לקראת הפסקת איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

יוני 2018, גליון 2, (עמ' 14-12)



-
הדפס PDF שלח לחבר



עדי לוי

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

בית הספר למדעים, המכללה האקדמית אחוה

 

בחקלאות המים הישראלית מגדלים דגים ממשפחת הקִיפוֹניים מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. עיקר הגידול הוא של קיפון בורי (Mugil cephalus) בהיקפים של 2,0502,280 טונות בשנה בעשור האחרון [4]. חקלאות הקיפונים בישראל מבוססת על תפיסה מהבר (capture based aquaculture) לכידת הדגיגים בטבע וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. חקלאות מסוג זה התפתחה בעולם עקב ביקוש הולך ועולה למינים בעלי ערך מסחרי גבוה, שמחזור החיים שלהם בשבי עדיין לא הושלם בקנה מידה מסחרי, והיקפה מגיע כיום לכ-20% מכלל הגידול המסחרי בחקלאות המים. חקלאות המבוססת על תפיסה מהבר אינה בת-קיימא מכמה סיבות: א. היא אינה מאפשרת השבחה חקלאית ושיפור בין-דורי. ב. אספקת הדגיגים עונתית ובלתי סדירה. ג. אספקת הדגיגים מהבר מוגבלת, והלכידה עלולה לפגוע באוכלוסיות הבר של המין הנאסף [6].

החסם העיקרי שמגביל את היקפי הגידול המסחרי של מינים אלה הוא אספקת הדגיגים. חסם זה יכול להיפתר רק על ידי ריבוי וגידול מסחרי של דגיגים במכוני רבייה. גידול הדגיגים במכוני רבייה יאפשר ביצוע השבחה חקלאית קלָסית לאורך הדורות, שתחזק תכונות החשובות לחקלאי. נוסף על כך, תתאפשר אספקת דגיגים שלא בעונה הטבעית, כך שהמגדל יקבל דגיגים כאשר טמפרטורת הבריכות עולה ומעלה את קצבי הגידול [1].

בישראל נאספים מדי שנה בחודשי החורף כ-8–10 מיליון דגיגי קיפון בשפכי הנחלים לחופי הים התיכון. הדגיגים שבקעו בים נודדים אל שפכי הנחלים השקטים במהלך סערות החורף הראשונות [3]. הדגיגים נלכדים, ומועברים בעיקר לגידול במדגה. בשנים האחרונות חל צמצום הדרגתי במתן היתרים לדיג דגיגים אלה בנחלים הנמצאים בשטחם של שמורות טבע וגנים לאומיים, והחל בחורף 2016–2017 חל איסור גורף על איסוף דגיגים בנחלים אלה.

האיסוף מהטבע מספק כיום כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון עבור חקלאות המים הישראלית ואכלוס הכינרת. יבוא דגיגים שנאספו מהטבע במדינות אחרות מספק כ-8% נוספים מהביקוש, אך טומן בחובו סכנות של הכנסת מחלות אקווטיות אל הסביבה החקלאית והטבעית בישראל והפצה שלהן. מקור נוסף הוא ריבוי וגידול של דגיגים במכוני רבייה, המספק כיום רק כ-7% מהביקוש [3].

בתנאי שבי סובלים הקיפונים מאי-תפקוד רבייתי, ואינם מגיעים באופן ספונטני לכדי הטלות פוריות [7]. ההתקדמות במחקר בעשור הקודם [5] הובילה בשנת 2015 לריבוי ולגידול של כ-900 אלף דגיגים במכוני הרבייה שבישראל, אך תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת.

ישנם פערי ידע נרחבים בכל הנוגע לכמות דגיגי הקיפון שנכנסת לנחלים בזמן סערות ולשיעור הישרדותם הטבעי. בנחל נקי, שהמערכת האקולוגית בו בריאה ומתפקדת, איסוף הדגיגים מהנחל מצמצם בהכרח את מצאי הדגיגים ועלול להוביל לצמצום אוכלוסיית הדגים שישרדו ויגיעו לבגרות מינית. נוסף על כך, במצב הנוכחי של נחלי החוף בישראל, אירועים חוזרים של הזרמות קולחים וגלישות ביוב גולמי ממט"שים מובילים לא פעם לתמותות נרחבות של דגים בשפכי הנחלים [2]. על כן, ברור כי פעולת האיסוף מצמצמת את המצאי ההתחלתי, אך לא ניתן לדעת אם הדגים שנאספו מנחלים שאירעו בהם זיהומים, היו שורדים בנחל ומצליחים לחזור לים להתרבות כבוגרים.

כדי לדון בהשלכות פעולת איסוף הדגיגים על המערכת הטבעית, לבחון כיצד ניתן להתגבר על החסמים המונעים את התבססות חקלאות המים של דגי קיפון על אספקת דגיגים ממכוני רבייה ולצמצם את האיסוף מן הבר, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים. בוועדה השתתפו נציגים ממשרדי ממשלה האמונים על ממשק הדיג ושמירת הטבע, חוקרים מתחומי האקולוגיה האקווטית, החקלאות הימית והדיג, נציגים ממכוני רבייה מסחריים ונציגים מארגוני סביבה.

בוועדה נוצרה הסכמה שיש להגיע למצב שהמדגה מסתמך על גידול סדיר של דגיגים במכוני רבייה. עם זאת, רצוי שלא להפסיק את האיסוף מהטבע באופן מיידי, אחרת הוא יוחלף בעיקר ביבוא דגיגים שנאספו גם הם מהטבע במדינות אחרות לחופי הים התיכון, תוך גלגול הפגיעה בטבע אליהן באופן שאינו בר-קיימא. זאת ועוד, יבוא דגיגים שנאספו מהטבע בחו"ל עלול ליצור איום אקולוגי ובריאותי על המדגה ועל הטבע. על בסיס הסכמות אלה המליצה הוועדה על הצעדים הבאים [3]:

  • יש להגדיר תקופת מעבר של חמש שנים מהתבססות על איסוף מהטבע לריבוי ולגידול הדגיגים במכוני רבייה. במהלך תקופה זו יש לבצע מחקר שיגשר על פערי הידע המונעים כיום גידול דגיגים בהיקפים גדולים במכוני הרבייה, תוך שימת דגש על: רציפות ואחידות הגידול המסחרי, התקדמות בין-דורית בתהליך הביות של הדגים, השבחה גנטית שתביא לשיפור באיכות הגידול החקלאי, מציאת הנוגדן לווירוס ה- VNNאצל קיפון בורי ופיתוח חיסון יעיל כנגדו.

  • בתקופת המעבר יתבצע האיסוף מהטבע תוך תיאום עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע ובהדרכתם, ולאחר קבלת היתר ממשרד החקלאות.

  • השפעות האיסוף על הנחלים ועל אוכלוסיות הקיפונים שבהם ייבחנו בכל נחל בנפרד, בהתאם לעקות המתרחשות בו ולתדירותן.

  • יש לנצל את תקופת המעבר לסגירת פערי ידע באשר למצאי הכללי ולמחזור החיים של קיפון בורי בים התיכון ובנחלי החוף. הניטור שיבוצע יסייע לגיבוש המלצות לדיג בר-קיימא ויאפשר לדייגים, למגדלים ולקובעי המדיניות לפעול באופן המיטבי.

  • כדי למנוע פגיעה בהיקפי הגידול המסחרי של המדגה, במקרי קיצון שתתרחש בהם פגיעה בכושר הגידול במכוני הרבייה, יש לשמר את היכולת המקצועית והטכנית של צוותי דייגי הדגיגים. המשך איסוף מצומצם, בעיקר של דגיגי קיפון טובָּר (Liza ramada) מהבר לטובת אכלוסם בכינרת, יכול לשמש תעודת ביטוח לפעילות המכונים בעתיד.

 

מקורות

[1] הייניש ג, מאירי-אשכנזי א ורוזנפלד ח. 2008. קיפון גדול ראש – ביולוגיה, דיג ומדגה ומחקר ישראלי. דייג ומדגה 1–2: 1202-1198.

[2] המשרד להגנת הסביבה. 2016. ניטור מים ונחלים דו"ח פעילות לשנת 2015.

[3] לוי ע, בלמקר י, הייניש ג ואחרים. 2018. איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים – סיכום ותובנות של ועדת מומחים. תל-אביב: האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

[4] משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 2015. ריכוז נתוני דיג ומדגה שדווחו ל-FAO.

[5]  Aizen j, Meiri I, Tzchori I, et al. 2005. Enhancing spawning in the grey mullet (Mugil cephalus) by removal of dopaminergic inhibition. General and Comparative Endocrinology 142: 212-221.

[6]  Ottolenghi F, Silvestri C, Giordano P, et al. 2004. Capture–based aquaculture. The fattening of eels, groupers, tunas and yellowtails. Rome: FAO.

[7]  Weber GM and Lee CS. 1985. Effects of 17αmethyltestosterone on spermatogenesis and spermiation in the grey mullet, Mugil cephalus L. Journal of Fish Biology 26: 77-84.





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel