גליון מס' 1/אפריל 2020
 

 

הגיליון כולל תכנים רבים שיכולים להתוות את דרכי הפעולה ביום שאחרי משבר הקורונה, כגון קבלת החלטות מבוססת מדע, אפידמיולוגיה סביבתית, נגיפים ושינוי אקלים, בריאות הציבור, אסדרה, עבודה מהבית, גישת 'בריאות אחת', היסטוריה של מגפות, התנהגות בעלי חיים במרחב העירוני, חיטוי והדברה במרחב הציבורי, מגוון ביולוגי ומגפות, טבע עירוני כחוסן בהתמודדות עם מגפות, סחר בבעלי חיים, מִחזור פסולת בראיית בריאות האדם והסביבה, הקשר בין משבר הקורונה למשבר האקלים, לקחים לתפיסות הקיימות ולתנועה הסביבתית ועוד.

דבר העורך

 

קוראות וקוראים יקרים,

פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו, והביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה הגלובלית, לסגירת גבולות לאומיים, לסגירת מקומות עבודה רבים ומוסדות חינוך ולהסתגרות כל אדם בביתו. החשש מהתפשטות התחלואה והתמותה בגידול מעריכי חסר שליטה הביא ממשלות ברוב העולם לפגוע באורח חיי האזרחים, להגביל את הניידות שלהם ולצמצם את מגוון הפעילויות היצרניות והחברתיות לכדי אלה הנחשבות חיונית בלבד. לכל אלה יש השפעות סביבתיות רבות כמובן.

המשבר העולמי המתחולל עקב מגפת הקורונה כואב, אך הוא גם הזדמנות לשינוי עולמי במגוון רחב מאוד של תחומים. מצד אחד, המגפה היא תוצר של מערכת יחסים לקויה בין בני האדם לטבע, ומצד שני יש לה השפעות נרחבות על הסביבה. הגיליון מתייחס לגורמים למגפה כמו גם למגוון רחב מאוד של השפעותיה. הפגיעה בטבע, הרס בתי גידול וסחר בבעלי חיים מובילים כולם בין השאר למחלות המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני האדם. פגיעותם של בעלי מחלות רקע לנגיף הקורונה צריכה להפנות תשומת לב מיוחדת לזיהום האוויר, שהוא מהגורמים העיקריים לרבות מאותן מחלות רקע, ויותר מכך – גורם לתמותה עולמית נרחבת כדבר של שגרה.

נוסף על כך, בעת הזאת נדרש שינוי בתרבות קבלת ההחלטות בישראל כדי לקדם מערכת מבוססת מדע לניהול סיכונים לאומיים, שתהיה הלב של רבות מההכרעות הסביבתיות. ודבר אחרון, משבר האקלים, שעסקנו בו בהרחבה בגיליון הקודם, עדיין נמצא מעבר לפינה, ויש לקוות שחוויית המשבר הכלל-עולמית תביא להסקת המסקנות הנכונות בדבר יעילותם של צעדים מקדימים חריפים למניעת קטסטרופות. יש לקוות שבחלוף המגפה ובהיעלם הפחד, המלצות המומחים בנושאים הללו לא ייפלו על אוזניים ערלות. חיזוק חוסנן של המערכות הטבעיות יחזק את החוסן הכלכלי-חברתי-בריאותי העולמי.

אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד של כתב העת "אקולוגיה וסביבה", המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה. בשל הדחיפות והחשיבות, תוכני הגיליון יתפרסמו בהדרגה מייד עם סיום הכנת כל אחד מהם לפרסום, ובאופן מקוון בלבד הפעם. זה המקום להודות לכל החוקרים והמדענים הרבים שהבינו את צורך השעה, נרתמו למאמצים וכתבו סקירות ומאמרים מעודכנים בזמן קצר במיוחד ותוך כדי התרחשות האירועים.

כולנו תקווה שנצא מהמשבר מחוזקים ונבונים יותר.

שחר בוקמן

שחר בוקמן
השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה
קרן אגאי-שי
הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19
חוה פרץ
זיהום סביבתי הנגרם ממגפת הקורונה – אמת ובדיה
גל זגרון וחגית אולנובסקי
משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור
שלומית פז
מה רייצ'ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?
יעלי אטשטיין
קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה
מיה נגב, נדב דוידוביץ' וחגי לוין
מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור
אריה ונגר
האם ההיסוס בקביעה ש-COVID-19 היא מגפה עולמית (פנדמיה) משקף את הצורך להגדיר מחדש את המונח?
מנפרד גרין
אסדרה סביבתית בימי משבר עולמי
אדם שלימצק
הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה
תמר רביב וסיימון נמצוב
השפעת משבר הקורונה על בעלי החיים: מי ירוויח ומי יפסיד
אור שפיגל ואסף שוורץ
"כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה" – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני
יעל זילברשטיין-ברזידה
זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה
נדב לוי
הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה
גדעון פרידמן
האם משבר הקורונה יוביל לסיום עידן הנפט?
יונתן אייקנבאום
תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)
עוזי דגן
ביחד ומרחוק – השפעת משבר הקורונה על המבנה העירוני והשטחים הפתוחים
דני ברויטמן
השפעת מגפת הקורונה על זיהום האוויר בישראל
אילן לוי, רוני דרורי, אמיר זלצברג, איתן מאז"ה, לבנה קורדובה-ביז'ונר וצור גלין
קורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכלי
עשהאל גרינפלד וניר בקר
כיצד מגפה עולמית עשויה להשפיע על יחסנו אל ניהול משאבי המזון
אורן שלף, אייל בן-שמחון, אלי צעדי וגיא דוברת
חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים
ליאורה שאלתיאל הרפז וחיה רק יהלום
ניידות-יתר, סביבה ובריאות לפני הקורונה ואחריה
אראל אבינרי
התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש
יעל רם
טיפול בפסולת בראייה עדכנית של בריאות האדם והסביבה לקראת היציאה ממשבר הקורונה
אילן כץ
צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?
אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן ושירה דסקל
מהארון לרחוב ומשם למטמנה – פסולת טקסטיל בימי הקורונה
מיכל לוי ארבל ומיטל פלג מזרחי
שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?
דליה טל ולימור גורליק
הוראה בחוץ בעיתות משבר – הקורונה והחינוך הסביבתי בגישת מערכות אקולוגיות-חברתיות
דפנה גן ונירית אסף
מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?
צוד בדיחי ואילת ברעם-צברי
משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם
גדעון בכר וטל רונן
משבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומים
אביעד שר שלום
חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה
דניאל אורנשטיין
הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי
בני פירסט
האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע
איריס האן
השיח בתנועה הסביבתית בעידן הקורונה
ערן בן ימיני
האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה
איתן רומם
שירת סגרכתר
בעריכת עדנה גורני
הכתובת על הקיר – אזהרת מסע בימי קורונה
נח עפרון
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel