תגובה למאמר הדעה: מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

עינב שימרון-גרינבוים
2011, גליון 2 מאי





הערות לנושא מי קולחים ומים אפורים
פרופ' דן זסלבסקי
20/06/2011

בעקבות דברים שעינב שימרון גרינבוים דוברת משרד הבריאות כתבה.
כל מערך הקולחים מהווה כ-80% מפליטת המשתמשים במים והוא לא פחות מאסון. ישנן כ-13 סיבות כבדות משקל מדוע יש לחסל בהקדם את מאגרי הקולחים (כ-200 במס' ובשטח של כ-60 אלף דונם). הערכת הנזקים ממערך זה הוא בין 3/4 ל-1 ורבע מיליארד דולר בשנה. בין הנזקים:
זיהום חמור של מי התהום; נזקים לקרקע; יצירת קרום המונע נביטה; מגבלה בחדירת מים ואוורור; הפסדי מים באידוי כ-150 מיליון קוב מים בשנה; הצורך בהשקיית יתר לשטיפת המומסים מבית השורשים; העברת מחלות מוכחת בכמה וכמה צורות ובניהן הפצה של קדחת הנילוס המערבי בהיקף של מאות מקרים בשנה ועשרות נפטרים; פגיעה בצמחים; נזק מסחרי לתוצרת החקלאית ועוד.
הפתרון ידוע וניתן לביצוע מיידי על ידי הבאת הקולחים לאיכות מי שתייה ופליטת התרכיזים לעומק הים. אמנת ברצלונה מבחינה זו היא לא רק טמטום אלא מעשה פשע. מחייבים אותנו להעביר את מלוא הזיהום למי התהום, הזיהום הזה יגיע ממילא לים, זה רק שאלה של זמן, אבל נפח המים בים הוא מאות פעמים יותר גדול מנפח האקויפרים המקיפים אותו זאת כשאנו ממילא לא נשתמש במי הים ללא התפלה, הרי שלא יהיה בכך כל נזק וכל מחיר. יש עוד הרבה לומר בעניין זה אבל כפי שאמר בקמינסטר פולר בשעתו: "אין משבר ארגוני אלא רק משבר של בורות", הוא הוסיף וכתב: " גלגלתי את הנושא הזה ולמדתי עוד ועוד עליו...", "אני עומד לנסות להימנע משגיאה שהיא כה נפוצה אצל המין האנושי מחפשים תיעוד לחזק את מה שאני כבר מאמין בו וכן סוגר את מוחי לפני כל לימוד חדש. אני מקווה שאתם תנהגו כמוני".
התר לשימוש במים אפורים בחצר הפרטית היא כמוה כהתגברות על כל דיון ענייני וכל אפשרות לבקרה בעתיד.
מצב הגיוני דומה נוצר בבארות שהזדהמו. למשרד הבריאות ישנה הסמכות לסגור בארות כאלה התוצאה היא כפולה. כל המזהמים נשארים במי התהום. נוצרת הערמות מים ליד הבארות שנסגרו. ואז הזיהום הולך ומתפשט על שטחים הולכים וגדלים. ואם נרצה בעתיד לחזור ולטהר את מי התהום העלות תגדל ככל שהזיהום יפוזר ביותר נפח מים.
השמועה אומרת שמשרד הבריאות בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה עומדים ליזום הצעת חוק בכנסת שיבטל את חוק שימור החומר.

בברכה לקוראים ולהנהגת קק"ל,
פרופ' דן זסלבסקי.
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון


רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel