אקולוגיה וסביבה

השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל

4 באפריל, 2021

במחקר מוצגות מספר תובנות התורמות לשיפור ההבנה של פרקטיקת הגגות הירוקים האקסטנסיביים והתאמתה לאקלים הים תיכוני המקומי | צילום: שי לוי


מאת

עמיאל וסל
מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
שי לוי
מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
ג'יונג'יבר קדס
מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה; המכון לחקר הקיימות, אוניברסיטת מזרח לונדון
ליאון בלאושטיין
מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה

תקציר

למרות הגידול בהיקף הקמתם של גגות ירוקים בעולם, בישראל מספר הגגות הירוקים עדיין מצומצם, והתהליך להתאמת הפרקטיקה לתנאים המקומיים עדיין בהתהוות. במחקר זה נבדקה במשך ארבע שנים השפעתם של מאפיינים רלוונטיים לישראל – רמות שונות של עושר מינים של צמחים חד-שנתיים, סוג המצע (טוף ופרלייט) ונוכחות או היעדר של יריעת ניקוז – על מגוון מדדים (כיסוי צמחי ירוק, מינים זרים שנוספו, לחות וטמפרטורה של המצע) המשקפים את תפקוד הגג הירוק.

הממצאים הראו שעושר מינים התחלתי גבוה הגביר את הכיסוי הצמחי הירוק בכל השנים, אף על פי שעושר המינים בפועל בשני הטיפולים (גבוה ונמוך) התכנס למספר מינים דומה לקראת סוף הניסוי. בחלקות עם עושר התחלתי גבוה מספר המינים הזרים שנוספו במהלך השנים היה נמוך יותר. סוג המצע השפיע על הכיסוי הירוק בחלקות באופן שונה על פני השנים – בשנה הראשונה הכיסוי היה גבוה יותר בחלקות הטוף, ואילו בשאר השנים הכיסוי היה גבוה יותר בחלקות הפֶּרלייט. בכל ארבע השנים הלחות במצע הייתה גבוהה יותר והטמפרטורה נמוכה יותר בחלקות הפרלייט, דבר המעיד על תרומת טיפול זה לבידוד הגג, לאגירת משקעים וליצירת בית גידול טוב יותר לצמחים. יריעת הניקוז היא רכיב יקר בגג הירוק, ולמרות זאת לא נמצאה להימצאותה השפעה כלשהי. ממצאים אלה מספקים את הבסיס להקמת גגות ירוקים אקסטנסיביים אפקטיביים בְּעלוּת מופחתת.

מבוא

הקמת גגות ירוקים (שכבת צמחייה על גג מבנים) בעת המודרנית החלה בגרמניה בתחילת המאה ה-20 במטרה להקטין את עוצמת הנגר באירועי גשם. ככל שעבר הזמן נזקפה תועלת נוספת לגגות ירוקים, כגון צמצום אפקט אי החום העירוני, בידוד תרמי למבנה ויצירת בית גידול לח וצומח בתוך העיר [3, 9]. גגות ירוקים מסווגים באופן כללי בתור אקסטנסיביים או אינטנסיביים. הגגות האינטנסיביים מאופיינים בשכבת מצע עמוקה, בגינון ובהשקיה משמעותיים ובשכבת צמחייה מפותחת, ואילו האקסטנסיביים מאופיינים במצע רדוד, בהיעדר השקיה, בגינון מינימלי ובשכבת צמחייה מינימליסטית (המבוססת ברבות ממדינות העולם על מינים מהסוג צורית [Sedum]) [7]. לאור עלותם הנמוכה ותרומתם למרחב הבנוי גגות ירוקים אקסטנסיביים הם אלמנט משמעותי בערים רבות.

גגות ירוקים אינטנסיביים קיימים במקומות רבים בישראל, למשל בפארק אזורים בפתח תקווה ובמדרגה של הגנים הבהאיים שמקַרה את שדרות הציונות בחיפה. בשנים האחרונות הוקמו גם גגות אקסטנסיביים במבנים שונים, ובהם התחנה לחקר ציפורים ומכון מנדל בירושלים. למרות ניסיונות לתווך ולתרגם את הנושא [2] קיים מחסור בידע ובהבנה של הדינמיקה והפוטנציאל של גגות ירוקים אקסטנסיביים באקלים ים תיכוני בהשוואה למחקר ולניסיון הנרחבים הקיימים באזורים ממוזגים.

מחקרים אקולוגיים קלאסיים [6, 10] וכן מחקרים בגגות ירוקים באקלים ממוזג [6] מצאו והעריכו שלמגוון מינים גבוה תהיה השפעה חיובית על תפקוד המערכת, ובכלל זה כיסוי צמחייה מוגבר, צמצום התבססותם של מינים פולשים ועוד [4]. כמו כן, ההגבלות המכניות על משקל הגג הירוק (נשיאה של 150 ק"ג למ"ר) העלו את הצורך לבחון את היתרונות בשימוש בחומר גלם קל משקל, יקר ומיובא – פֶּרלַייט (גרגירי זכוכית געשית מותפחים) אל מול חומר גלם כבד יותר אך זול ומקומי – טוף. לבסוף, ביקשנו לבחון גם את התועלת בקיומה של יריעת ניקוז הנדרשת על פי ההנחיות המקובלות בתעשייה [5] כדי לשפר את ניקוז הנגר וכן לאגור מים לאורך זמן בגג הירוק.

השערות המחקר היו ששימוש בעושר מינים גבוה יגביר את הכיסוי הצמחי הירוק ויצמצם את התבססותם של מינים פולשים, שהלחות במצע על בסיס פרלייט תהיה גבוהה יותר והטמפרטורה בתחתית המצע תהיה נמוכה יותר, וכן שיריעת ניקוז תגביר את הלחות במצע ותגביר את הכיסוי הצמחי הירוק.

המחקר הצליח לבסס את התרומה שיש לזריעת מגוון גבוה של מינים בגגות ירוקים, להגברת הכיסוי הצמחי הירוק ולצמצום פלישת מינים זרים | צילום: עמיאל וסל

שיטות מחקר

מערך הניסוי הוקם על גג ירוק קיים בבניין "בית הסטודנט" שבאוניברסיטת חיפה ב-12.11.2012. המערך כלל 48 חלקות באורך 120 ס"מ, ברוחב 120 ס"מ ובעומק 20 ס"מ, שכללו שש חזרות עם הצלבה מלאה של שלושת המשתנים הבאים – א. עושר מינים גבוה (20 מינים, 50 זרעים מכל מין) ונמוך (5 מינים, 200 זרעים מכל מין) ממינים שנבחרו באקראי ממאגר של 32 מינים חד-שנתיים מקומיים; ב. מצע המבוסס על טוף או פרלייט; ג. קיום או היעדר יריעת ניקוז – יריעת פלסטיק קשיחה בעלת מבנה מורכב שאמורה, בין השאר, לאגור משקעים ולשפר את התנאים עבור הצמחייה בגג הירוק. סך כל השילובים האפשריים של הצלבות שלושת הטיפולים הוא 48 = 2 * 2 * 2 * 6 (עושר מינים גבוה/נמוך * מצע טוף/פרלייט *  נוכחות/היעדר יריעת ניקוז).

במשך ארבע שנים תועדו בזמנים שונים המדדים: כיסוי צמחי ירוק (על-ידי צילום עילי), טמפרטורה, לחות וזהות המינים בכל חלקה. בסוף כל אחת משלוש השנים הראשונות נלקחו דגימות מצע ונבדקו תכונותיו (אמוניום [NH4], חנקה [NO3], מוליכות החשמלית [EC], ערך ההגבה [pH]). פירוט שיטות המחקר נמצא בנספח 1.

הגג הירוק על בניין "בית הסטודנט" שבאוניברסיטת חיפה. מערכי ניסוי בערים בישראל מסייעים להבנת התועלת המקומית שטמונה בגגות ירוקים | צילום: עמיאל וסל

תוצאות

בניתוח סטטיסטי של הממצאים לאחר בחינת מספר המינים המקוריים שנזרעו בכל חלקה, מספר המינים שנוספו לכל חלקה וסך המינים הכולל בכל חלקה, נמצא שבחלקות עם עושר התחלתי גבוה מספר המינים שנזרעו הצטמצם יותר מאשר בחלקות עם עושר התחלתי נמוך (איור 1א), אבל נוספו להן פחות מינים לאורך התקופה הזו (איור 1ב). מספר המינים הכולל, שהוא חיבור של שני הערכים הקודמים, הראה התכנסות בטיפולים של העושר הגבוה והנמוך עם 10.2 ו-10.5 מינים בהתאמה במהלך השנה הרביעית (איור 1ג). רוב הצמחים שנוספו לחלקות הגיעו מחלקות סמוכות, וחלק מהם מיני מעזבות. בניסוי זה לא נמצאה השפעה של הרכב המצע (טוף/פרלייט) על עושר המינים.

הכיסוי הירוק בחלקות נותח גם הוא, ונמצא כי קיים קשר חיובי בין המגוון ההתחלתי לבין הכיסוי הצמחי הירוק בכל ארבע השנים (איור 2א), גם לאחר שעושר המינים בפועל התכנס למספר דומה בכלל החלקות בשנה הרביעית. בחינת ההשפעה של טיפול המצע הראתה שבשנה הראשונה הכיסוי היה הגבוה ביותר במצע הטוף, ואילו בשאר השנים הכיסוי הגבוה היה בחלקות עם מצע הפרלייט (איור 2ב). לאורך כל ארבע השנים לא הייתה לנוכחות יריעת הניקוז כל השפעה על כמות הכיסוי בחלקות השונות (איור 2ג).

ניתוח של השפעות המשתנים השונים על הטמפרטורה והלחות בחלקות השונות הראה שהמשתנה המשפיע היחיד היה הרכב המצע. בחלקות עם מצע הטוף נמדדה לחות נמוכה יותר בכל השנים, והטמפרטורה שנמדדה בחלקות אלה בחודשים החמים של המדידות (מתחילת אפריל עד שהחלקות התייבשו) הייתה גבוהה יותר.

אופן בדיקת המצע (יחסי מסיסות שונים עבור סוגי מצע שונים) לא אִפשר להשוות בין טיפולי המצע השונים בכל הנוגע לריכוזי האמוניום והחנקה. בכל הטיפולים נמצא שערך ההגבה עלה במשך השנים יחד עם המוליכות החשמלית, ערכי החנקה לא ירדו בשנתיים הראשונות, וערכי האמוניום ירדו בשנה השנייה ועלו שוב בשנה השלישית. לא נמצאה השפעה של הטיפולים השונים על מדדים אלה. פירוט המבחנים הסטטיסטיים נמצא בנספח 2.

איור 1

השינויים לאורך זמן במספר מיני הצומח בחלקות הניסוי

נמצאה ירידה משמעותית במספר המינים המקוריים בחלקות שנזרעו עם מגוון מינים גבוה (20 מינים) (א), ואילו בחלקות שנזרעו עם מגוון מינים נמוך נמצא שנוספו מספר גבוה יותר של מינים שלא נזרעו בהן בתחילת הניסוי (ב). עושר המינים הכולל של המינים (אלה שנזרעו בחלקות יחד עם המינים שנוספו) הראה התייצבות על מספר מינים דומה בשני הטיפולים בסוף תקופת המחקר (ג). המדדים מוצגים בצורת תרשים קופסה (boxplot) המציג את קו החציון כקו מאוזן, את תחומי הרבעונים המרכזיים בשטח הקופסה ואת ערכי הקיצון (outliers) עבור כל טיפול בכל שנה בנפרד. 

איור 2

השפעת הטיפולים השונים על הכיסוי הצמחי הירוק בחלקות הניסוי

מגוון מינים גבוה השפיע לחיוב על אחוז הכיסוי הירוק המצטבר בכל ארבע שנות הניסוי (א). השפעת המצע השתנתה על פני השנים: בשנה הראשונה הכיסוי היה גבוה יותר בחלקות הטוף, ואילו בשאר השנים אחוז הכיסוי המצטבר היה גבוה יותר בחלקות הפרלייט (ב). לא נמצאה השפעה לנוכחות יריעת ניקוז (ג). 

ההגבלות המכניות על משקל הגג הירוק (נשיאה של 150 ק"ג למ"ר) העלו את הצורך לבחון את היתרונות בשימוש בחומר גלם קל משקל, יקר ומיובא – פֶּרלַייט (גרגירי זכוכית געשית מותפחים) אל מול חומר גלם כבד יותר אך זול ומקומי – טוף | צילום: שי לוי

דיון ומסקנות

הודות לתרומתם במגוון תחומים – כגון קיבוע פחמן, ויסות טמפרטורה של בניינים, ספיגת מי גשם ומניעת נגר – גגות ירוקים הם חלק מסל פתרונות בנייה ירוקה שמקודמים לאחרונה ברמות השונות, החל במשרדי ממשלה וכלה ברשויות מקומיות, וכן על-ידי ארגוני סביבה וקרנות פילנתרופיות. ובכל זאת, עלותם הכלכלית הגבוהה והקושי בביסוס סוגי התועלת השונים שלהם מותירים אותם בתור אלמנט חולף ויקר.

מתח נוסף הממשיך ללוות את הגגות הירוקים הוא הפער שנובע מהציפייה מ"גג ירוק" שיהיה ירוק ופורח, אל מול הצורך בגג פונקציונלי שאינו משרת בהכרח היבט אסתטי. בעוד שבכל הנוגע לגגות ירוקים אינטנסיביים קיים ידע גנני משמעותי, שמבטיח את הצלחת התפתחות הצומח, הרי שעבור גגות אקסטנסיביים אין כיום מסגרת שתסדיר ותבחן הרכבי צמחייה מיטביים ותספק מפרט מוכח שיבסס את התועלת הפוטנציאלית שלהם.

במסגרת ניסוי זה מצאנו ששימוש במצע המבוסס על פרלייט עדיף על מצע מבוסס טוף. מצע מבוסס פרלייט מספק בידוד טוב יותר ושומר על לחות גבוהה יותר לאורך זמן. יתרון נוסף נמצא בכיסוי צומח גבוה יותר מהשנה השנייה ואילך (לא ברור מה הגורם לכך שבשנה הראשונה הכיסוי במצע מבוסס טוף היה גבוה יותר). אין בידינו לקבוע שיתרון זה שווה את התוספת הכספית או את השינוע והאנרגיה הכרוכים בייצור הפרלייט, אבל הניסוי הצליח להראות שיש יתרונות מובהקים לשימוש בחומר זה.

לעומת זאת, כשבחנו את השפעתה של יריעת הניקוז, לא מצאנו שיפור באף אחד מהמדדים שנבדקו. הטענות המייחסות לה תועלת הודות ליכולתה לאגור מים, לא זכו לחיזוק במסגרת הניסוי. לנוכח העובדה שהיריעה היא אלמנט סטנדרטי במפרטים הבין-לאומיים, יש להמשיך ולבחון תועלת אפשרית לנוכחות יריעות אלה, אבל בשל מחירה היקר אנו ממליצים לבחון את חיוניות היריעה לעומק לפני הכללתה בתור רכיב סטנדרטי בגגות ירוקים בישראל.

לבסוף, הצלחנו לבסס במחקר את התועלת שבזריעת מגוון גבוה של מינים, למשל בשל הגברת הכיסוי הצמחי הירוק וצמצום פלישת מינים זרים. יש להמשיך ולבחון אפשרויות נוספות לשילובים של צמחייה חד-שנתית עם צמחייה רב-שנתית, כדוגמת צורית גבוהה (Sedum sediforme) [11 ,1], ואת השפעתה על החי [8], וכן לבחון צמחייה מתאימה לגגות באקלים ישראלי שאינו ים תיכוני.     

לסיכום, מחקרנו הציג מספר תובנות התורמות לשיפור ההבנה וההתאמה של פרקטיקת הגגות הירוקים האקסטנסיביים לאקלים הים תיכוני המקומי. אנו מקווים שתובנות אלה יתרמו לתכנון ולהקמה נרחבים של גגות ירוקים אפקטיביים בעלות מינימלית.


לזכרו של ליאון בלאושטיין 1953–2020

ליאון בלאושטיין היה פרופסור מן המניין במכון לאבולוציה ובמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. ליאון היה אקולוג ועסק בהיבטים שונים של אקולוגיה של חברות. מחקריו התמקדו ביתושים, בסלמנדרות ובמקווי מים זמניים. מחקריו של ליאון עסקו גם בכרישים ובשפני סלע, ובשנים האחרונות עסק גם במחקר אקולוגי בגגות ירוקים במסגרת המרכז שהקים ובראשו עמד.

ליאון עלה לישראל בשנת 1988, לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטת ראטגרס ובאוניברסיטת קליפורניה שבדייוויס. הוא היה העורך הראשי של כתב העת Israel Journal of Ecology and Evolution מאז שנת 2006 יחד עם פרופ' ברט קוטלר, ושימש במהלך השנים חבר מערכת בכתב העת Ecology Letters.

הוא היה מנחה אהוב, בעל חוש הומור ולב רחב לצד מקצועיות בלתי מתפשרת.

ליאון נפטר בחודש יוני 2020 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

יהי זכרו ברוך.

  • לגגות ירוקים תועלת רבה – למשל קיבוע פחמן, ויסות טמפרטורה של בניינים, ספיגת מי גשם ומניעת נגר. לפיכך גגות ירוקים הם חלק מסל הפתרונות המוצע בבנייה ירוקה.
  • אף על פי שהקמת גגות ירוקים צוברת תאוצה בעולם, בישראל גגות כאלה עדיין אינם חלק מהנוף העירוני, בין השאר בגלל היעדר ידע הנוגע להקמתם ולתחזוקתם בתנאים המקומיים.
  • גגות ירוקים אקסטנסיביים (ללא השקיה, הגינון ושכבת הצמחייה מזעריים) זולים בהרבה להקמה ולתחזוקה בהשוואה לגגות ירוקים אינטנסיביים. לכן אסדרה של גגות ירוקים מעודדת בדרך כלל גגות אקסטנסיביים.
  • המאמר מתאר ניסוי שנשתלו בו צמחים במכלים המדמים גגות ירוקים. בניסוי נבחנו השפעות המצע, הניקוז ועושר המינים ההתחלתי על מדדים רבים, בהם כיסוי צמחי ועושר מינים.
  • מאמר זה משלים את פער הידע ביחס לגגות אקסטנסיביים. חלק מממצאי המחקר הם: רצוי לזרוע מגוון גבוה של מינים כדי להגביר את הכיסוי הצמחי הירוק ולצמצם פלישת מינים זרים לגינות; יש עדיפות למצע מסוג פרלייט; אין תועלת בהוספת יריעת ניקוז.

המערכת

The effect of different factors on the functionality of an extensive green roof in Israel

Vasl A [1], Levy S [1, 2], Kadas G [1, 3] and Blaustein L [1]

[1] Kadas Green Roofs Ecology Research Center, Institute of Evolution and Department of Evolutionary and Environmental Biology, Faculty of Natural Sciences, University of Haifa, Haifa, Israel

[2] The Multidisciplinary Department for Social Science, Yezreel Valley College, Israel

[3] Environmental Research Group, Sustainability Research Institute, University of East London, London, UK

 

Despite the increase in the number of green roofs in the world, the number of green roofs in Israel is still limited and the process of adapting the practice to local conditions is still in its infancy. This study is intended to examine characteristics relevant for Israel through an experimental design. We examined the effect that different levels of annual species richness (high and low), substrate type (tuff and perlite) and the presence or absence of a drainage mat layer have on a variety of response variables (green top cover, invasibility by alien species, substrate moisture and temperature) reflecting the functionality of the green roof throughout 4 years.

The findings showed that high initial species richness increased green top cover throughout all four years despite the fact that actual species richness in both treatments (high and low) converged into a similar number of species over time. High initial plant richness also reduced invasibility by alien plant species throughout the years. Substrate type interacted with time; tuff had higher green cover for the first year, but then perlite had higher green cover in subsequent years. Throughout the four years substrate moisture was higher and temperature was lower in the perlite plots, indicating the contribution of this treatment to the roof insulation, precipitation accumulation and the creation of a better habitat for the plants. The drainage mat layer, which is an expensive green roof component, had no effect on any of the response variables. These findings set the foundations for future construction of more effective extensive green roofs at a reduced cost.


נספחים 5-1

להורדה

  1. אגרא ה, קליין ת, וסל ע ואחרים. 2016. השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. אקולוגיה וסביבה 7(3): 251–252.
  2. צרפתי מ ושפרן ר. 2018. קיימות וסביבה ככלי פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות מקומיות. משרד הפנים, ירושלים.
  3. Blaustein L, Kadas GJ, and Gurevitch J. 2016. Integrating ecology into green roof research. Israel Journal of Ecology and Evolution 62(1-2): 1–6.
  4. Cook-Patton SC and Bauerle TL. 2012. Potential benefits of plant diversity on vegetated roofs: A literature review. Journal of Environmental Management 106: 85–92.
  5. FLL (Forschungsgesellschaft Landschaftsentwicklung Landschaftsbau). 2008. Guidelines for the Planning, Construction and Maintenance of Green Roofing. Bonn: Germany.
  6. Lundholm JT. 2015. Green roof plant species diversity improves ecosystem multifunctionality. Journal of Applied Ecology 52(3): 726–734.
  7. Oberndorfer E, Lundholm J, Bass B, et al. 2007. Green roofs as urban ecosystems: Ecological structures, functions, and servicesBioScience 57(10): 823–833.‏
  8. Salman IN and Blaustein L. 2018. Vegetation cover drives arthropod communities in Mediterranean/Subtropical green roof habitats. Sustainability 10(11): 4209.
  9. Shafique M, Kim R, and Rafiq M. 2018. Green roof benefits, opportunities and challenges – A review. Renewable and Sustainable Energy Reviews 90: 757–773‏
  10. Tilman D, Wedin D, and Knops J. 1996. Productivity and sustainability influenced by biodiversity in grassland ecosystems. Nature 379(6567): 718–720.
  11. Vasl A, Shalom H, Kadas GJ, and Blaustein L. 2017. Sedum – Annual plant interactions on green roofs: Facilitation, competition and exclusion. Ecological Engineering 108: 318–329.

ציטוט

וסל ע, לוי ש, קדס ג ובלאושטיין ל. 2021. השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל. אקולוגיה וסביבה 12(1).

העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    עמיאל וסל
    מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
    שי לוי
    מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה
    ג'יונג'יבר קדס
    מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה; המכון לחקר הקיימות, אוניברסיטת מזרח לונדון
    ליאון בלאושטיין
    מרכז קדס לחקר אקולוגיה של גגות ירוקים, המחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה



    ציטוט

    וסל ע, לוי ש, קדס ג ובלאושטיין ל. 2021. השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל. אקולוגיה וסביבה 12(1).

    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    חזית המחקר
    הטוב, הרע והבר-קיימא: כיצד הטכנולוגיה שינתה וממשיכה לשנות את פני תעשיית האופנה
    סקירת תפקידה של הטכנולוגיה בפיתוח אופנה ואופנה מהירה והפיתוחים הטכנולוגיים העדכניים ביותר בתחום של אופנה בת-קיימא
    חזית המחקר
    קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות
    המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
    חזית המחקר
    יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים
    במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.
    לראש העמוד