שימוש בתצפיות אוויריות לאומדן התייבשות עצים ולהתאמת תוכניות ממשק לצמצום נזקי חיפושיות קליפה ביערות

יוני 2018, גליון 2, (עמ' 12-10)



-
הדפס PDF שלח לחבר



עומר גולן ומיכאל ספרינצין

אגף הייעור, קרן קימת לישראל

 

בשנים האחרונות נצפתה תמותת עצי יער באזורים שונים בארץ. המינים המרכזיים שנפגעו הם אורנים, ברושים ואיקליפטוס מסמרי (Eucalyptus gomphocephala). באשר לאורנים, עולה החשד כי מדובר בגידול משמעותי באוכלוסיית חיפושיות קליפה (מהסוג Scolytidae). ככל הנראה, הגידול נובע מריבוי ימי חורף חמים שהטמפרטורות בהם עולות מעל הסף הנמוך לפעילות המזיק, ובשילוב עם רצף שנות בצורת המחלישות את העצים עלול לגרום לתמותת עצים. נסיבות אלה מחייבות את היערנים להתייחסות ממשקית מהירה ומושכלת, כגון הסרת העצים המותקפים שמסכנים את שאר עצי היער, והפעלת שיטות לצמצום אוכלוסיית חיפושיות הקליפה בחלקות שצפויות להינזק בשנה שלאחר מכן.

השיטה המסורתית לתיעוד תופעת ההתייבשות היא ביצוע סקרים קרקעיים. אומנם סקרים אלה מאפשרים לאמוד את מידת הנזק ואת היקפו בדיוק רב, אולם הם מצריכים כוח אדם וזמן ניכר כדי לכסות אזורים נרחבים. נוסף על כך, תהליך ההתייבשות מתבטא בתחילה בצמרות העצים, ועל כן הוא לעיתים קשה להבחנה מהקרקע, בייחוד בתנאי טופוגרפיה הרריים ובכיסוי צמרות גבוה (איור 1). לפיכך, כלים של חישה מרחוק ועיבוד תמונה, המתבססים על סריקה אווירית ועל תצלומי אוויר מזוויות שונות, יכולים לשמש אמצעי זמין ונוח לתיעוד הנזקים ולאיתור חלקות פגועות ביער בקנה מידה נרחב ותוך זמן קצר. שימוש בכלים אלה מאפשר התייחסות לכתמי התייבשות קטנים ומפוזרים (איור 2א; איור 1א בנספח).

מפות שרטוט (Sketch Maps) שאגף הייעור בקק"ל בונה באמצעים אלה מקנות למנהלי השטח תיעוד נזקים מוקדם ובזמן אמת (איור 2ב). בעזרת סיור קרקעי ממוקד ניתן לאשש את הממצאים. כך מתאפשרים תוך ימים ספורים ובעלויות נמוכות יחסית פענוח של מצב הנזקים ביער ותרגומו באופן מהיר ומושכל למפת עבודה דינמית.

בהמשך, הצלבת המידע המתקבל עם המדדים הפיזיוגרפיים של החלקות שניזוקו מסייעת להצביע על הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על הִישנוּת התופעה בזמן ובמרחב. מהפענוח החזותי של התצלומים נוצר בסיס נתונים קרטוגרפי שמציג את הנזקים על פי חומרתם, היקפם ואופי פיזורם המרחבי (נספח 1). את המידע הזה משתפים דרך הפורטל הארגוני בקק"ל, והוא משמש את המהנדסים והיערנים בתכנון ובתזמון של פעולות הממשק ביער.

 

 

כך למשל, בשנה האחרונה תועדו נזקי התייבשות במאות רבות של דונמים ביערות מודיעין, חרובית, צרעה ואשתאול. על בסיס תיעוד זה תוכננו ובוצעו פעולות ממוקדות של תברואת הצומח (פיטוֹסָניטציה) שכללו כריתה וריסוק או שריפה של חומר צמחי נגוע תוך הוצאה של כ-3,000 מ"ק עץ פגוע מיערות. נוסף על כך, ביערות מסוימים הֵחל מיזם לצמצום נזקי חיפושיות קליפה באמצעות הצבת עצי מלכודת בחלקות יער בעלות צפיפות גבוהה של אתרים קולטי קהל שנצפו בהן נזקי התייבשות.

חלק מתובנות הביניים ממיזם הסקר האווירי, כהכנה לעבודת הקבלן ביער והפיקוח על עבודה זו, הן שאין צורך לשים דגש על רמת הדיוק של התוצר (למשל האחוזים המדויקים של הנזק), אלא על הרלוונטיות שלו למנהלי השטח (למשל גבולות הנזק ואופי הפיזור). שיטת עבודה זו מועילה לבריאות היער ולעדכון תוכניות עבודה שנתיות התואמות את תנאי בית הגידול ואת הפנולוגיה של מזיקי יער שונים.

טבלה 1 מציגה לוח זמנים משוער לתוכנית עבודה שנתית בתחום ההגנה על בריאות היער שמבוססת על סקירה אווירית.

לסיכום, פעילות אגף הייעור בקק"ל מקנה למנהלי השטח במרחבים מידע וכלים מתקדמים, שמאפשרים תגובה מהירה וגמישות בממשק היער על פי מצב בריאותו ולימוד תהליכי ההתייבשות לשיפור הממשק העתידי של היער.

 

נספחים

 נספח 1. דוגמה לתצלום ממסוק (א) המתורגם לבסיס נתונים קרטוגרפי על החלקה הפגועה  (ב)





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel