אקולוגיה וסביבה

אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

15 באוגוסט, 2021

נחש עצים חום (Boiga irregularis). מין זה טרם פלש לישראל, אך הוא נחשב מין שיש להיזהר מפלישתו | צילום: Dash Huang, Flickr, CC BY-NC-SA 2.0


מאת

אפרת הדס
מנהלת ההשקעות בחקלאות, המשרד החקלאות ופיתוח הכפר
גל זגרון
אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה
ציפי סבג פרידקין
חטיבה לאסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי נווה
חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים

מאת

אפרת הדס
מנהלת ההשקעות בחקלאות, המשרד החקלאות ופיתוח הכפר
גל זגרון
אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה
ציפי סבג פרידקין
חטיבה לאסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי נווה
חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים

בישראל מוכָּרים מינים פולשים רבים של צמחים ובעלי חיים, ויש לנו מידע על מקום הימצאם ועל מגמות ההתפשטות שלהם, אולם חסר מידע על היקף הנזקים הכלכליים שהם גורמים – מידע שעשוי לסייע לגופי הממשלה למקד את פעולותיהם נגדם. בעבודה שנעשתה לאחרונה להערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים השוו החוקרים את עלות מיגורם בארץ לעלות מניעת כניסתם אליה והתבססותם בה, והם מראים שיש כדאיות כלכלית למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה.

תנועה של בעלי חיים וצמחים ממקום למקום היא תופעה טבעית, ומינים רבים מרחיבים ומשנים את תפוצתם בתגובה לשינויים בסביבה. עם זאת, פעילות האדם, בהתערבות מכוונת או בלתי מכוונת, גורמת לפלישת מינים – הרחבת תפוצתם של מינים שרובם לא היו מגיעים למקומות חדשים אלמלא הועברו אליהם על-ידי האדם. למערכות הטבעיות שהמינים הפולשים מגיעים אליהן לא ניתן זמן אבולוציוני להגיב לפלישה, ולכן פוטנציאל הנזק שהם מסיבּים להן גדול מאוד. מבחינה אקולוגית הם מפריעים לתפקודם של מינים מקומיים במערכות אקולוגיות טבעיות.

מעבר לפגיעה האקולוגית, גם מבחינה כלכלית פגיעתם רעה בתחומים רבים: הנפגע העיקרי מהם הוא ענף החקלאות, כיוון שחלק מהמינים הפולשים הם נגעים חקלאיים. הפולשים פוגעים ביבול באופן ישיר, ובעקיפין גם ביצוא החקלאי. גם ענף התיירות מושפע ממינים פולשים, הן בגלל עקיצות ומטרדים אחרים שמרחיקים תיירים וטיילים, הן בשל הרס אתרי טיול בטבע. מינים פולשים פוגעים גם בתשתיות, כגון כבישים, מדרכות, מערכות ביוב ומבנים, וכן ברכושו של האדם ובאיכות חייו. השפעתם של מינים פולשים פוגעת גם בבריאותו של האדם, למשל דרך גירויים, עקיצות ותגובות אלרגיות. מינים פולשים רבים משמשים וקטורים להפצת מחלות זואונוטיות מסוכנות, ובמקרים מסוימים אף גורמים למוות.

כאמור, מינים פולשים מסיבּים נזקים גדולים ורחבי היקף במדינות רבות וכך גם בישראל, לפי עדויות מצטברות [2]. עם זאת, אין נתונים מדויקים רבים על היקף הנזק הכלכלי שנגרם מהם, אף על פי שהנתונים נחוצים לגופים בארץ במאמציהם למגר אותם. במטרה לתקן את המצב נערכה לא מכבר עבודה [1], שעיקריה מוצגים להלן, שתכליתה להעריך מהי עלותו הכלכלית של הנזק הישיר התאורטי שמינים פולשים מסוימים עלולים לגרום לעומת עלות הפעולות הנדרשות למניעת הגעתם של הפולשים לארץ או התבססותם בה (טבלה 1). בעבודה נעשה שימוש במודל כלכלי הדומה לחישובים המקובלים של עלות-תועלת, ונבדקו בה מספר מינים מתפרצים וכן מינים פולשים שאינם מטופלים כיום על-ידי משרד החקלאות. המשרד עוסק בעיקר בפלישות של צמחים ובעלי חיים המוגדרים נגע לחקלאות ("נגעי הסגר").

טבלה 1

הערכת עלות הנזק הישיר שנגרם ממינים פולשים ומתפרצים מול טיפול למניעת פלישה, למניעת התבססות ולביעור [1]

חישוב אומדני הנזק והטיפול נעשו באמצעות נוסחה. המספרים בטבלה עוגלו לנוחות הקוראים.

העבודה בוצעה באמצעות ניתוח של עבודות קודמות בנושא, בעזרת הערכת מומחים, ובהתייחסות להשפעות ישירות בלבד. במודל נבדקו ארבעה גורמים (סלי ביצוע):

  • סל מניעה והערכת סיכונים – ביצוע הערכת סיכונים למידת ההתפשטות בעולם או מחקר לבחינה של טיפול אפשרי;
  • סל ניטור – עבודת פקחים, מספר ימי העבודה והחומרים הנדרשים לבדיקה;
  • סל ביעור ותברואה – טיפול במכולות לשם הדברה וביעור או החזרת מכולות לחו"ל ועוד;
  • סל הסברה לציבור, הכלה וממשק טיפול – טיפול שוטף בחצרות הבתים או בשדות החקלאיים.

מעל ל-20 אנשי מקצוע ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מהמשרד להגנת הסביבה ומרשות הטבע והגנים ניתחו את העלויות המוערכות. מתוצאות הבדיקה עולה שהעלות הכלכלית של הנזקים הישירים שעלולים להיגרם מחדירה, מהתבססות ומהתפשטות בארץ של כלל המינים שנבחרו, נאמדת בכ-400 מיליוני שקלים בשנה. לעומתה, פעולות למניעת כניסה לארץ של אותם מינים, לצמצום היקף התבססותם ולביעורם הוערכו בכ-10% מכך בלבד. הממצאים מורים, אפוא, שמבחינה כלכלית השקעה בטיפול במינים פולשים ובמניעת כניסתם לארץ כדאית יותר מטיפול מאוחר בנזקים הנגרמים בגינם.

מטרת הניתוח הכלכלי היא לסייע בתהליכי שינוי החקיקה הנדרשים למניעת נזקי המינים הפולשים, ובכללם קביעת תכליות וסמכויות נוספות לחוקים הקיימים והרחבת רשימת המינים הפולשים המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הגנת הצומח. אם כן, למניעת נזק ארוך טווח ושאינו בר-תיקון נדרשים תיקוני חקיקה, פעילות מערכתית של משרדי הממשלה הקשורים לדבר, תקצוב נאות של הגופים המתאימים וגיבוש נוהלי שיתוף פעולה בין-משרדיים.


  1. הדס א, נווה א, זגרון ג וסבג פרידקין צ. 2020. הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
  2. רוטשילד א ופדרמן ר. 2012. מינים פולשים בישראל – תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת. החברה להגנת הטבע.

מחשבות על “אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

  1. המאמר מבוסס על עבודה (הדס א, נווה א, זגרון ג וסבג פרידקין צ. 2020. הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) שיש בה הרבה כשלים:
    חלק מהמינים שנבחנו הם מינים מתפרצים, לא ברור מה המטרה ב"טיפול" בהם לעומת "מניעה". איך מחושב נזק רק של ה"מתפרצים" ולא של האוכלוסיה ה"טבעית".
    שני מינים מופיעים ברשימה ונספרים במניין המינים שנבדקו אבל אין נתונים לגבי העלויות לגביהם (אקליפטוס המקור ואורן קפריסאי).
    מגוון ביולוגי מוגדר בעבודה המקורית כ"מספר המינים השונים של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים החיים בכדור הארץ", זו אינה ההגדרה המקובלת למונח.
    בין המינים המתפרצים מופיעים חזירי הבר, האם לא ראוי לכלול גם את הרווח מגידול חזירים כחלק מהתחשיב? ובכלל זה האם מכירת עצים לתעשייה נלקחה בחשבון במהלך חישוב הנזק שבעצים פולשום? (אני יודע שאקליפטוס נמכר כחומר גלם והרבה אחרים נמכרים להסקה).
    חלק ממטרות המחקר היו להצביע על הנזק לגידולים חקלאיים, האם לא היה נכון לכלול פרות כמין פולש ולחשב את הנזק הסביבתי שגידולם גורם לעומת הרווח הכלכלי שמפיקים מהם?
    המחקר הגדיר למשל "נזק לאדם: חומרתו נקבעה על בסיס פרמטרים דוגמת ריח פריחה דוחה, פרי מלכלך ומסכן בהחלקה, פריחה מושכת דבורים, אלרגנים (תסמינים נשימתיים, תסמינים עוריים – צמחים המאובקים ע"י רוח). טיפול המתבסס על שימוש בחומרי הדברה מסב אף הוא נזק לאדם", רוב הגורמים הללו קיימים גם בגידולים חקלאיים ושם לא מורידים את זה בתחשיבי הנזק לחקלאות.
    נזק לחקלאות מהווה כמעט רבע מכלל הנזק מפלישות (והתפרצויות) אבל גם הרבה מהמינים החקלאיים אינם מקומיים, וחלק מהפולשים הם מינים ספציפיים שמגיעים יחד עם הגידול החקלאי ולעיתים אפילו כאלו המובאים כדי לטפל במזיקים לחקלאות.
    נחש העצים החום, שהוכנס למחקר המקורי ותמונתו מככבת גם במאמר הוא פולש שגרם נזק עצום באי גואם, אבל רק שם. הוא הובא לגואם בשנות השישים, זוהה כפולש בשנות השבעים, ומאז נצפו מספר פרטים במקומות אחרים אבל הוא לא מוגדר פולש בשום מקום מלבד גואם. אחד מהנזקים הכלכליים שהועלו בהקשר שלו היה הפסקות חשמל. בארץ היו מקרים דומים של נשרים שגרמו לקצרים כשעלו על עמודי חשמל, כאן נעשו פעולות (ובצדק) להגן על הנשרים מפני התחשמלות, שם ננקטו צעדים לשמור על התשתית מפני הנחשים (גם שם הצילו נחשים מהתחשמלות וגם כאן נמנעו הפסקות חשמל).
    יש לנו נטייה להתייחס למינים כפולשים כשהם מיצרים מה שאנחנו מגדירים "נזק" לגידולים שלנו ולהתעלם מהנזק שהגידולים עצמם מסבים לנו ולסביבה.

  2. כאמרה הותיקה: מניעת תחלואה עדיפה תמיד על טיפול במחלה, וזה נכון גם לטיפול בפלישה ביולוגית. מאמר חשוב מאוד, כיוון שעד כה הנתונים הכספיים על המצב בישראל היו חסרים. יישר כח לכותבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

הדס א, זגרון ג, סבג צ ונווה א. 2021. אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה. אקולוגיה וסביבה 12(2).
העתק




מחשבות על “אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

  1. המאמר מבוסס על עבודה (הדס א, נווה א, זגרון ג וסבג פרידקין צ. 2020. הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) שיש בה הרבה כשלים:
    חלק מהמינים שנבחנו הם מינים מתפרצים, לא ברור מה המטרה ב"טיפול" בהם לעומת "מניעה". איך מחושב נזק רק של ה"מתפרצים" ולא של האוכלוסיה ה"טבעית".
    שני מינים מופיעים ברשימה ונספרים במניין המינים שנבדקו אבל אין נתונים לגבי העלויות לגביהם (אקליפטוס המקור ואורן קפריסאי).
    מגוון ביולוגי מוגדר בעבודה המקורית כ"מספר המינים השונים של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים החיים בכדור הארץ", זו אינה ההגדרה המקובלת למונח.
    בין המינים המתפרצים מופיעים חזירי הבר, האם לא ראוי לכלול גם את הרווח מגידול חזירים כחלק מהתחשיב? ובכלל זה האם מכירת עצים לתעשייה נלקחה בחשבון במהלך חישוב הנזק שבעצים פולשום? (אני יודע שאקליפטוס נמכר כחומר גלם והרבה אחרים נמכרים להסקה).
    חלק ממטרות המחקר היו להצביע על הנזק לגידולים חקלאיים, האם לא היה נכון לכלול פרות כמין פולש ולחשב את הנזק הסביבתי שגידולם גורם לעומת הרווח הכלכלי שמפיקים מהם?
    המחקר הגדיר למשל "נזק לאדם: חומרתו נקבעה על בסיס פרמטרים דוגמת ריח פריחה דוחה, פרי מלכלך ומסכן בהחלקה, פריחה מושכת דבורים, אלרגנים (תסמינים נשימתיים, תסמינים עוריים – צמחים המאובקים ע"י רוח). טיפול המתבסס על שימוש בחומרי הדברה מסב אף הוא נזק לאדם", רוב הגורמים הללו קיימים גם בגידולים חקלאיים ושם לא מורידים את זה בתחשיבי הנזק לחקלאות.
    נזק לחקלאות מהווה כמעט רבע מכלל הנזק מפלישות (והתפרצויות) אבל גם הרבה מהמינים החקלאיים אינם מקומיים, וחלק מהפולשים הם מינים ספציפיים שמגיעים יחד עם הגידול החקלאי ולעיתים אפילו כאלו המובאים כדי לטפל במזיקים לחקלאות.
    נחש העצים החום, שהוכנס למחקר המקורי ותמונתו מככבת גם במאמר הוא פולש שגרם נזק עצום באי גואם, אבל רק שם. הוא הובא לגואם בשנות השישים, זוהה כפולש בשנות השבעים, ומאז נצפו מספר פרטים במקומות אחרים אבל הוא לא מוגדר פולש בשום מקום מלבד גואם. אחד מהנזקים הכלכליים שהועלו בהקשר שלו היה הפסקות חשמל. בארץ היו מקרים דומים של נשרים שגרמו לקצרים כשעלו על עמודי חשמל, כאן נעשו פעולות (ובצדק) להגן על הנשרים מפני התחשמלות, שם ננקטו צעדים לשמור על התשתית מפני הנחשים (גם שם הצילו נחשים מהתחשמלות וגם כאן נמנעו הפסקות חשמל).
    יש לנו נטייה להתייחס למינים כפולשים כשהם מיצרים מה שאנחנו מגדירים "נזק" לגידולים שלנו ולהתעלם מהנזק שהגידולים עצמם מסבים לנו ולסביבה.

  2. כאמרה הותיקה: מניעת תחלואה עדיפה תמיד על טיפול במחלה, וזה נכון גם לטיפול בפלישה ביולוגית. מאמר חשוב מאוד, כיוון שעד כה הנתונים הכספיים על המצב בישראל היו חסרים. יישר כח לכותבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אפרת הדס
      מנהלת ההשקעות בחקלאות, המשרד החקלאות ופיתוח הכפר
      גל זגרון
      אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה
      ציפי סבג פרידקין
      חטיבה לאסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      אורי נווה
      חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים

      מאת

      אפרת הדס
      מנהלת ההשקעות בחקלאות, המשרד החקלאות ופיתוח הכפר
      גל זגרון
      אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה
      ציפי סבג פרידקין
      חטיבה לאסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      אורי נווה
      חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים



      ציטוט מומלץ

      הדס א, זגרון ג, סבג צ ונווה א. 2021. אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה. אקולוגיה וסביבה 12(2).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      אפידמיולוגיה סביבתית כדרך אפקטיבית להשפיע על הסביבה – ריאיון עם ד"ר קרן אגאי-שי

      שחר בוקמן

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

      הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

      יתוש הטיגריס האסייני בישראל – סיכונים בריאותיים, ניטור והסברה

      עדי לוי, טלי ברמן אלפורט, נועם ואן דר האל, קרני קריגל

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

      להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד