גליון מס' 2/יוני 2012
 

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

במסגרת ועידת כדור הארץ ההיסטורית שנערכה בריו זה ז'נירו (ברזיל), ביוני 1992, נכתבה תכנית הפעולה של מדינות העולם לקידום פיתוח בר-קיימא, המפרטת את הפעולות שיש לנקוט ברמה העולמית, ברמה הלאומית וברמה המקומית, בכל התחומים שהאדם משפיע בהם על הסביבה. התכנית התוותה דרכי חשיבה מחודשות ביחס לצמיחה כלכלית, לקידום צדק חברתי ולהבטחת בריאותה של הסביבה הטבעית. תכנית זו, המוכרת בשם אג'נדה 21, היא אבן הפינה של השינוי התפיסתי האדיר שעברנו בשני העשורים האחרונים.
 
וזה עוד לא הכול – באותה ועידה נוסדה התכנית להגנת הסביבה של האו"ם (UNEP); נחתמה אמנת ריו לפיתוח ולסביבה; נחתמו שלוש אמנות עולמיות בנושאים שהובילו את מרבית העיסוק בנושאי סביבה מאז ועד היום – אמנת המסגרת לטיפול בשינוי האקלים (שהתגלגלה בהמשך לפרוטוקול קיוטו), אמנת המגוון הביולוגי ואמנת הלחימה במדבור.
 
בשדה החינוכי תרמה ועידת ריו תרומה עצומה לחינוך לקיימות ברחבי העולם. אם עד ריו התמקד החינוך הסביבתי בעיקר בחינוך לאהבת הטבע ולשמירה עליו ובחינוך לאיכות הסביבה, הרי שוועידת ריו הביאה גם לשילוב של היבטים של צדק סביבתי וצדק חלוקתי בשיח החינוכי. בעקבות ועידת ריו הפך החינוך הסביבתי מחינוך אליטיסטי לתנועה חינוכית חובקת כול, ששמה לה כמטרה לחנך ילדים, נוער ומבוגרים כאחד. עשור לאחר מכן תרמה הוועידה תרמה גם להכרזה של האו"ם על "עשור לחינוך לפיתוח בר-קיימא" בשנים 2005-2014.
 
ביוני 2012, 20 שנים אחרי, מתכנסת בריו ועידת האו"ם בנושא פיתוח בר-קיימא, המכונה RIO+20. הוועידה מתמקדת בשני נושאי ליבה: כלכלה ירוקה (בהקשר של פיתוח בר-קיימא וביעור העוני) והמסגרת המוסדית לפיתוח בר-קיימא. הדיון בנושאים אלה נעשה תוך מתן תשומת לב מוגברת לשבעה תחומים: מקומות עבודה הגונים, אנרגיה, ערים מקיימות, מזון (ביטחון תזונתי וחקלאות מקיימת), מים נקיים ונגישים לכול, אוקיינוסים ומוכנות לאסונות טבע.

פעם בדור נדרשים ראשי המדינות בעולם להתנתק מדפוסי החשיבה הלאומיים האופייניים להם ולגבש מתווה להבטחת עתידם של כדור הארץ ותושביו. יותר מ-135 ראשי מדינות, לא כולל בנימין נתניהו, הבטיחו את בואם לוועידה. הציפיות מן הוועידה גבוהות, והן אינן כוללות מילים ומשפטים מורכבים המבטאים פשרות פוליטיות, אלא צעדים אמיצים שיביאו לשינוי אמִתי בחיי רבים. קיום מגוון גדול של רצונות וצרכים המבטא את הפערים בין הרעבים לשבעים, מקשה כמובן על הגעה להסכמים בין-לאומיים משמעותיים, אך יש לקוות כי מנהיגי העולם ישכילו להבין כי מגוון רחב הוא אחד ממרכיבי העוצמה של פיתוח בר-קיימא.
 
קריאה מהנה ומועילה
טלי טל ושחר בוקמן
PDFPDF
טלי טל ושחר בוקמן
PDFPDF
זיהוי מוקדים חדשים של מינים פולשים באמצעות דיווחים מיָדיים מהשטח לאתר אינטרנט
אלון רוטשילד
PDFPDF
שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת הטבע והמגוון הביולוגי וסריקת אופקים
סלעית קרק ואחרים
PDFPDF
מזהמים נדיפים במרתפים ובמקלטים ציבוריים בגוש דן
עמיר אשד וברוך ובר
PDFPDF
הדברה ביולוגית – הלכה למעשה
דניאלה כפרי
PDFPDF
מִחזור פסולת בנייה – פוטנציאל וחסמים
נמרוד לנגה והילה דובדבני
PDFPDF
כלך דו-דורי בהר עמשא – העתקת הצלה ותוצאותיה
מיכאל בלכר
PDFPDF
איכותם של שטחים ציבוריים פתוחים – השוואה בין שכונות עירוניות בנגב ובמישור החוף
ענבל זרחין ויודן רופא
PDFPDF
השפעתן של תפיסות מסורתיות על התנהגות סביבתית - הנכונות לשימוש בקומפוסט בקרב חקלאים במגזר הערבי המוסלמי
אריג' חאג', שלומית פז ואופירה אילון
PDFPDF
ביטול נציבות הדורות הבאים – בין פוליטיקה לאתיקה
גיל דרור
PDFPDF
רעייה ובצורת בספר המדבר – מגמות ארוכות טווח בכיסוי הצומח המעוצה
ניב דה מלאך, יוג'ין דוד אונגר, הילרי פוט, רפי יונתן, דני ברקאי, עזרא בן משה, חגית ברעם וחיים קיגל
PDFPDF
סוגיית החתולים לאור הדיון בזכויותיהם של בעלי החיים וברווחתם
נדב לוי
PDFPDF
שינויים בגודל האוכלוסייה של טחבן המדבר כסמן להשפעת שינויים במשטר הגשמים על מערכות אקולוגיות בנגב
יגאל גרנות, סול ברנד ומשה שחק
PDFPDF
חוק האריזות – קשיים ביישום מדיניות מהפכנית
טל שוחט > קובי דר > גיל ליבנה > מיכל איתן > גלעד אוסטרובסקי > מלה גירשטיין
PDFPDF
גידור שטחים כגורם לבידוד אוכלוסיות בעלי חיים ולפגיעה בזכות הציבור למעבר
יורם יום–טוב
PDFPDF
החיבור המתבקש בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים
קדם לוי
PDFPDF
עצי ממגורות
PDFPDF
פרופ' יוג'ין קנדל על חזון הפיכת ישראל למרכז ידע עולמי בתחום הקיימות
PDFPDF
Agrowcycle
PDFPDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel