השפעת משבר הקורונה על בעלי החיים: מי ירוויח ומי יפסיד

אפריל 2020, גליון 1, (עמ' -)



-
הדפס שלח לחבר



חזירי בר בשכונת כרמלייה בחיפה. ישנם מינים הנפגעים מהמשבר הנוכחי באופן ישיר עקב ירידה בזמינות המשאבים החיוניים עבורם. דוגמה טובה לכך הם מינים מלווי אדם שהתמחו בניצול המשאבים האנושיים. בקבוצת מינים זו נצפה לחדירה של מינים עמוק יותר לתוך השטח העירוני, כגון התנים בתל-אביב וחזירי הבר בחיפה | צילום: דני גליקמן

מדור: בקצרה

אור שפיגל [1] ואסף שוורץ [2]

[1] בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

[2] המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

 

בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) נדרשו מיליארדי אנשים ברחבי העולם לשמור על ריחוק חברתי ולהישאר בבתיהם. תוך זמן קצר פחתה באופן משמעותי הפעילות האנושית בעיר, בכפר, בשטחים הפתוחים, באוויר ובים, ויצרה מציאות אקולוגית עולמית חדשה, לפחות למשך חודשי האביב של שנת 2020.

אלה זמנים מאתגרים עבור האנושות, אך הם טומנים בחובם גם אתגרים והזדמנויות עבור רבים מהתושבים הלא-אנושיים של כדור הארץ – בעלי החיים. קשה לנבא כיצד יגיב עולם החי למשבר, אך ננסה להציע כאן מספר מנגנונים אפשריים. נתמקד בהשפעות בקנה מידה מקומי ובטווח הקצר – כדוגמת תגובה מקומית לשינוי במשטר המזון – מאחר שהן פשוטות יותר לחיזוי בהשוואה להשפעות בסקָלות גדולות בזמן ובמרחב. התגובה להפחתה בזיהום האוויר, למשל, תהיה מורכבת יותר ותלויה באופן שמשבר הקורונה ימשיך להתפתח ובשינוי בפעילות האנושית שאחריו.

צפוי שמינים שונים יגיבו באופן שונה בתכלית לתנאים החדשים, כתלות במאפיינים רבים, הכוללים את בית הגידול שלהם, מידת ההסתמכות שלהם על משאבים הקשורים באדם, מורפולוגיה, התנהגות, תכונות מהלך חיים ועוד. אנו מציעים לבחון את ההשלכות של משבר הקורונה על בעלי החיים לאורכם של שני צירים: ציר כיוון ההשפעה (חיובי–שלילי, השפעה על כשירות האוכלוסייה ועל גודלה), וציר מנגנון ההשפעה (ישיר–עקיף, איור 1):

השפעה שלילית ישירה – מינים הנפגעים מהמשבר הנוכחי באופן ישיר עקב ירידה בזמינות אחד או כמה מהמשאבים החיוניים עבורם. דוגמה טובה לכך הם מינים מלווי אדם (סיננתרופיים) שהתמחו בניצול המשאבים האנושיים בעיר, בשטחים החקלאיים או סביב מוקדי תיירות. בקבוצת מינים זו נצפה לחדירה של מינים עמוק יותר לתוך השטח העירוני, כגון התנים בתל-אביב וחזירי הבר בחיפה, וכן לעלייה באגרסיביות תוך-מינית ובין-מינית כמדד לעלייה בעוצמת התחרות בין הפרטים. תופעה זו כבר נצפתה בעיר לופבורי (Lopburi) בתאילנד, שעצירת התיירות בה הביאה לפשיטות אגרסיביות של אלפי קופי מקוק בחיפוש אחר מקורות מזון חלופיים.

אם ההסתגרות האנושית תימשך, הירידה בכושר הנשיאה של השטח צפויה לפגוע באוכלוסיות של מינים מלווי אדם. מחד גיסא, ירידות אלה צפויות להביא לוויסות של מינים מתפרצים, ולכן עשויות להיות גורם חיובי בייצוב מערכות אקולוגיות. מאידך גיסא, חשוב גם לעקוב אחר חלק מהמינים הנפוצים שגודל אוכלוסייתם הולך ויורד בישראל, למשל דרור הבית [1], כדי להימנע מקריסת אוכלוסייה נרחבת. התור המצוי, לדוגמה, כפי שמעיד עליו שמו, היה נפוץ בעבר בישראל, אך מאז שנות ה-80 אוכלוסייתו ירדה בעשרות אחוזים עקב ציד והרס בתי גידול.

השפעה חיובית ישירה – מינים המרוויחים מהשינוי בפעילות האנושית באופן ישיר. הכוונה למשל למינים שחווים ירידה בעוצמת הציד (כגון דגי הדקר [לוקוס]) ובהפרעות להתנהגות שיחור המזון והרבייה שלהם. מינים אלה צפויים גם הם לחדור לעומקם של מרחבים אנושיים שמהם נמנעו בעבר. לדוגמה, עיזי בר בצפון וויילס, איילי סיקה ביפן, דביבונים בפנמה ויעלים באילת הסתגלו במהירות לתנאים החדשים, ונצפו משחרים במרכזי הערים.

 להבדיל מהמנגנון הקודם, כאן לא צפויה עלייה ברמת האגרסיביות התוך-מינית, מאחר שלא מדובר במחסור במזון אלא בחדירה לשטחים שהתפנו. למרות ההשפעה החיובית לכאורה, חשוב להדגיש שהגברת החשיפה של מינים שבעבר חוו חשיפה מצומצמת יותר לסביבות אנושיות, עלולה להתגלות כמלכודת אקולוגית שתוביל לפגיעה בהם בטווחי זמן ארוכים יותר.

השפעה שלילית עקיפה – מינים שנפגעים ממשבר הקורונה באופן עקיף, למשל בעקבות שינויים ביחסי גומלין עם מינים אחרים, כגון התגברות התחרות והטריפה או אובדן של משתפי פעולה. המיינה המצויה היא מין פולש אלים שמתבסס על משאבים אנושיים במזון ובקינון. צמצום משאבים אלה יכול לגרום לתחרות, לדחיקה ואפילו לטריפה של מינים מקומיים על-ידי המיינה ומינים פולשים נוספים [2] וכך לגרום להשפעה שלילית עקיפה על המינים המקומיים.

פגיעה נוספת צפויה בעקבות ההאטה הכלכלית, שככל הנראה תביא גם לצמצום התקציבים המיועדים לשמירת טבע. מינים התלויים בממשקי שמירת טבע, כגון הנשרים בישראל המתבססים על ממשק אינטנסיבי לשימור          האוכלוסייה ולחיזוקה, עלולים להיפגע מצמצום התקציבים. לבסוף, מאחר שנגיף הקורונה הועבר לאדם מבעלי חיים, עולה החשש שעמדות הציבור לגבי שמירת טבע והגנה על מינים מסוימים (כגון עטלפים) ישתנו לרעה בעקבות המשבר, ויפגעו במאמצי שימור שלהם.

השפעה חיובית עקיפה – מרבית מיני הבר לא נמצאים בבתי גידול הנשלטים על-ידי האדם (כגון שטחי חקלאות ויישובים) ואינם מקיימים מגע יום-יומי איתו. למרות זאת, גם למינים אלה עשוי להיות רווח עקיף מההאטה בפעילות האנושית. למשל, אם ייפגעו אוכלוסיות של מינים מלווי אדם ומינים פולשים, מינים מתמחים או מינים בסכנת הכחדה המתחרים איתם יוכלו להרוויח מתחרות ומטריפה מופחתות (לדוגמה, שליו נודד הסובל מטריפת קינים על-ידי מינים מתפרצים). כמו כן, בשל העובדה שהמשבר פרץ לאחר אכילת חיות בר, ייתכן שהוא יביא לצמצום צריכה וסחר בבעלי חיים, ויתרום בכך להפחתת החדירה של מינים פולשים ולחצי הציד. דוגמה לבעל חיים כזה היא צב היבשה המדברי. הצב אנדמי לנגב, וסובל בין השאר מאיסוף פרטים לטובת החזקתם כחיות מחמד.


חשוב לעקוב אחר חלק מהמינים הנפוצים שגודל אוכלוסייתם הולך ויורד בישראל, למשל דרור הבית, כדי להימנע מקריסת אוכלוסייה נרחבת | צילום: Benjamin Lecomte, unsplash.com

לסיכום, מאחר שהפעילות האנושית היא בעלת עוצמה רבה, עצירתה החדה מאפשרת תגובה מהירה מצד מינים שחודרים לסביבות שנשלטות בדרך כלל על-ידי האדם. תגובה זו יכולה להיות באחד או יותר מהמנגנונים המוצעים. בשלב זה הצטברו לא מעט תצפיות אנקדוטליות, אך הבנתנו את המנגנונים השונים המניעים תגובות אלה עדיין מוגבלת. מחקר של מנגנונים אלה ואחרים יאפשר לחזות תגובה במערכות שונות ולגבש תחזיות באשר לזהות המרוויחים והמפסידים ממשבר הקורונה.

לבסוף, המשבר הנוכחי פותח חלון מרתק לנושאים הקשורים בקשר שבין האדם לטבע. המשבר ממחיש את המשוב הדו-כיווני בין הטבע לאדם, מאיר את האופן שאנחנו משפיעים עליו, אך גם מעלה למודעות את הסיכונים הכרוכים בקרבה גדולה מדי לבעלי חיים. אנו מקווים שהמשבר יוביל למחקרים רבים שישפכו אור על נושאים חשובים אלה, לרווחת האדם והסביבה.

"בשל העובדה שמשבר הקורונה פרץ לאחר אכילת חיות בר, ייתכן שהוא יביא לצמצום צריכה וסחר בבעלי חיים, ויתרום בכך להפחתת החדירה של מינים פולשים ולחצי הציד" | צילום: unsplash.com ,Sebastian Pociecha

 

מקורות

[1] Colléony A and Shwartz A. 2020. When the winners are the losers: Invasive alien species outcompete the native winners in the biotic homogenization process. Biological Conservation 241: 108314.

[2] Orchan Y, Chiron F, Shwartz A, and Kark S. 2013. The complex interaction network among multiple invasive bird species in a cavity-nesting community. Biological Invasions 15: 429-445.





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel