מה המחיר של שמירה על איכות החיים בישראל ברמתה הנוכחית?

שמירה על איכות חיים מתמשכת וכוללת (inclusive), המכונה גם איכות חיים בת-קיימא, היא במובנים רבים, תכלית קיומה של הממשלה. אבל נסיבות החיים – צפיפות אוכלוסין, התכלות מואצת של משאבי טבע, שינוי האקלים, פגיעה בשלמות המערכות האקולוגיות, חשיפה הרת אסון של האדם למפגעים בריאותיים ולחומרים מזהמים – ומישורים אחרים של הקיום החומרי, כגון קִדמה טכנולוגית, אבטלה מבנית, קיפאון כלכלי, שחיקת האמון בין התושב והממסד – כל אלה הופכים את השמירה על איכות חיים בת-קיימא לאחת הבעיות האידֵאולוגיות והניהוליות המורכבות ביותר של קובעי המדיניות של זמננו. במציאות דינָמית, מרובת תחרות ומשברים, זהו אתגר שלא ניתן להפריז בחשיבותו.

על רקע האתגר, המונחים 'קיימות' ו'פיתוח בר-קיימא' נעשו "בון טון" ציבורי – נפוצים, יום-יומיים ופופולריים. עם זאת, חרף הפופולריות שלהם, המושגים נותרו עמומים, מופשטים, פתוחים לפרשנות ונוחים להטיה ^{[3, 4, 7]}. עבור ממשלות, שהן האפוטרופוס של איכות החיים, האי-בהירות שמרחפת מעל המושגים הללו בעייתית. 'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר.

בהיעדר שדה סמנטי מוסכם, ובהיעדר מודל ניהולי ברור, הפיתוח הכלכלי בא על חשבון ההגנה על משאבי הטבע, על סביבת המחיה ועל בריאות הציבור. מכאן נובעת החשיבות של ההגדרה והמדידה של המונח 'פיתוח בר-קיימא' לעיצוב מדיניות אחראית. הניהול הציבורי צריך מודל.

גישת ההון לקיימות

גישת ההון לקיימות מציעה מודל שכזה. גישת ההון מבוססת על ההנחה שלרשותה של ממשלה עומד תיק נכסים שמרכיב ארבעה מלאים של הון: כלכלי, טבעי, אנושי וחברתי. מְלַאֵי ההון משרתים את הממשל ואת החברה באספקה של שירותים ושל מוצרים, שתורמים לרווחתם של תושבי המדינה. אין שיפור באיכות החיים בלא מאגרי הון לאומי (national capital stocks). על כן, יש לנהל את הצריכה הלאומית של ההון כך שתוכל להימשך לאורך זמן. ארבעה מְלַאֵי ההון כוללים רשימה של נכסים. חלק מהנכסים הללו נסחרים בשוק (למשל, נכסי הון כלכלי כדוגמת אגרות חוב), וחלק אינם נסחרים (למשל, נכסי הון חברתי כגון אמון הדדי, או נכסי הון טבעי כדוגמת אוויר נקי). מצב הנכסים – כמותם ואיכותם – מושפע מהחלטות הממשלה לייצר הון, לצבור הון או לצרוך הון ^{[1, 5]}.

גישת ההון מסייעת למדינאים לפזר את ערפל המשמעות האופף את המושג 'קיימות'. נוסף על כך, העיסוק בגישה הזו מחייב את הממשלה לעסוק בשאלת העיזבון שהיא מורישה לממשלות הבאות ולדורות הבאים ^[6].

מדדי קיימות לישראל

בחודש מרץ 2016 אימצה הממשלה את גישת ההון במסגרת הדו"ח הממשלתי למדידת איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי ^[2]. הדו"ח – תוצאה של שתי החלטות ממשלה ועבודה של למעלה מ-200 מומחים ממוסדות הציבור בישראל – מוקדש ברובו לסוגיות של מדידת איכות החיים. הדו"ח מכיר בחשיבות של מדידת איכות החיים, אך טוען כי מדידה זו היא חלקית: "המונח איכות חיים הוא קצר יריעה, מאחר שהוא עוסק באיכות החיים הנוכחית. הוא משלים את תמונת המצב המבוססת על מערכת החשבונות הלאומיים ומדד התמ"ג, אבל תמונת המצב הזו אינה מסייעת לממשלה להעריך אם איכות החיים יכולה להימשך לאורך זמן". לכן, קובע הדו"ח, "יש להשלים את המדידה של איכות החיים במדידת הקיימוּת של איכות החיים…". כדי לעשות זאת אימצה הממשלה את גישת ההון, שמחברת את איכות החיים עם הגורמים (המשאבים, הנכסים) שיוצרים את איכות החיים לאורך זמן ^[2].

המסגרת מציעה הזדמנות ייחודית לדבר בנשימה אחת על סוגיות של חוב לאומי, אמון הדדי, חינוך והשכלה עם משאבי טבע, קרקע ואוויר. המסגרת יוצרת מרחב לדיון בין-תחומי – המערֵב אקולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה – על תחליפיות בין נכסים שונים. כלומר, האם ניתן וכדאי, ובאילו תנאים ומחיר, להמיר נכסי הון טבעי – למשל, משאבים מתכלים דוגמת זרחה (פוספט) – בנכסים כלכליים, דוגמת ציוד ומכונות, במטרה להשקיע אותם בצבירה של נכסי הון אנושי – דוגמת חינוך טכנולוגי ומיומנויות הנדסיות (ראו איור 1) ^[2].

איור 1

מסגרת למדידת איכות חיים ולמדידת איכות חיים בת-קיימא

נכסים הם "גורמי הייצור" של איכות החיים. ניהולם מחייב את המדידה של מצבם, של קצב הפחת שלהם ושל גמישות התחלופה שלהם. יש צורך במדדים תיאוריים כדי להבין אילו משתנים משפיעים על דפוסי ההשקעה, הצריכה, הפחת והניהול של נכסי ההון השונים. מדדים אלה הם מדדי ההֶקְשר, הכוללים: אוכלוסייה – גודל, שיעור גידול ומבנה; הגירה; צפיפות; יחס תלות.

* מדדים סובייקטיביים

באימוץ המסגרת יש בשורה של ממש: נוכל להתחיל ולהעריך אם איכות החיים בישראל יכולה להימשך לאורך זמן. הסטטיסטיקאית הראשית של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שמלווה את המהלך, ביקשה להדגיש: "מטרת מדדי ההון היא לזהות את הגורמים שתורמים לאיכות החיים, ולשפר את הניהול של המשאבים הלאומיים… זה מצריך מאתנו, מכולנו, שינוי של תפיסת עולם. זה מה שהארגון וממשלת ישראל מבקשים להשיג".