לקבל גם ממקורות אחרים של 'נתוני עָתֵק' (כגון איכוני טלפונים ניידים). כיום המחקרים נוטים להתמקד בניתוח תוכני הטקסטים ובניתוח התכנים החזותיים, ולמקור הנתונים החדש הזה יש תועלת עבור החוקרים. במחקר שנערך בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל הראינו, למשל, שהמידע מאתרי רשתות חברתיות יכול לאפיין לא רק את דפוסי הביקור, אלא גם את תחומי העניין של המבקרים ותחושות הקשורות לבילוי [3]. למשל, ניתוח רגשות מתוך תמונות (exploratory image sentiment analysis) הראה, כי למבקרים באתרים ימיים וחופיים יש תחושות חיוביות יותר מלמבקרים באתרים אחרים. הדבר תואם מחקרים בפסיכולוגיה, שדווח בהם על רמת אושר גבוהה יותר בפעילויות חוץ בסביבות אלה. כמו כן, המחקר אִפשר לנו להעריך את כמויות המבקרים בשמורות ובאתרים רבים, שתנועת המבקרים בהם אינה מנוטרת באופן שגרתי. נראה, כי האומדנים הקיימים לוקים בהערכת חסר של כמעט 40%.

אני צופה, כי בעתיד יועמקו שיתופי הפעולה בין חוקרי סביבה וחוקרי נתונים, יורחב השימוש בנתוני מדיות חברתיות ויתבססו שיטות מחקר חדשניות, כגון חישה מרחוק ומיפוי השתתפותי. ימים יגידו, אם לרשתות החברתיות, שלעיתים קרובות נחשבות אחראיות (ולו חלקית) להיעלמותן של חוויות, יהיה דווקא תפקיד מכריע במאמץ להשבתן של חוויות אלה.


תודה לניצן אבן רם על מלאכת התרגום.
תמונות וטקסטים שמשותפים במדיות חברתיות מספקים תובנות על דפוסי האינטראקציה שאנשים מקיימים עם הטבע, כגון הנאה אסתטית ופעילויות פנאי

  1. ESP – Ecosystem Services Partnership. 2021. Thematic working group on big data and online communication. Viewed 26 July 2021.
  2. Ghermandi A and Sinclair M. 2019. Passive crowdsourcing of social media in environmental research: A systematic map. Global Environmental Change 55: 36-47.
  3. Ghermandi A, Sinclair M, Fichtman E, and Gish M. 2020. Novel insights on intensity and typology of direct human-nature interactions in protected areas through passive crowdsourcing. Global Environmental Change 65: 102189.
  4. 2021. iEcology: Harnessing large online resources to generate ecological insights. Viewed 26 July 2021.
  5. Miller JR. 2005. Biodiversity conservation and the extinction of experience. Trends in Ecology and Evolution 20(8): 430-434.
  6. SCB (Society for Conservation Biology). 2021. Working Group on Conservation Culturomics. Viewed 26 July 2021.
  7. Simmonds C, McGivney A, Reilly P, et al. 2018. Crisis in our national parks: How tourists are loving nature to death. The Guardian, Nov 20: Environment.
  8. We Are Social. 2021. Digital 2021: Israel. Viewed 26 July 2021.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

גרמנדי א. 2021. מידע מרשתות חברתיות – שימוש במשאב ייחודי וחדשני במחקרי סביבה וקיימות. אקולוגיה וסביבה 12(2).
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אנדראה גרמנדי
      החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

      מאת

      אנדראה גרמנדי
      החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה



      ציטוט מומלץ

      גרמנדי א. 2021. מידע מרשתות חברתיות – שימוש במשאב ייחודי וחדשני במחקרי סביבה וקיימות. אקולוגיה וסביבה 12(2).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      גנים אנכיים בעולם ובישראל

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות ברמות הורמוני המין אצל שני מינים של שבלולי מדבר בהר הנגב הצפוני

      גלית הרמן, לארי שור, יוסף שטיינברג

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      כלב-הים הנזירי הים תיכוני חוזר לחופי ישראל אחרי 50 שנה

      אמיר פרלברג, אביעד שיינין

      גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

      כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

      גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

      - מודעה -

      לראש העמוד