אסדרה סביבתית בימי משבר עולמי

ממשלות ברחבי העולם נוקטות בימים אלה צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של התפשטות מגפת הקורונה (COVID-19). בהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי העדיפויות, והדבר כבר בא לידי ביטוי בפועל.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) קורא לממשלות לעודד התאוששות כלכלית מבלי לפגוע בטיפול באיומים אקלימיים וסביבתיים ובמענה להם, היות שהם עשויים להיות מסוכנים עבור הכלכלה והחברה לא פחות מהקורונה. על פי הארגון, ההשלכות של שינוי האקלים, זיהום מים ואוויר ואובדן של מגוון ביולוגי עשויות להגדיל את הסיכון ממגפות, ולכן חשוב להתמודד עם הבעיות הללו ^[8]. יש לראות בתהליך ההתאוששות הזדמנות לשיפור הביצועים הסביבתיים של המשק ולהגברת חוסנו (resilience), שכן דפוסי התמיכות של הממשלות כעת ישפיעו על ההתפתחות הכלכלית והסביבתית בעשורים הקרובים.

בין השאר, הארגון ממליץ למדינות לבצע הערכה שיטתית של השלכות סביבתיות שליליות עקב צעדים כלכליים, כדי למנוע פגיעה בחוסן העתידי ובבריאות הסביבתית. הארגון גם מדגיש שבתוכניות ההבראה אין להחזיר את הגלגל לאחור בכל הקשור לתקינה סביבתית ^[1].

אך נראה שמדינות רבות מקילות כעת באסדרה, והדבר צפוי להגדיל את פליטות המזהמים לסביבה לפחות בטווח הקצר-בינוני. לדוגמה, בארה"ב פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה מסמך הנחיות לאכיפה בזמן המשבר ^[10], ואותתה לחברות שגם אם לא יעמדו בדרישות האסדרה, בינתיים לא יופעלו נגדן סנקציות ^[7]. כמו כן, בשם הבטחת זמינות הדלק, השעתה הסוכנות את התקן הסביבתי שמחייב מעבר לדלקים נדיפים פחות לקראת הקיץ ^[11], ובכך הגבירה את הסיכוי לערפיח ולזיהום אוויר.

חבילת התמריצים שאישר הקונגרס לפני מספר שבועות לא סיפקה מימון לאנרגיות מתחדשות ^[9], ולעומת זאת תעשיית התעופה קיבלה 58 מיליארד דולרים במענקים ובהלוואות – ללא דרישה להפחתת פליטות גזי חממה ^[2]. בו-בזמן, כדי לתמוך בתעשיית הרכב וכדי להוזיל כלי רכב לצרכנים הממשל מתכוון לבטל את תקנות האוויר הנקי של ממשל אובמה, שהכריחו את התעשייה לייצר כלי רכב נקיים יותר ^[3].

מצד שני, החבילה לא כוללת הקצאת 3 מיליארדי דולרים לרכישת דלקי מחצבים כפי שביקשו הבית הלבן והרפובליקנים ^[1]. נוסף על כך, הקונגרס הקצה 25 מיליארד דולרים למפעילי תחבורה ציבורית, מעל 300 מאות מיליוני דולרים ניתנו לתשתיות לעבודה מרחוק ^[4] ויותר מ-1.25 מיליארדי דולרים למחקר (בעיקר רפואי, אך גם בסוכנות להגנת הסביבה ובמעבדות משרד האנרגיה) ^[6]. כמו כן, משבר הקורונה הדגיש את מחיר ההתעלמות מהַערכות מדעיות, ויש המקווים שהדבר ישפיע על התייחסות הממשל למשבר האקלים.

ובצד השני של העולם, בסין, ולמרות משבר הקורונה, הצהיר הנשיא שי על מחויבותו הנמשכת של הממשל הסיני למדיניות של "eco civilization" והדגיש כי שמירה על הסביבה היא חלק אינטגרלי מהכלכלה ^[12]. באותה עת, משרד הסביבה הסיני הודיע על כוונתו להחמיר את האכיפה הסביבתית ולשפר את הניטור הסביבתי ^[5].

כעת, כאשר נראה שהתפרצות הקורונה בסין נמצאת תחת שליטה, התפנו במשרד הסביבה הסיני לשתף בתובנותיהם. לדבריהם, עיקר האתגרים במהלך ההתפרצות היו עלייה בהיקף הפסולת הרפואית והשפכים הרפואיים, וזיהום אפשרי של מי השתייה מחומרי חיטוי. לדוגמה, נכון ל-21 במרץ עלה היקף הטיפול בפסולת רפואית בסין בכמעט 25% לעומת התקופה שלפני המגפה. כדי להתמודד עם אתגרים אלה גובשו הנחיות בנושאי ניהול פסולת רפואית וטיפול בה, פיקוח על שפכים רפואיים ועירוניים, הבטחת ניטור סביבתי של מתקנים רפואיים, כמו גם הגברת הפיקוח ודרישות הדיווח ועוד.

גם בסין היו הקלות אסדרתיות במהלך המשבר. למשל, מיזמים, ייצור ומחקר בתחום הרפואה והבריאות הוחרגו מחובת תסקיר השפעה על הסביבה, ונדרש מהם תהליך פשוט יותר. נוצר "מסלול ירוק" מזורז למפעלים שנדרשו להגביר ייצור או לשנות מוצרים. גם עתה, עם החזרה לפעילות כלכלית, נמשכות הקלות בתחום התסקירים למיזמים מסוימים, והורחב פיילוט של דיווח במקום תסקיר מלא.

כחלק מלקחי המשבר הסינים מקדמים ביתר שאת פיקוח ואכיפה מרחוק (off-site) לרשימת מפעלים מוגדרת. כמו כן, מתקיים תהליך של סיוע וייעוץ למפעלים כדי לשוב לפעילות (הטמעת טכנולוגיות מתקדמות). משרד הסביבה ציין כי הוא מפעיל שיקול דעת, שמתבטא בייחוד בהימנעות מסנקציות כלפי מפעלים שהעבירוֹת הסביבתיות שלהם נבעו ישירות מצעדים למאבק במגפה ושלא גרמו לפגיעה בסביבה.

צפוי כי גם במדינות אחרות, כולל ישראל, יהיה צורך בשינויים אסדרתיים כדי לסייע להתאוששות המשק. האתגר יהיה להבטיח כי שינויים אלה לא יפגעו בסביבה ובאסדרה הסביבתית שהתקדמה מאוד בשנים האחרונות, ולזהות הזדמנויות לשיפור מצב הסביבה באמצעות תמיכה במהלכים שיהיו טובים לכלכלה וגם לסביבה.