גליון מס' 2/אוקטובר 2014
 

קוראות וקוראים יקרים,

האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

התפרצויות של מגפת האבולה אירעו מספר פעמים ב-40 השנים האחרונות, תוך חזרה על דפוסים דומים: התרחבות של פעילות כריית מחצבים גוררת בירוא יערות (שנעשה כדי להקל על הכרייה), וכריתת היערות גורמת לנדידה המונית של עטלפים, הנושאים בגופם את נגיף האבולה. נגיף האבולה הוא אמנם הקטלני ביותר מבין הנגיפים המוכרים שיש להם יכולת להדביק בני אדם, אך הגורמים להתפרצותו אינם ייחודיים.

אנו נחשפים יותר למחלות חדשות הנישאות על-ידי בעלי חיים ככל שמערכת התחבורה מתרחבת, שטחי טבע מפונים לטובת חקלאות, ובעלי חיים רבים נתפסים למטרות ציד וסחר. אך כדי שנגיף יגרום למגפה לא מספיק שתהיה לו יכולת להדביק, אלא עליו להיות מופץ ביעילות רבה ביותר. התחבורה האווירית שכה התרחבה בעשורים האחרונים מקרבת מקומות רחוקים, וכך מאפשרת הפצת מחלות בקצב שלא הוכר קודם לכן.

לאורך ההיסטוריה האנושית בעלי חיים היו מקורן של רוב המחלות המידבקות שבני האדם חולים בהן, אך בעשורים האחרונים אנו חווים עלייה המוערכת בפי ארבעה באירועי הופעה של מחלות. התפרצויות של מגפות המשותפות לבני אדם, לחיות-בית ולחיות-בר (כגון שפעת העופות, שפעת החזירים ו-SARS) מזכירות לנו שוב ושוב שקיים קשר הדוק בין בריאות בני האדם ובריאות החיות הסובבות אותנו. יתרה מכך, המגפות הללו מאיימות לא רק על בריאות בני האדם (ועל שרשרת המזון ועל המערכת הכלכלית) אלא גם על החי והצומח המרכיבים את המגוון הביולוגי התומך בתשתית החיים. הקשר הישיר והמיָדי בין ההתנהלות הסביבתית לבין הבריאות העתידית מעולם לא היה כה ברור.

התדרדרות במצבן של מערכות אקולוגיות עלולה להשפיע על בריאות האדם דרך מעגלי משוב שונים. למשל, בעלי חיים עשויים להגר מתחום מחיה אחד לאחר, ושם להעביר נגיף שהם נושאים אל חיות-הבית. תופעות שונות, כגון הכחדת מינים, זיהום, פלישת מינים ושינוי אקלים – פוגעות קשה ביציבות החיים על פני כדור הארץ. נמצא, למשל, שאבדן מינים במערכות אקולוגיות תורם לעלייה בתחלואה אנושית.

אנחנו משלמים מחיר לא רק על השליטה בטבע ובמערכות האקולוגיות, אלא גם על ההשארה מאחור של חלק משמעותי מהאוכלוסייה האנושית. רוב ההתפרצויות לא מתרחשות בחלק הצפוני של כדור הארץ, בארצות העשירות שיש להן יכולת לנטר מחלות, אלא באזורים העניים של הסהרה התיכונה, הודו וסין – אזורים צפופי אוכלוסין או אזורים בעלי טבע עשיר הנמצא תחת לחץ אנושי גובר.

בהזדמנות זו ברצוני לשתף אתכם בהחלטת הוועד המנהל של אקולוגיה וסביבה לצמצם את הדפסת כתב העת על גבי נייר. תוכני כתב העת יהיו נגישים באתר אקולוגיה וסביבה לכלל הציבור המתעניין, ללא מגבלות, ואתם כמובן מוזמנים להפיצם למעגלי קוראים נוספים.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

הקן
Nils Udo
PDFPDF
דבר העורך
שחר בוקמן
PDFPDF
"וכִתתו חרבותָם לאִתים" ומוצביהם למשכנות עטלפים
שמוליק ידוב
PDFPDF
שמיטה ישראלית – הזדמנות של פעם בשבע שנים
עינט קרמר
PDFPDF
הצד האפל של מעכבי הבעירה
שי רייכר
PDFPDF
אנחנו יודעים איפה היית בקיץ (אם אתה עגור)
סשה פקרסקי, אלון אנגרט ורן נתן
PDFPDF
חוק הפסולת האלקטרונית – יוצאים לדרך
לב רוזנשטיין
PDFPDF
לוחמים לשימור הברֵכות – מיזם ארצי להגנה על ברֵכות החורף ולמען עתידן של הברֵכות ב'מתחם הלוחמים' בצומת חולון
שרה אוחיון ויעל זילברשטיין
PDFPDF
המדבור – בעיה מקומית וסיכונים עולמיים
אוריאל ספריאל
PDFPDF
האיומים על המגוון הביולוגי בישראל בעידן של שינוי אקלים – קריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל
עפרי גבאי, מרסלו שטרנברג, דרור אנג'ל, אורית ברנע, מנחם גורן, אביטל גזית, שריג גפני, ז'וזה גרינצוויג, ירון הרשקוביץ, תמר זהרי, יורם יום-טוב, אלווארו ישראל, דנה מילשטיין, גיל רילוב ויוסף שטיינברג
PDFPDF
ממשק יער מונחה מאזן מים – מודל פשוט והשלכות על צפיפות העצים ביער יתיר
יוג'ין דוד אונגר, אייל רוטנברג, נעמה רז-יסיף, שבתאי כהן, דן יקיר וגבריאל שילר
PDFPDF
הכרת המגוון הגנטי של מיני האלונים הגדלים בארץ – בסיס להצלחה בנטיעות
גבריאל שילר, גלינה שקלר ולאוניד קורול
PDFPDF
אתגרים לגיבוש סדר יום חינוכי בישראל
אלון טל
PDFPDF
איפכא מסתברא – שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה: השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח, בייחוד באזורים שחונים
יוסף גיל וניר שביב
PDFPDF
אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'
דוד ברודאי, יוחאי כרמל ודן יקיר
PDFPDF
שלג דאשתקד
צילום: יוסי זמיר
PDFPDF
עד ליום שגורילות יסחרו בבורסה
ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי
PDFPDF
וירוס
אייל אסולין
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel