אקולוגיה וסביבה

כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?

5 באוגוסט, 2021

ילדי בית ספר ציבורי בריו (נבדה, ארה"ב) חוגגים התקנת מערכת פוטו-וולטאית בבית ספרם – דוגמה להצלחת פעילות הארגון Black Rock Solar שהוקם לשם יצירת מקורות הכנסה לבתי ספר, לאוכלוסיות ילידיות, לעמותות ולערים קטנות | צילום: Black Rock Solar, Flickr, CC BY 2.0


מאת

רונית פיסו
מנהלת החממה החברתית, הטכניון – מכון טכנולוגי בישראל

אתגרי השעה, כגון משבר הקורונה ומשבר האקלים, מצטרפים למגמות בעייתיות, בהן האי-שוויון החברתי והיווצרות פערים חברתיים מעמיקים. מערך זה של אתגרים מצריך סדר יום חדש [3], המעוגן בתאוריה ובפרקטיקה וניזון ממספר עולמות תוכן – החברתי, הסביבתי והטכנולוגי, האקדמי, הציבורי והתעשייתי.

אחד המענים למגמות ולאתגרים הרווחים בשנים האחרונות הוא הכלכלה המעגלית: הפיכת המודל הליניארי המבוסס על "ייצור–צריכה–פסולת" למודל של כלכלה מעגלית [5]: משק המבוסס על עקרונות שימוש חוזר בחומרי הגלם ובטובין, כולל ניתוח שלבי הייצור והצריכה, מזעור הפסדים והפקת מרב הערך מהמשאבים. מודל "העירוניות המעגלית" (Circular Urbanism) ממשיך קו חשיבה זה, ומלביש את עקרונות הכלכלה המעגלית על המרחב העירוני כמרחב של משאבים והזדמנויות (איור 1). מודל זה מבקש לתת מענה למשבר החלוקה: בחברת השפע המערבית האי-שוויון החברתי ניתן לצמצום באמצעות חלוקה מחדש של העודפים העצומים שנוצרים. חברת השפע מייצרת הרבה מעבר לצרכיה – במזון, באנרגיה, בריהוט, בביגוד, בתרופות. לעודפים אלה יש ערך חברתי רב שיבוא לידי ביטוי עם חלוקתו מחדש לאוכלוסיות מוחלשות החיות בחוסר. בצורה דומה, הנטל הסביבתי עשוי להצטמצם אם עודפים יחולקו מחדש במקום להיזרק או להיטמן. העירוניות המעגלית רואה את העיר כיחידה המרכזית לחלוקה מחדש של הטובין. העיר מייצרת וצורכת, בעיר דרות אוכלוסיות שונות המגוונות במעמד הכלכלי ובטובין שבבעלותן, הרשות המקומית יכולה וצריכה לדעת את תמונת המצב החברתית של תושביה, ויחד עם תאגידים וארגונים, לנהל את הטובין העירוני לרווחת הכלל. באמצעות הקמתם של מנגנונים שונים ניתן לוודא כי המשאבים מגיעים למקומות הנכונים ומסייעים בהקטנת האי-שוויון החברתי ובהקטנת הנטל הסביבתי (כגון צמצום הייצור והשינוע, הצריכה, השימוש החוזר). המנגנונים האפשריים הם התארגנות חברתית, יצירת מודלים חדשים של שותפוּת חוצת מגזרים וביסוס השותפות על טכנולוגיה.

איור 1

עירוניות מעגלית – טכנולוגיה, חברה וסביב

יישומונים (אפליקציות) (1) לשיתוף מידע, השואבים נתונים מגופים שונים (מוקדים עירוניים, משרדי ממשלה, עמותות) ועושים ניתוח ומיפוי של העודפים ושל החוסרים (2), ומפעילים מערך שינוע חכם ויעיל (3) לחלוקה מחדש של הטובין.

מזה כשנתיים פועלת בחממה החברתית בטכניון תוכנית הדגל "חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?", ובמסגרתה נבנות שותפויות בין סגל אקדמי ומנהלי וסטודנטים לבין גורמים שונים, בעיקר בחיפה, במטרה לחבר פתרונות טכנולוגיים ומקצועיים מתקדמים לסוגיות של חלוקה מחדש של טובין במרחב עירוני ובעידוד חוסן קהילתי. במסגרת זו נבנתה שותפות אסטרטגית עם עמותות העוסקות בחלוקה מחדש של טובין, כגון ריהוט, ביגוד, כלי בית ומוצרי חשמל (לב ח"ש, שינוע חברתי), תרופות (חברים לרפואה) ומזון (לקט ישראל), ונבנים ממשקים דיגיטליים מתקדמים לשיפור עבודתן. משמעות השותפות היא הפחתה של הנסועה, הצריכה, בזבוז המזון והטמנת פסולת, והגברת ניצול התרופות שגורר אחריו את הקטנת אחוז התרופות המועברות לפירוק ולטיפול כימי.

לדוגמה, במיזם משותף לעמותת לב ח"ש ועיריית חיפה בשם "והדרת בדרכך", פקחי הרשות (משאב עירוני) מתנדבים שעה בשבוע, ומבקרים קשישים עריריים בחיפה, ובאמצעות יישומון (אפליקציה) שפותח בטכניון, מחלקות שונות בעירייה ובעמותה מעודכנות על מצבם של הקשישים ומסייעות בחלוקת מצרכים שונים, בליווי חברתי ונפשי ועוד. במיזם אחר העמותה אוספת טובין (ביגוד, ריהוט, מכשירי חשמל) תקינים מרחבי העיר ומוכרת אותם במחירי רצפה במרכז העירוני הממוקם בשכונת הדר.

סטודנטים בקורס סטודיו 1:1 של ד"ר דן פרייס ומיכל בלייכר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הסטודנטים תכננו עם עמותת מגדל-אור סככה לאופני טנדם | באדיבות עמותת מגדל-אור

לאחרונה (26.5.2021) קיימה החממה החברתית בטכניון יום עיון בנושא "עושר עילי בעיר מעגלית: פאנלים סולאריים כאמצעי למיתון אי-שוויון חברתי", והוצגה בו תמונת המצב בתחום התקנת פאנלים סולאריים. המודל הקיים של רשת החשמל הוא מודל קווי. החשמל זורם מיצרנים בודדים אל הצרכנים הרבים, וההון "זורם" בכיוון ההפוך. ביום העיון דנו בהפיכתו למודל של רשת מבוזרת, מרובת יצרנים וצרכנים של אנרגיה, שהאנרגיה וההון נעים בה באופן "מעגלי" יותר.

השימוש באנרגיית שמש כאנרגיה מתחדשת צובר תאוצה בישראל, ועלות הפקתה מוזלת. התקנת פאנלים סולאריים נעשית בעיקר על גגות של בתים פרטיים, מבני ציבור, מבני תעשייה וחקלאות ובשטחים פתוחים, אך מרבית התושבים גרים בבתי דירות ואינם יכולים ליהנות מייצור אנרגיה ומרווח כלכלי של משאב ציבורי, נגיש לכול – השמש. על אחת כמה וכמה, תושבים החיים במצב של עוני אנרגטי (energy poverty) [2] אינם יכולים להבטיח שימוש רציף ובטוח בחשמל, ועלולים להתקשות לשרוד בתנאי חום וקור קיצוניים. בכנס טענו שבאמצעות מודל של חשיבה מעגלית בשילוב טכנולוגיה מתקדמת, פרי שותפות בין מגזרים (אקדמיה, רשות מקומית, עמותות ותושבים) והתארגנות אזרחית מקומית [1, 4, 5] ניתן להגביר את השימוש באנרגיית השמש, ולהתקרב צעד נוסף ליעדי הממשלה וליעדי האו"ם באנרגיה מתחדשת [3] באמצעות מתן ביטחון באנרגיה לאוכלוסיות מוחלשות.


  1. Giezen M. 2018. Shifting infrastructure landscapes in a circular economy: An institutional work analysis of the water and energy sector. Sustainability 10(10): 3487.
  2. Karadimitriou I, Yuan B, Demetriadou L, et al. 2021. Building a fair transition: Creating a fair circular built environment in the Dutch province of South Holland (MSc thesis). Delft, The Netherlands: Delft University of Technology.
  3. Newman P. 2020. COVID, cities and climate: Historical precedents and potential transitions for the new economy. Urban Science 4(3): 32.
  4. Revez A, Dunphy N, Harris C, et al. 2020. Beyond forecasting: Using a modified Delphi method to build upon participatory action research in developing principles for a just and inclusive energy transition. International Journal of Qualitative Methods 19.
  5. Sanders CF and Van Timmeren A. 2018: Dutch circular cities by the energy of the people. Conference "Construction on Urban Future". AMPS. 18–19 March, Abu Dhabi University (UAE).

ציטוט

פיסו ר. 2021. כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים? אקולוגיה וסביבה 12(2).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    רונית פיסו
    מנהלת החממה החברתית, הטכניון – מכון טכנולוגי בישראל

    ציטוט

    פיסו ר. 2021. כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים? אקולוגיה וסביבה 12(2).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    הפנים של המדע
    אפידמיולוגיה סביבתית כדרך אפקטיבית להשפיע על הסביבה – ריאיון עם ד"ר קרן אגאי-שי
    הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שלדעת ד"ר אגאי-שי, חשובים עוד יותר מאשר מגפת הקורונה?
    בקצרה
    נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה
    מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?
    בקצרה
    זרימת מים טבעיים בנחלים – מה נעשה בעשור האחרון ולאן פנינו?
    מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים
    לראש העמוד