אקולוגיה וסביבה

יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים

24 ביולי, 2017

מערום דגנים בלב המרחבים החקלאיים של מדינת וושינגטון )ארה"ב(. כ– 4 מיליוני טונות של גרעינים למספוא ולתעשייה מיובאים לישראל בכל שנה, ועימם מגיעים זרעי מינים זרים ואף מזיקים | צילום: Scott Butner , פליקר CC BY-NC-ND 2.0


מאת

אורית כהן
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
דורון בר-בורנשטיין
השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גלינה סידן
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
לאה מזור
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני

מאת

אורית כהן
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
דורון בר-בורנשטיין
השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גלינה סידן
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
לאה מזור
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
תקציר

למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כ-4 מיליון טונות של גרעינים למספוא ולתעשייה דרך נמלי אשדוד וחיפה. גרעינים אלה (חיטה, תירס, סויה ואחרים), משמשים לייצור מוצרי מזון בתעשייה ולהזנת בעלי חיים. חלק ממשלוחי היבוא אינם טהורים, ומביאים עמם זרעים של מינים זרים שמקורם באזורים גאוגרפיים שונים ברחבי העולם, ובהם זרעים בעלי כושר הישרדות, חדירה ופלישה. חלק מהמינים הזרים מוגדרים בתקנות הגנת הצומח ובמדינות רבות בעולם כזרעי עשבים מזיקים (Noxious weed seeds), ונכללים ברשימת נגעי ההסגר.

במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. הדגימה בוצעה ביוזמת צוות השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד, המשתייך לשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. את בדיקת הדגימות ביצע צוות המעבדה הרשמית לבדיקות זרעים במִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

על אף הממצאים החמורים שנצפו בגרעינים למספוא ותעשייה, אין כיום בישראל תקנות המגבילות או מונעות יבוא של גרעינים הכוללים זרעים של צמחים מזיקים ופולשים.

מבוא

הזרעים המיובאים לישראל מיועדים לריבוי או למכירה כגרעינים למספוא ולתעשייה. הזרעים לריבוי נסחרים במכסות קטנות, והרכבם נמצא תחת פיקוחו של משרד החקלאות בכל תהליכי הייצור והמסחר. לעומתם, הגרעינים מנוצלים כחומר גלם לתעשיית המזון או ליצירת תערובות להזנת בעלי חיים. הם מיובאים בתפזורת ובכמויות גדולות, אינם מפוקחים, ואינם נכללים בחוק הגנת הצומח [7]. קבוצה זו היא נושא הסקר המוצג במאמר זה.

גרעינים לתעשייה ולמספוא מיובאים לישראל ממדינות שונות ברחבי העולם. במהלך ייצורם בארץ המוצא מתווספים אליהם זרעים של עשבים זרים מהצמחייה הטבעית המלווה את הגידול. ניתן להבחין בין שתי קבוצות של עשבים זרים, בהתאם לנזק הפוטנציאלי שהם עלולים לגרום לגידולים החקלאיים ולסביבה הטבעית בישראל. הקבוצה הראשונה כוללת עשבים רגילים, שסכנתם מועטה או שהם כבר קיימים בארץ. החקלאים מתמודדים איתם בשיטות אגרוטכניות (עיבודים, גידול מחוץ לעונה וכדומה) ובעזרת קוטלי עשבים. הקבוצה השנייה כוללת זרעים של צמחים טפילים או של צמחים בעלי מנגנון פולש ויכולת גדילה מואצת. לאחר התבססותם בשדה או בבתי גידול אחרים ההתמודדות איתם קשה, ומצריכה משאבים רבים.

הצמחים הפולשים יוצרים אוכלוסיות צפופות וכיסוי סגור שבעזרתו הם דוחים את מיני הצמחים המקומיים או את הגידולים החקלאיים. חלק מהם מפתחים מערכת שורשים צפופה בשכבה העליונה של הקרקע ומתחרים על מקורות המזון. רובם מתרבים בצורה מינית ואל מינית (וגטטיבית), המספקת יתרון בזמן ובכמות הפרטים החדשים.

דופור-דרור [2] דיווח כי המינים הפולשים נחשבים כיום לאחד משלושת הגורמים המרכזיים להכחדת מינים מפני כדור הארץ. אחת הדוגמאות שהוא מזכיר לכך היא הצמח אמברוסיה מכונסת (Ambrosia confertiflora) כמין פולש. לפי דיווחו, הצמח נצפה לראשונה בישראל ב-1990 בחוף הכרמל. פלישה נרחבת לאורך גדות נחל אלכסנדר החלה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, אך לא ברור כיצד הצמח חדר לישראל. הוא הציע שייתכן שזרעי האמברוסיה נמצאו בתערובת זרעים שהובאו מארה"ב לשם האכלת עופות ודגי ברכות [2]. דוגמאות נוספות למינים אחרים שפלשו בעקבות הימצאות לא מכוונת שלהם במשלוחי סחורה חקלאית הם סידה מחודדת (Sida acuta) ופרתֶֶניון אָפיל (Parthenium hysterophorus) [3].

הבעיה שנתייחס אליה היא חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ. משלוחים גדולים של גרעינים מובלים במשאיות מהנמלים למפעלי המזון ולמפעלי ייצור תערובות מזון לבעלי חיים. במהלך ההובלה והאחסון חלק מהגרעינים מתפזרים בסביבת נמלים, לאורך כבישים ובמפעלים (איור 1, איור 2). בדו"ח בנושא מינים זרים פולשים בישראל [1] דווח כי דרכי החדירה (introduction) האקראיות הבולטות ביותר הן: העברה בכלים חקלאיים, בכלי רכב, במכלי אריזה וכן במשלוחי סחורה חקלאית מחו"ל. מסחר משולב בתהליכי גלובליזציה הוא כיום הגורם הראשי לשיעור הולך וגדל של חדירות מינים זרים פולשים (נספח 1) מכל הקבוצות הטקסונומיות [1]

בעיה זו העלתה את הצורך בבדיקת הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ובזיהוי תכולתם. 

איור 1

גרעיני תבואות מפוזרים בשולי הכביש בעקבות מעבר משאיות הנושאות מספוא בתפזורת | צילום: דורון בר–בורנשטיין

איור 2

"גינה" שצמחה אחרי הגשמים, בצד הכביש הקרוב לנמל אשדוד | צילוםם: דורון בר-בורנשטיין

מטרות הסקר

  • להצביע על אחת הדרכים החשובות לחדירת זרעים של מיני עשבים זרים לארץ.
  • לזהות את מיני העשבים המזיקים בכלל ואת הזרים מביניהם בפרט.
  • להגביר את המודעות הציבורית.
  • להראות את הצורך במדיניות אסדרה (רגולציה) משותפת למספר רב של בעלי עניין (חברות מסחר ותעבורה בין-לאומית, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה).
  • לעודד מחקרים חדשים המאפשרים חיזוי של פוטנציאל הפלישה של מינים זרים לישראל.
  • להציג את התשתית הקיימת עבור דגימה ובדיקה של זרעים לריבוי.
  • לעודד את השימוש בתשתית זו לשם מעקב אחר הרכבם של משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא.

שיטות

בשנת 2010 הגיעו לנמל אשדוד 130 משלוחי גרעינים בתפזורת למספוא ותעשייה, במשקל של 1,011,751 טונות, וכן 50 משלוחי גרעינים להזנת ציפורי נוי במכולות, במשקל של 1,000 טונות. לצורכי הסקר הפעלנו וריאציות מותאמות של שיטות דגימה, וערכנו בדיקות ניקיון המקובלות בזרעים לריבוי.

במועדים שונים לקח צוות המפקחים 41 דוגמאות רשמיות, המייצגות 41 משלוחים שונים. דוגמה שמשקלה 1–1.5 ק"ג, הנקראת דוגמה מורכבת (נספח 1), ייצגה כל אחד מהמשלוחים. דוגמה זו נוצרה מדוגמאות ראשוניות שנדגמו מחמישה מקומות שונים מנפח המשלוח בזמן פריקתו מהאנייה למשאיות בנמל. משלוחי החיטה הגיעו משמונה מדינות שונות. המשלוחים נבחרו כך שיהיו שלושה משלוחים של כל מין זרעים (גידול), ומכל מדינת מוצא. בפועל, נדגמה כמות המשלוחים שהזדמנה, לכל היותר שלושה משלוחים מכל מדינה. ממדינות שהגיע מהן משלוח אחד בלבד, רק הוא נדגם. הדוגמאות הועברו למעבדה לזרעים, שם נערכה דגימה נוספת באמצעות מכשיר מחלק זרעים (Rational, דגם1927  3 L 18 splits) לקבלת דוגמת העבודה שתייצג את הרכב הדוגמה המקורית. הכמות הנדגמת משתנה בהתאם לסוג הגידול לפי הוראות של הארגון הבין-לאומי International Seed Testing Association (ISTA)  (נספח 1) [13, 14].

במעבדה לזרעים בוצעה בדיקה לדוגמאות לקביעת מספר זרעי העשבים הזרים והמזיקים, והם הופרדו מהדוגמה. הזרעים שנמצאו, הוגדרו [11, 12, 15, 16] וסווגו לשתי קבוצות משתנים: זרעים מזיקים וזרעים זרים שלא קיימים בישראל. נוסף על כך, באחת מדוגמאות החיטה למספוא, שנבחרה באקראי, בוצעה גם בדיקת "ניקיון רגיל" [10] (על סמך כמות של 122.8 גרם, על פי הוראות ISTA). במהלך הבדיקה הופרדה הדגימה לרכיבים הבאים: זרעים נקיים, חומר דומם וזרעים זרים. הזרעים הזרים כוללים: זרעים תרבותיים זרים, זרעים של עשבים מזיקים וזרעים של עשבים אחרים [8, 9]. תוצאות הבדיקה דווחו באחוזים ביחס למשקל הכולל. כמו כן, נערכה השוואה בין אחוז הדגימות שנלקחו ממכסות הזרעים המיועדים לריבוי [4] ושהכילו זרעים מזיקים (בין השנים 2003 ועד 2009), לבין דוגמאות הסקר (איור 3).

התפלגות מיני הגרעינים שנבדקו היו: 19 דוגמאות של משלוחי חיטת לחם (Triticum aestivum), 5 דוגמאות של משלוחי שעורה תרבותיתHordeum vulgare) ), 5 דוגמאות של משלוחי סויה (Glycine max), 4 דוגמאות של משלוחי כרוב הנפּוס ((Brassica napus, 2 דוגמאות של משלוחי תירס (Zea mays), 2 דוגמאות של משלוחי דורה (Sorghum bicolor) ודוגמה אחת של משלוח מכל הסוגים הבאים: דִגְנָה (Eleusine coracana), דוחן תרבותי Panicum miliaceum)), שיפון (Secale cereale) וגיזוטיה צרת-עלים (Guizotia abyssinica), בסך הכול 41 מדגמים. הפרמטרים שנבדקו היו: נוכחות זרעים של עשבים מזיקים; מספרם; הימצאות זרעים זרים שלא קיימים בארץ.

איור 3

התפלגות אחוז דוגמאות הזרעים לריבוי שמכילות זרעים מזיקים בשנים 2003–2009 בהשוואה לדוגמאות של הסקר משנת 2010

תוצאות ודיון

למינים הפולשים יש מספר תכונות משותפות: גמישות אקולוגית המאפשרת התאקלמות מהירה במגוון רחב של תנאים, כושר תחרותיות מוגבר אל מול צמחים אחרים, מהירות צימוח גבוהה, יכולת התחדשות לאחר פגיעה ויכולת יצירת מספר רב של זרעים המסוגלים גם להיכנס לתרדמת ארוכה. חלק מהצמחים הפולשים מפרישים חומרים כימיים בקרקע (אללופתיה) או משנים את ערך ההגבה (pH) שלה, ובאמצעות מנגנונים אלה דוחים את הצמחים המקומיים. הצמחים הפולשים אינם משתלבים במערכת הביולוגית שהם פולשים אליה, והם נהנים מחוסר עקה ביולוגית (היעדר האויבים הטבעיים שמגבילים אותם במערכת האקולוגית המקורית שלהם).

תוצאות הסקר מציגות תמונה מזדמנת של הרכב התבואות שאינן לריבוי ושנסחרות במדינת ישראל. הבדיקות מראות כי 46% מכלל הדוגמאות מכילות זרעים מזיקים, 53.8% מכלל הדוגמאות מכילות עשבים זרים לישראל ו-39% מכלל הדוגמאות נמצאו נקיות. חשוב לציין שבחלק מהדוגמאות קיימים בו-זמנית גם זרעים מזיקים וגם זרעים הזרים לישראל (טבלה 1).

טבלה 1

פירוט סוגי הזרעים המזיקים והזרים לישראל, שנמצאו בסקר 2010

בסך הכל 46.4% מהמשלוחים מכילים מינים מזיקים, ו-53.8% מהמשלוחים מכילים מינים זרים לישראל

נמצא כי מקור הזרעים (מדינת המוצא או האזור) משפיע על הרכב המשלוח. לדוגמה, משלוחים מאירופה הביאו איתם לארץ 49 מינים של עשבים שאינם קיימים בישראל ושישה מיני זרעים של עשבים מזיקים. הבולטים בהם: כשות (.Cuscuta spp), קוצן השדה (Cirisum arvense) וגִלְדָן זוחל (Elytrigia repens) (טבלה 2).

טבלה 2

מיני צמחים מזיקים וזרים לארץ שנצפו בסקר, מסווגים לפי ארץ המוצא של המשלוח

גִלְדָן זוחל הוא העשב המזיק הנפוץ ביותר בתוצאות הסקר, והוא נמצא ב-17% מהדוגמאות. מקורו באירופה, באסיה ובצפון אפריקה. העשב מוגדר כעשב מזיק ופולש ביותר מ-40 מדינות, בהן קנדה וארה"ב. הצמח מתפשט באמצעות יחידות זרעים וקנה שורש. מערכת קנה השורש מסועפת וקצב גדילתה מהיר, והיא הבעיה העיקרית בהתמודדות עם המין. חלקים מקנה השורש מסוגלים לגדול ולהתפתח לצמחים חדשים, וכך נגרם קושי רב בבקרה המכנית של העשב. הצמח גדל באזורים קרים וממוזגים ובמרבית סוגי הקרקעות: אחו, שדות מעובדים, פרדסים, צדי דרכים ואזורים מופָרים. הצמח מסוגל לחדור לקרקעות קשות ואף לפקעות ולשורשים של צמחים אחרים. בחלק ממדינות אירופה הוא שולט בשטחים עצומים ומנוצל למספוא.

קוצן השדה הוא צמח פולש ואגרסיבי, בעל כושר ריבוי אל-מיני. פרח אחד יוצר עד 50 זרעים, ולכל גבעול יש 12–14 פרחים. הזרעים נשארים חיוניים עד 20 שנה בקרקע ועד ארבע שנים במים. ריבוי וגטטיבי מתבצע על-ידי שורשים אופקיים, הנמצאים בעומק של 40 ס"מ, ובתוך כשנה יכולים לגדול עד 5 מטרים אופקית. השורשים יכולים להגיע ל-4–6 מטרים לעומק, עד למי תהום. הצמח מוכר כמזיק באירופה, קנדה וארה"ב.

הכשות הוא טפיל מוחלט, שאין לו כלורופיל, שורשים ועלים. הוא מטפס שגבעוליו מתפתלים סביב הצמח הפונדקאי, והוא ניזון ממנו בעזרת מֶצֶץ (haustorium) ישירות מצינורות ההובלה. באופן זה הוא מביא לירידה בכושר ההישרדות של הפונדקאי, ורק פריטים בודדים מצליחים להגיע לפריחה וליצירת זרעים (דור המשך). את הכשות ניתן למצוא על גידולים חקלאיים, על צמחי נוי על צמחים משתרעים ועל עשבים. הוא מתרבה באמצעות זרעים. צמח בודד מסוגל לייצר עד ל-16,000 זרעים, שנשארים חיוניים בקרקע למעלה מ-20 שנה. נוסף על כך, מיני הכשות השונים מעבירים וירוסים ומחלות. המין מוגדר כעשב שוטה פולש בארה"ב ובאוסטרליה. את הכשות פגשנו בסקר בכמויות גדולות, ולפי דופור-דרור, הצמח התבסס במדינת ישראל [2] (נספח 2).

ב-59% מדוגמאות הסקר נצפו גם זרעי פלופיה חבלבלית (Fallopia convolvulus), מין שהתבסס בארץ (נספח 2). הזרע נפוץ ביותר בגידולי שעורה וחיטה, מופיע ב-84% מדוגמאות החיטה וב-100% מדוגמאות השעורה.

בסקר הנוכחי נמצא כי זרעי אמברוסיה מגיעים גם מרוסיה (כזיהום לגרעיני חיטה) וגם מיבשת אמריקה כזיהום בגרעיני סויה. הצמח אללופתי, מייצר אלפי זרעים, מתפשט באמצעות קני שורש בקרקע, גם לאחר היעלמות הנוף הירוק. קצב הצמיחה המואץ ויכולת הריבוי המרשימה הופכים את הצמח למסוכן, ומוסכם כי יש למנוע את התפשטותו. נוסף על כך, הוא רעיל ומשחית את המספוא, וכן מייצר כמויות גדולות של אבקה הגורמת לאלרגיות. מיני אמברוסיה מוגדרים כפולשים גם בארה"ב ובאירופה.

משלוח של גרעיני דִגְנָה (צמח שגרעיניו משמשים להזנת ציפורי נוי) שהגיע מהמזרח הכיל את זרעי הצמח המזיק Commelina benghalensis, האופייני להודו ואפריקה הטרופית. הצמח מוכרז כנגע הסגר בארה"ב ומוגבל להפצה באפריקה ובאסיה. במשלוח מאתיופיה הגיעו שני מינים של זרעים מזיקים של כשות ושל סידה (Sida spinosa) ומין אחד זר לארץ – אצבען (Digitaria ischaemum).

שישה מיני עשבים מהמדגם שזוהו כמינים זרים לארץ, מדווחים בספר "הצמחים הפולשים בישראל" [2] כמיני צמחים זרים הנמצאים בשטחים טבעיים בישראל ועלולים להוות בעיה למערכת האקולוגית המקומית (נספח 2). הם נצפו בצדי דרכים, במסילות ברזל, בשדות חקלאיים, בפארקים, בגינות ובסביבה עירונית. תיאור זה נותן אינדיקציה לנתיבי החדירה של המינים הפולשים לארץ בצורה אקראית. בנספח 2 מוצגים ארבעה מינים: אמברוסיה (.Ambrosia spp), חלבלוב (.Euphorbia spp), כשות ולפופית (.Ipomoea spp), שמקורם ביבשת אמריקה. בסקר נמצא כי מתוך חמישה משלוחי סויה מהיבשת, שלושה הכילו חלבלוב קעור (Euphorbia heterophylla), אחד מין של אמברוסיה, ומין נוסף של לפופית. כמו כן, הוגדרו בסקר מינים הזרים לארץ שמקורם בברזיל: ארניקה (.Arnica sp) ובת-חלמית (Malvella leprosa). בדוגמת החיטה שנבדקה בבדיקת ניקיון רגיל, התקבלו אחוזים נמוכים של זרעים זרים ומזיקים. על אף האחוז המזערי, יש לייחס חשיבות רבה לגודל המשלוח, במקרה זה משלוח בגודל 6,001 טונות (טבלה 3), שמשמעותו כמות גדולה של מינים זרים ומזיקים. יש לציין כי במכסות של זרעים לריבוי, נוכחותו של זרע אחד ממין מזיק בדגימה פוסלת את המכסה כולה.

טבלה 3

הרכב דוגמת גרעיני חיטה שנבדקה בדיקת ניקיון רגיל, והרכב משוער של המשלוח שנדגמה ממנו

הזרעים של העשבים המזיקים שהובחנו הם: גִלְדָן זוחל וכשות.

השוואה בין הזרעים המפוקחים המשמשים לריבוי ובין הגרעינים למספוא ותעשייה שאינם מפוקחים, הראתה כי אחוז הדוגמאות בזרעים לריבוי שמכילות זרעים מזיקים אלה הוא 0.7%–0.6 (השוואה נעשתה על סמך סיכום התוצאות של בדיקות זרעי יבוא לריבוי הנסחרות בארץ [4] בתשע השנים האחרונות שלפני הסקר – לפי נתוני המעבדה לזרעים), לעומת 17.07%–2.50 בגרעינים למספוא ולתעשייה שנמצאו בסקר. בזרעים לריבוי נשמרת רמת ניקיון גבוהה בעקבות המעקב ההדוק ומניעת הכנסה לארץ של משלוחי גרעינים שיש בהם זרעים מזיקים.

כדי להתמודד עם מקרי החדירה הבודדים של העשבים המזיקים והמינים הזרים לארץ, החקלאים משתמשים בשיטות כימיות, מכניות ואגרוטכניות. לחקלאים ישנם כלים להתמודדות עם העשבים המזיקים, אך בשטחים פתוחים שאינם מעובדים אין מזור כנגדם, והנזקים גדולים, מצטברים ולעתים בלתי הפיכים. הדרך היחידה להתגונן היא מניעת הכנסתם לארץ. כיום מדינת ישראל נשענת על מסגרות אסדרה קיימות לשמירת טבע, חקלאות וייעור, כדי להתמודד עם פלישות ביולוגיות, תוך התאמה מינימלית, אם בכלל, לצורכי צמצום החסרים [1].

אחת הדוגמאות לזיהום נמצאה בסוף אפריל 2016, קרוב לצומת שוקת שבנגב המערבי, סמוך לשדות חיטה: בשדה שעורה נמצאו עשרות פרטים של אגרוסטמת השדות (Agrostemma githago) [6]. ניתן להניח באופן סביר שמקורם אינו בצמחיית הבר המקומית, אלא בזיהום בגרעיני השעורה שנזרעו וייעודם היה למספוא. הסיבות להנחה זו הן: א. הימצאותה של אגרוסטמת השדות מעולם לא דווחה מאזורים אלה בעבר. הצמח נמצא בסכנת הכחדה, והאוכלוסייה היחידה נמצאת בהר אביטל ברמת הגולן. מין זה ידוע כצמח המלווה דגני תבואות – חיטה, שעורה ושיפון, ומתפשט יחד איתם. ב. על פי תקנות היבוא הישראליות חל איסור מוחלט על יבוא דגניים לצורכי ריבוי. לריבוי נרכשים זרעים אך ורק מחברות מקומיות או על ידי ייצור עצמי, במטרה לשמור על חיטת הבר המקומית. ג. על פי המידע שנאסף בבדיקת מכסות חיטה לריבוי במשך 13 השנים האחרונות, מעולם לא נמצא בהן עשב זה (על סמך מידע מהמעבדה הרשמית לבדיקת זרעים). מכסות זרעי חיטה המיועדות לריבוי מקורן בישראל בלבד, הן נקיות כמעט לחלוטין מזרעי עשבים, ונמצאות ברמת איכות של זרעים מושבחים, ולכן לא ייתכן כי העשב הגיע לאזור באר שבע בעקבות זריעת זרעי חיטה לריבוי. לעומת זאת, התברר כי זרעי אגרוסטמת השדות נמצאו ב-8 מדוגמאות החיטה והשעורה לתעשייה ולמספוא שנדגמו בסקר, ובכמות של 1–55 זרעים בדוגמה.

תוצאות הסקר משקפות את הבעיה של יבוא משלוחי הגרעינים למספוא ולתעשייה לישראל ואת ההשלכות של חוסר הפיקוח על הרכבם. יש צורך דחוף לכלול במסגרת חוק המספוא החדש תקנות שיגדירו את אופן הדגימה, רמת הניקוי הדרושה ואת הסבילות או האי-סבילות לגבי מרכיבי הניקיון השונים. יש לשקול את האפשרות לחייב את שליחתה של דוגמה מוקדמת לבדיקה לפני המשלוח המסחרי מחו"ל, כדי לבדוק את הרכבו ואת איכותו במעבדה לזרעים. היעדר עיגונם של קריטריונים להערכות סיכון בחקיקה מציב קשיים בפני המערכת (אפשרות לשינוי ולהגמשה של התנאים ללחצי היבואנים, קשיי אכיפה וצמצום האפשרות לבקרה שיפוטית במישור המנהלי, היעדר שקיפות המשפיע על יכולת ההסתמכות של הציבור ועל האמון שהוא רוחש למערכת) [1].

מניעה מוחלטת של חדירות אקראיות לישראל אינה רֵאלית. עם זאת, הגברת הדריכות והערנות וכן גיוס מערכות האסדרה הקיימות (מכס, מערך ביקורת גבולות ושירותי הסגר) להגברת מאמצי המניעה עשויים לצמצם את מספר החדירות הלא-רצויות [1]. היות שכך, על מדינת ישראל לפעול לחיזוק המערכות האסדרה המגזריות לשם צמצום נזקים ואיומים ממינים זרים פולשים [1]. ללא אסדרה איכותית ויעילה לא יתקיימו מנגנוני בקרה ושליטה ראויים על חדירת מיני זרעים פולשים לישראל, ולא יחול צמצום בהשפעותיהם ובנזקיהם.

כדי למנוע הגעת זרעי צמחים פולשים במשלוחים לישראל יש לשקול שליחת דוגמאות זרעים לבדיקה במעבדות מקומיות טרם היבוא לישראל | צילום: Scott Butner , פליקר CC BY-NC-ND 2.0

מסקנות

  • הגרעינים למספוא ולתעשייה מכילים כמויות גדולות של זרעי עשבים מזיקים. מיני הזרעים של הצמחים המזיקים המצויים משתנים על פי ארצות המקור וסוג הגידול שהם מלווים.
  • קיים קשר בין לחץ החדירה וההתבססות של העשבים הזרים והמזיקים.
  • בגלל שינוע הזרעים ואפשרות פיזורם עד לשימוש בהם, חשוב לקבוע שיעור מרבי של זיהום בזרעים זרים ומזיקים.
  • הסקר מוגבל למספר דוגמאות קטן שאינו מאפשר ביצוע סטטיסטיקה.
  • יש צורך בהכנת תקנות פיקוח ברורות במטרה להבטיח אכיפה ראויה. התקנות ואכיפתן יעודדו יבוא גרעינים איכותיים לתעשייה ולמספוא (שרמת הזיהום בהם נמוכה), ימנעו כניסתם של זרעים של עשבים מזיקים וזרים, ותימנע פגיעה בגידולים החקלאיים ובמערכות האקולוגיות הסמוכות.

המלצות

  • להחליט על מנגנון העברת נתונים בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ובניית תכנית משותפת להתראה מוקדמת ומניעה כניסתם של זרעים למינים מזיקים ופולשים.
  • לפרסם לציבור הרחב את הרשימה של המינים שהכנסתם לארץ אסורה בהחלט (ליבואני גרעינים למספוא ותעשייה).
  • להטמיע באסדרה בין היתר את הנושאים הבאים: 1. גודל מכסה מרבי של גרעינים למספוא ולתעשייה למטרת דגימה. 2. הפעלה של סביבת האסדרה הקיימת של משרד החקלאות (דגימות ובדיקות זרעים במעבדה לזרעים). 3. ביצוע בדיקות של דגימות גרעיני למספוא ולתעשייה תוך הגדרת הרכיבים הנמצאים בדוגמה (כגון מיני זרעים). 4. זיהוי זרעים של מינים מזיקים ופולשים והערכת סיכונים.
  • לבנות מאגר ממצאים ובעזרתו לגלות את המינים עם לחץ החדירה מוגבר לאורך זמן, וכך לבסס את הערכת הסיכון לפלישה ולהתבססות.
  • להטיל סמכות על גוף מוגדר לאכיפת התקנות ולהפעלת סנקציות במידת הצורך.
  • ליזום סקרים לאורך זמן ובמספר שיאפשר ניתוח סטטיסטי.

תודות

תודה אישית ומיוחדת לד"ר אלי צעדי על כך שתרם מזמנו בהנחיה המקצועית ועל הליווי בעריכת המאמר. כמו כן, התודה לצוות השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד על שיזמו את דגימת המשלוחים שהיוו את יסודות הסקר המצוי בבסיסו של מאמר זה.

  • ישראל מייבאת דרך נמליה כמות גדולה של גרעינים כמזון לאדם ולחי. אל הגרעינים, שנקצרו בארצות רחוקות ובאזורים גאוגרפיים שונים בעולם, נלווים באופן בלתי נמנע גם גרעינים זרים שהתווספו למשלוח בזמן הקציר, האכסון או השינוע.
  • גרעינים זרים אלה הם מינים הזרים למערכות האקולוגיות הטבעיות ולחקלאות בארצנו, וחלק מהם אף משתייכים למינים פולשים מזיקים.
  • בעוד שלחקלאים עומדים מגוון אמצעים להיאבק במינים הפולשים, בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים אין התמודדות כנגדם, וחלק מהם גורמים לנזקים גדולים.
  • לפיכך, יש להתגונן על–ידי צמצום מספר החדירות הלא רצויות לארץ, וזאת באמצעות שיפור מערכות הפיקוח והאכיפה בתחום יבוא הגרעינים לתעשייה ולמספוא.

    המערכת


Appendices1-2

להורדה

  1. ג'וסטו-חנני ר. 2011. מינים פולשים בישראל: הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
  2. דופור-דרור ז. 2010. הצמחים הפולשים בישראל. הוצאת העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון.
  3. הלר ד ודפני א. 1983. צמחי בר גרים בישראל. החברה להגנת הטבע.
  4. המעבדה הרשמית לבדיקות זרעים. דו"חות שנתיים 2009-2003. הוצאת המכון למדעי הצמח/המעבדה לזרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני.
  5. השירותים להגנת הצומח ולביקורת.
  6. זינגר א. בנימיני א, פרג' ת ואחרים. 2016. אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי? כלנית – כתב עת לצמחי ארץ ישראל.
  7. חוק הגנת הצומח. תשט"ז – 1956, תשכ"ה – 1964. פרק 137 תקנות הזרעים (מכירה).
  8. פאהן א, הלר ד ואבישי מ. 1998. מגדיר לצמחי התרבות בישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  9. פיינברון-דותן נ ודנין א. 1998. המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל. ירושלים: הוצאת כנה.
  10. Baxter D and Copeland LO. 2008. Seed purity and taxonomy. Michigan State University Press.
  11. Cappers RTJ, Bekker RM, and Jans JEA. 2006. Digital seed atlas of the Netherlands. Barkhuis Publishing & Groningen University Library.
  12. Holm LG, Plucknett DL, Pancho JV, and Herberger JP. 1991. The world's worst weeds – Distribution and biology. Malabar (Fl): Krieger Publishing Company.
  13. International Seed Testing Association (ISTA). International rules for seed testing – Edition 2015. (Bassersdorf, Switzerland): ISTA.
  14. International Seed Testing Association. 2010. ISTA handbook on pure seed definitions, 3rd ed. Bassersdorf, Switzerland Press.
  15. Musil AF. 1963. Identification of crop and weed seeds. Agriculture handbook no.219. Washington (DC): U.S. Department of Agriculture.
  16. Wiersema JH and Leon B. 1999. World economic plants. CRC Press LLC.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


מאמר זה עבר שיפוט עמיתים


ציטוט מומלץ

כהן א, בר-בורנשטיין ד, סידן ג ומזור ל. 2017. יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים. אקולוגיה וסביבה 8(3): 36–43.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אורית כהן
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
      דורון בר-בורנשטיין
      השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      גלינה סידן
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
      לאה מזור
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני

      מאת

      אורית כהן
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
      דורון בר-בורנשטיין
      השירות להסגר צמחים של נמל אשדוד, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      גלינה סידן
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני
      לאה מזור
      המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים, מִנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני

      מאמר זה עבר שיפוט עמיתים





      ציטוט מומלץ

      כהן א, בר-בורנשטיין ד, סידן ג ומזור ל. 2017. יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים. אקולוגיה וסביבה 8(3): 36–43.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      דיון על ההיבטים הנוספים שלא נכללו בסקר, על כיצד ניתן לשפר את הסקר ולהטמיע את מסקנותיו ברגולציה

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

      האם צריך לאמץ את השימוש בסקר אסטרטגי סביבתי לנושאים או למרחבים אחרים בישראל?

      נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) בסקר אסטרטגי סביבתי המדינה נוטלת יוזמה לקביעת מדיניות-על, בעוד שבתחומים אחרים המדינה בודקת השפעות על הסביבה באופן נקודתי, למשל באמצעות תסקיר סביבתי, מבלי לקבוע מדיניות מנחה. דיון הבוחן האם יש להשתמש בכלי התכנוני בתחומים נוספים

      בסקר אסטרטגי סביבתי המדינה נוטלת יוזמה לקביעת מדיניות-על, בעוד שבתחומים אחרים המדינה בודקת השפעות על הסביבה באופן נקודתי, למשל באמצעות תסקיר סביבתי, מבלי לקבוע מדיניות מנחה. דיון הבוחן האם יש להשתמש בכלי התכנוני בתחומים נוספים

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

      תרכובות פנוליות שמקורן בשפכי בתי בד מגבירות את קצב הגדילה וההתפתחות של צמחייה הסובלת מעקת מלח

      סארי עאסלה, עביר שחאדה-נאסר, נאדין חליפה, מראם מחאמיד, עדן אגבאריה, איה מחאג'נה, מוחמד מחאג'נה, ראיד אגבאריה, ג'יהאד אגבאריה, עולא דיב, נאיל אבו רעד, אלאא מחאג'נה

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) פיזור שפכי בתי בד על קרקעות מלוחות עשוי לנטרל את ההשפעה השלילית של מלח על הצומח. כך ניתן לסייע בפתרון שתי בעיות: זרימת שפכים בעלי עומס גבוה מאוד של חומר אורגני לנחלים והמלחת קרקעות

      פיזור שפכי בתי בד על קרקעות מלוחות עשוי לנטרל את ההשפעה השלילית של מלח על הצומח. כך ניתן לסייע בפתרון שתי בעיות: זרימת שפכים בעלי עומס גבוה מאוד של חומר אורגני לנחלים והמלחת קרקעות

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד