אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

לשועל שלג סיבירי (Vulpes lagopus) טכניקות ציד ייחודיות. בחודשי החורף הארוכים, כשהציפורים (המזון המועדף עליו) נודדות דרומה, מפנה השועל את מאמציו לציד מכרסמים, החיים במחילות מתחת לשמיכת השלג. השועל נעזר בחוש שמיעה מחודד ביותר, ואף בשדה המגנטי של כדור הארץ, כדי לאתר את מיקומו המדויק של המכרסם. או אז מנתר השועל לגובה של כמטר, וצולל מטה כשראשו קדימה, ישירות לתוך השלג, כדי לצוד את המכרסם.

מכונת החֵרות / דן פגיס

בִּכְלוּבוֹ שֶׁל שׁוּעַל הַשֶּׁלֶג הַסִּיבִּירִי,

שָׁבוּי מְיֻחָס,

הֻצְּבָה מְכוֹנַת הַחֵרוּת.

זֶהוּ גַּלְגַּל בַּרְזֶל בְּקֹטֶר 90 ס"מ

מֻקַּף דֹּפֶן עָגֹל כְּתֹף, בְּרֹחַב 30 ס"מ;

בִּפְנִים הַדֹּפֶן בּוֹלְטִים שְׁלַבֵּי אֲחִיזָה,

וְהַצִּיר שֶׁעָלָיו סוֹבֵב הַגַּלְגַּל תָּקוּעַ בַּקִּיר

כָּל אֵימַת שֶׁהַשּׁוּעָל הַסִּיבִּירִי עָיֵף

הוּא מְנַתֵּר פְּנִימָה

וּמַתְחִיל לָרוּץ.

מְכוֹנַת הַחֵרוּת מְגוֹלֶלֶת

שְׁבִיל מְסַחְרֵר

לְאַרְבַּע מֵאוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ

הַחוֹלְפוֹת כָּרוּחַ

מִתַּחַת לַגּוּף הַכָּסוּף

חֲזָרָה

אֶל סוֹף צָפוֹן

אֶת הַגַּלְגַּל מְשַׁמְּנִים כָּל שָׁבוּעַ.

מתוך: מילים נרדפות, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב, 1982

בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

האוקסימורון בולט בכותרת השיר – מכונת החירות – ניגוד מוחלט בין מכונה, חפץ קונקרטי שאפשר בקלות להגדיר, להסביר את פעולתה ואף לכמת אותה, לבין חירות, מושג מופשט שיש לו אלפי הגדרות ואף לא הגדרה ממצה אחת, שאי אפשר למדוד את ממדיו ואת אופן פעולתו.

מכונת החירות מוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי. כאן עולה אוקסימורון נוסף – הניגוד בין מכונה לבין חיה. היצור החי הזה שבוי בכלוב. הוא אמנם מיוחס – ייתכן בשל יופיו – ובכל זאת שבוי בכלוב. איך תוכל מכונת החירות לחלץ אותו מכלאו?

לאחר קריאת המפרט הטכני של המכונה, ברור לכול שזהו גלגל שמוצמד לקיר, ואכן, כל אימת שהשועל עייף הוא מתחיל לרוץ על הגלגל, כמו אוגר בכלוב. כאן יש לכאורה ניגוד, כי אם השועל עייף, עליו לנוח ולא לרוץ. אפשר להבין כי השועל עייף מהשבי, מהכלא, ומנסה לברוח ממציאות חייו המונוטונית על-ידי ריצה. אבל מכונת החירות מסתובבת ומסתובבת ואינה מובילה לשום מקום – השועל אינו מתקדם, אלא רץ במקום ונשאר בתא כלאו.

שועל שלג סיבירי בגן החיות. Big Bear Alpine Zoo, קליפורניה, ינואר 2019 | צילום: Vahe Martirosya, Flickr, CC BY-SA 2.0

אשליית השחרור נרקמת במילים – כאשר מסתכלים על השועל ועל רגליו הדוהרות במהירות נראה כאילו יש לו מאות רגליים שחולפות כרוח ומביאות אותו "חזרה אל סוף צפון". הכיסופים של השועל לחופש, לסוף צפון, מהדהדים את כיסופיו של רבי יהודה הלוי לארץ ישראל "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב". אם רצינו למצוא בדימוי הזה תקווה, דן פגיס מפוגג אותה בשורה החותמת את השיר – זוהי רק מכונה – אין נחמה – "את הגלגל משמנים כל שבוע". בגן החיות הטבע ה'אחר' הופך לחפץ שניתן לרכישה. אנחנו, מייצגי ה'תרבות', מביטים בחיה. מה אנחנו רואים? מה איננו רואים? הכנסת הטבע הפראי לתוך גן חיות היא אכזרית, ובמקרים רבים גורמת סבל רב לחיות הכלואות. אקסל מונתה, מחבר הספר הנפלא מגילת סן-מיקלה, כתב: "החיה האכזרית, הפראית, איננה מאחורי סורגי הכלוב. היא ניצבת לפניהם". קביעה זו מקבלת משנה תוקף אם נזכור שבסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הוצגו בערים המרכזיות של העולם 'הנאור' – פריז, המבורג, אנטוורפן, ברצלונה, לונדון, מילאנו וניו יורק – בתצוגות אתנוגרפיות או בגני חיות אנושיים, גברים, נשים וילדים שהובאו מהמושבות שברחבי האימפריות הקולוניאליות, לעיתים לצד חיות בר מאותם אזורים. אז נטען כי לתצוגות ערך חינוכי־לימודי, כפי שעדיין טוענים לגבי גני חיות. המעט ששירו של דן פגיס מבקש מאיתנו לעשות הוא לשאול שאלות, ולא לקבל כמובנת מאליה את זכותנו לכלוא בעלי חיים במאסר עולם ללא אפשרות ערעור, שחרור מוקדם או חנינה.

יכולות הציד של שועל שלג סיבירי מרשימות, אך כמו בכל דבר בחיים, הגעה ליכולת ביצוע גבוהה מצריכה אימונים רבים ואף כרוכה בכישלונות

תגובות

  1. אחת התופעות המדהימות בטבע שמותירה אותך פעור פה – כיצד מצליח שועל השלג לצוד את טרפו בדיוק רב כל כך וכיצד חוטמו הותאם למשימת החדירה של מעטה השלג. הכנסתה של חיית חופש זו לכלוב לא נתפסת והצבת מתקן ריצה היא אשליית החופש שקשה להסכים לה. זו לא מכונת חרות, זו מכונת שיעבוד!


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה






    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    גלים שחורים / אורי קיטה

    גלים שחורים / אורי קיטה

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    אני רוצָה / יוליה וינר

    אני רוצָה / יוליה וינר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    דיוק הכיוון / יהודית כפרי

    דיוק הכיוון / יהודית כפרי

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
    שירת סגרכתר

    שירת סגרכתר

    עדנה גורני

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
    תאר לך / ויינברג מאיה

    תאר לך / ויינברג מאיה

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    השועל / אמנון להב

    עורק תחבורה ראשי דורס את כל פני הנוף, ולא רק אותו

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    הַכְחָדָה / מיה טבת דיין

    הַכְחָדָה / מיה טבת דיין

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מיה טבת דיין מאפשרת למותו של סודן, הקרנף הלבן האחרון בעולם, להשפיע על אירוע אישי משמח, שחל באותו היום – יום הנישואים האחד עשר שלה

    מיה טבת דיין מאפשרת למותו של סודן, הקרנף הלבן האחרון בעולם, להשפיע על אירוע אישי משמח, שחל באותו היום – יום הנישואים האחד עשר שלה

    גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
    לראש העמוד