תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים

קרן דליות ואילת ברעם צברי
2018, גליון 4 דצמבר





לא רק נתבים
ניר זינגר
07/02/2019

אף שמכשירים העושים שימוש ב-Wi-Fi מאפשרים אופקים פדגוגיים חדשניים ומעניינים, נראה כי הם כמעט ואינם נדרשים היום הודות לשימוש הנרחב ברשתות הסלולריות לגלישה באינטרנט.
עם זאת, אני מבקש לציין כי הבעיה בקרינה בבתי הספר, כשנעשה שימוש מוסדי, תכוף ואינטנסיבי ברשתות אלחוטיות, אינה בקרינה הנפלטת מהנתב. הבעיה היא שיש 40-30 מכשירים בחדר כיתה סגור שקולטים ומשדרים כל הזמן לנתב שנמצא בתקרה (במקרה הטוב יש רק אחד כזה). כאשר מדובר בצריכה מוגברת של מולטימדיה, זוהי קרינה רבה ו"צפופה" שאותה צריך לבדוק. כלומר, אין מקור קרינה אחד שרחוק מהתלמידים, אלא עשרות מקורות קרינה שמשדרים בו-זמנית. יש להוסיף לך טלפונים ניידים שיש (אולי) היום לכל תלמיד בתיק - והרי לכם מינימום של 80 מכשירים שמשדרים בתוך חדר סגור (ועוד לא דיברנו על מחשוב לביש, כגון שעונים חכמים וכו'). זו נראית בעיניי, הבעיה.
השאלה כאן היא האחריות, ויש הרבה אנשי חינוך ומקבלי החלטות שפשוט לא מוכנים לקחת על עצמם את ההחלטה המוסדית הגורפת ליצור מצב כזה. אם ההורים קונים לילדיהם מכשירים חכמים, זה עניינם ופחות עניינו של בית הספר.


רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel