|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
גליון מס' 1/פברואר 2013 |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
דבר העורכים שלום רב,החקלאות הייתה מאבני הבסיס בהקמת מדינת ישראל. הצורך לספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה בקצב מהיר, היה גורם מדרבן להתפתחות חקלאות מודרנית ויעילה. הרצון ליישב את הפריפריה עודד הקמת מאות יישובים שבסיס קיומם הראשוני היה הפעילות החקלאית. המהפכה הסביבתית שישראל עברה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות מדינות מפותחות אחרות, הפנתה זרקור גם לפינות בעייתיות בחקלאות. זיהום מי תהום, שאריות חומרי הדברה ומטרדים אחרים הפכו לבעיות הדורשות טיפול. במקרים רבים אכן נמצאו הפתרונות הנכונים, אך במקרים אחרים אנו נמצאים עדיין בשלב זיהוי הבעיה, אפיונה ואיסוף מידע על אודותיה. באופן מסורתי היו השדות החקלאיים בבחינת שטחים חסרי ערך עבור האקולוגים ושומרי הטבע, כמעט כמו השטחים העירוניים (באופן דומה נהגו להתייחס גם ליער הנטוע). תפיסת עולם זו השתנתה משמעותית בעשור האחרון. אנשי הטבע הפנימו את העובדה ששטחי חקלאות שונים הם בית גידול, מקור מזון או אתר רבייה למכלול אורגניזמים שונים. השדות החקלאיים הם גם חלק בלתי נפרד מהמסדרונות האקולוגיים החיוניים לשמירת הטבע בארץ. תובנות אלה גרמו להפניית מאמץ רב למחקר ולתיעוד של יחסי הגומלין בין החקלאות לטבע. פעולתה של תכנית נקודת ח"ן בעשור האחרון עודדה פרויקטים מחקריים רבים בתחום זה (ממצאי הפרויקטים האחרונים שהושלמו במסגרת זו מתפרסמים במדור מיוחד בגיליון זה). ביטוי כמותי לעניין שאקולוגים ומדעני סביבה מגלים בזירה החקלאית בא לידי ביטוי בכנס האחרון של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. התחום שהכמות הגדולה ביותר של תקצירים להרצאות ולפוסטרים הוגשה אליו היה, במפתיע, תחום החקלאות והסביבה, וזאת בפער ניכר מתחומים אחרים. הגיליון שלפניכם פורס מגוון התייחסויות לתהליכים שהוצגו לעיל, המתרחשים בים, באוויר וביבשה. גיליון זה מורכב מתרומתם של עשרות כותבים שונים המייצגים קשת רחבה של התמחויות מקצועיות, וששייכותם המוסדית-ארגונית מגוונת למדי. עובדה זו מצביעה, לדעתנו, על שכבת עניין מקצועית רחבה העוסקת, לשמחתנו, בתחום זה, ורומזת על עתיד אופטימי.כאמור, המלאכה טרם הושלמה. יחסי החקלאות-טבע-סביבה בישראל לא הגיעו למצב מיטבי. חלק מהמאמרים מאירים נקודות תורפה ומחלוקות ביחסים אלה, ומגדירים כיוונים עתידיים למחקר ולמעשה. כמו בתחומי חיים אחרים, גם את אזור המגע חקלאות-טבע-סביבה מעצבות תפיסות אידֵאולוגיות שלעתים נוגדות אחת את רעותה, והתייחסויות מנהליות-רגולטוריות שונות ולעתים סותרות. מספר מאמרים בגיליון זה מחדדים גישות אלה ומגדירים עבור הקורא את זירת הדיון, ואולי אף את קווי המתאר של השינוי העומד בפנינו. לאור המהפכה הסביבתית ותהליכים חברתיים אחרים, הגיעה העת לחשוב מחדש על מדיניות הקצאת המשאבים למגזר החקלאי, שכאמור – עוצבה ברובה בתקופת הקמת המדינה. אנו מזמינים אתכם לעיין ברב-השיח בנושא זה (מעמוד 97).רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר. קריאה נעימה,אבי פרבולוצקי ושחר בוקמן 'אקולוגיה וסביבה' מודה לגופים הבאים על תמיכתם בהוצאתו לאור של גיליון נושאי - חקלאות, קיימות וסביבה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר.jpg)
נקודת ח"ן  הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי
חיה ארז
 
|
היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל
גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס ואריק דיאמנט
 
|
השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות
יואב מוטרו, מוטי צ'רטר, דן אלון' שאול אביאל, קובי מירום' אורי פלג, סאמח דראושה, נועם וייס, אמיר עזר, עדו קן, שלמה קפואה ויוסי לשם
 
|
חקלאות ידידותית יותר לסביבה - פרויקט יישומי של הדברה משולבת בעמק החולה
ליאורה שאלתיאל–הרפז, יגאל חן, אלקנה בן–ישר, שאול גרף, שוש פלס, אריאל קופרברג, מרדכי טאקו, ניצן רוטמן, יעל גרינבלאט, דוב אופנהיים, סמדר אדלין–הררי, און רבינוביץ ומרים זילברשטיין
 
|
הרפורמה בענף ההטלה - איזון בין צורכי הגידול, רווחת התושבים וצער בעלי החיים
יוחאי תירוש
 
|
הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי
שחר רגב, ערן לוין ועמית דולב
 
|
חקלאות ביזנטית בִּסְפר המדבר - מבט מחודש דרך קן היונה
יותם טפר וגיא בר–עוז
 
|
תנועת האדמה - מבט מן השטח על מצב קרקעות ישראל
רמי זיידנברג
 
|
הגברת יעילות הדישון למניעת זיהום סביבתי
יהושע גולובאטי ואמיר פולק
 
|
חקלאות "הסחר ההוגן" בענף שמן הזית והשפעותיה על הסביבה
נתליה גוטקובסקי, דפנה דיסני ודני רבינוביץ
 
|
חומרי הדברה ותוצרי פירוקם -שטיפה באירועי גשם ראשונים (first flush) לנחלי אגן החולה
יעל דובובסקי, מרים חודורקובסקי, אוליבר אולסון, מתיאס גסמן וערן פרידלר
 
|
אספקת שירותי הדברה ביולוגית על–ידי פשפשים טורפים באזורי אקלים שונים -השפעת הטמפרטורה על יחסי גומלין שליליים
תרין שולדינר–הרפז ומשה קול
 
|
הדברה משולבת של זבובים במשקי בעלי–חיים
אלעד חיל, דייגו סרקוביץ' ויובל גוטליב
 
|
|
|
|
|
הירידה בשלל הדיג בכינרת - תוצאה של אי–יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים
יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר ואוהד הצופה
   
|
צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת-השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים
נאוה חרובי ושרית שלהבת
   
|
השפעת סילוק מוסדר של פגרי עופות מלולים על אוכלוסיות טורפים ונטרפים בסביבה הסמוכה
עמית דולב, גלעד בינו, איה אורון (בן צבי),
דרור קפוטא, עמיחי גוטר, דותן יושע,
סלעית קרק, רוני קינג ודוד זלץ
   
|
הפחתת שטפי חנקה למי תהום מתחת לפרדסים על סמך הדמיות דישון במודלים מכויָלים
רועי שפירא ודניאל קורצמן
   
|
פירוק מיקרוביאלי של חומרים רפואיים בקרקעות לס המושקות בקולחים
אמנון גרוסברגר, בני חפץ ויצחק הדר
   
|
|
|
|
|
לאן הולכים האויבים הטבעיים של המזיקים כשהחיטה נקצרת? בתי גידול חלופיים–עונתיים לעכבישים בסביבה החקלאית של צפון הנגב
איתי אופטובסקי, איריס מוסלי, פיליס ויינטראוב ויעל לובין
   
|
עיבודים בני–קיימא של כרמי זיתים בגליל המערבי -בחינת משתנים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים
אמיר פרלברג, לירון אמדור, אורי ערד ואורי רמון
 
|
כתמים טבעיים בתוך המערכת החקלאית - האומנם 'אבני קפיצה'?
ג יא רותם, עמוס בוסקילה, ירון זיו ואיתמר גלעדי
   
|
האם שטחים חקלאיים מתאימים לקיום ברֵכות חורף?
ליאב שלם ואביטל גזית
   
|
רעיית בקר ככלי לניהול בר–קיימא של שטחי החורש הטבעי באזורנו
איריס שינבאום, זלמן הנקין, חיים קיגל ויהודה יהודה
 
|
השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות - דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל
מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני וירון טיקוצ'ינסקי
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איבוד אינטנסיבי
רמי זיידנברג
 
|
|
|
|
|
חקלאות תאגידית כמודל המנוגד לערכי היסוד של מדיניות חקלאית ראויה
ריאיון עם חיים אורון (ג'ומס)
 
|
|
|
|
|
Sunflowers
דורנית’ דוהרטי
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|