אקולוגיה וסביבה

עיקור ביצים בקן – שיטה חדשה לצמצום אוכלוסיות מיני ציפורים מזיקות

30 באפריל, 2018

שני תוכים נזיריים בפתח קן, קיבוץ געש | צילום: יואב מוטרו


מאת

יואב מוטרו
מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יואב מולר
מולר הדברה מקצועית

מאת

יואב מוטרו
מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יואב מולר
מולר הדברה מקצועית

דילול אוכלוסיות של מינים מזיקים על-ידי הריגה נרחבת של פרטים, למשל בירי, הוא יעיל, אך מעורר פעמים רבות התנגדויות ציבוריות תקיפות. הדבר מחייב מציאת חלופות יעילות אך סבירות יותר לבעיות שגורמים מינים מזיקים. האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

העורב ההודי (Corvus splendens) הוא מין פולש בארץ. הפרטים הראשונים הגיעו לאילת לפני כ-40 שנה על ספינות מסחר. לאחר תקופה מסוימת החלו האוכלוסיות להתרבות, ומספר העורבים בעיר הגיע למאות רבות. בעקבות הנזק הסביבתי הצפוי ממין פולש דומיננטי זה וכן לנוכח תלונות תושבים על תקיפות מצד העורבים, החלו ב-2008 לדלל את אוכלוסיותיו של העורב ההודי באמצעות ירי. בעקבות תלונות למשטרה של תושבים שחששו מהירי או שדאגו לרווחתם של העופות הפולשים, הירי בעיר הופסק בשנת 2013, והאוכלוסיות החלו לגדול שוב.

חלופה יעילה שאינה מעוררת את אותן התנגדויות היא איטום ועיקור של ביצים בעזרת שמן בישול. ביצת העוף היא איבר נושם. במהלך התפתחות העובר בביצה מתבצע חילוף גזים בין העובר וסביבתו מחוץ לביצה. אטימת המעטפת של הביצה מונעת את מעבר הגזים מתוך הביצה ואליה, וכך מונעת את התפתחות העובר שבתוכה וגורמת למותו. שמן בישול הוא חומר מצוין לתכלית זו. מכיוון שאין פגיעה פיזית נראית לעין, הנחת העבודה היא כי הציפור המקננת תמשיך לדגור על הביצים שאינן מתפתחות. לפיכך, פגיעה כזו בקינון לא אמורה לגרום לנטישת הקן ולהטלה של תטולה נוספת (תטולת מילואים).

השיטה מוכרת מזה עשורים, אך לאחרונה פיתחנו, יואב מולר והמחבר, טכנולוגיה קרקעית לזילוף שמן על ביצים בקן הציפור, עד גובה 18 מטר (מעטים הקינים הגבוהים מזה באילת). המכשיר שפותח ונרשם כפטנט, מאפשר לצפות בקן ולזלף או להתיז שמן על הביצים בקינים בעוד המפעילים נמצאים על הקרקע. פעולה חד-פעמית שכזו מצליחה למנוע את התפתחות העוברים בביצה, אלא אם כן הביצים כבר בשלבי בקיעה.

עורב הודי בקן | צילום: Peter W. Hills

משנת 2016 מגויסים עיריית אילת (אסף אדמון ואיתי שני מהיחידה הסביבתית אילת-אילות), מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע (צדוק צמח, אילון צביק ונועם וייס) ומשרד החקלאות לטפל בבעיית העורב ההודי בשיטה חדשנית זו. אנשי מרכז הצפרות מיפו את כל קיני העורבים בעיר (מאות קינים בכל שנה), ובעזרת המכשיר שפותח נבדקו כל הקינים. כמאה ביצים נמצאו, עברו את הטיפול בשמן, ותועדו. בקרב הביצים שפוזר עליהן שמן ושלא היו בשלבי בקיעה, נרשמו 100% הצלחה – לא בקעו מהן גוזלים.

שיטה זו אינה פוגעת בעופות הבוגרים, ומכיוון שחלק מהאוכלוסייה של העורב ההודי באילת מקננת במדינות השכנות (עקבה בירדן, טאבה במצרים ואולי אף ערב הסעודית), לא ציפינו לירידה מיידית בגודל האוכלוסייה. עם זאת, מכיוון שמכל הקינים שטופלו לא פרחו גוזלים, הרי שלא רק שהגוזלים הללו אינם מתווספים לאוכלוסייה, אלא נוסף על כך, חסרונם צפוי לבוא לידי ביטוי החל בעוד שלוש שנים, כאשר קבוצות הגיל הללו ייעדרו ממעגל הרבייה. כמו כן, אנו משערים שכמות תקיפות האנשים בידי העורבים פחותה בקינים שאין בהם גוזלים.

מכיוון שבשיטה זו לא נעשה שימוש בחומרי רעל שעלולים לפגוע בבעלי חיים או בסביבה, ולא מבוצע הליך פיזי שעלול להיות מסוכן, היא בטוחה לשימוש בסביבה עירונית, כמו אילת, שהיא לא רק יישוב אלא גם מוקד תיירות לבני האדם, ואף נווה מדבר למאות מיליוני ציפורים החולפות אותה בעונות הנדידה.

בעקבות ההצלחה עם העורבים ההודיים ניסינו בשנת 2017 ליישמה על עופות פולשים אחרים במקומות אחרים בארץ. בדקנו עם רשות הטבע והגנים (אסף קפלן ויריב מליחי) את השיטה על שני מיני התוכים הפולשים הנפוצים בארץ – דררה מצויה (Psittaculakrameri) ותוכי נזירי (Myiopsitta monachus). תוצאות השיטה שנויות במחלוקת לגבי הדררה, בשל הקושי בטיפול בקינים הגבוהים, המוגנים והמבודדים, ולנוכח תפוצתה הנרחבת, שמקשה על טיפול מערכתי. עם זאת, במושבת קינון גדולה של תוכי נזירי כלל לא נצפתה בקיעה מביצים שטופלו בשמן במועד. באביב 2018 בכוונתנו להמשיך את העבודה על אוכלוסיות העורב ההודי באילת ועל אוכלוסיות התוכי הנזירי בשרון.

שיטה זו, המשלבת ידע פיזיולוגי ופיתוח טכנולוגי, מצליחה באופן פשוט לצמצם את פוטנציאל הרבייה של ציפורים פולשות ומזיקות. שיטה זו אינה פוגעת כלל במיני עופות אחרים או בסביבה, אם כי יש לזכור כי הפרטים הבוגרים גם הם אינם נפגעים משיטה זו, ולכן תוצאותיה ייראו רק כעבור שנים. ניתן לשלב את שיטת זילוף השמן על ביצים עם שיטות נוספות כדי להגיע להדברה יעילה יותר של אוכלוסיות של מינים פולשים שהטבע הישראלי לא מסוגל לדחוק בעצמו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

מוטרו י ומולר י. 2018. עיקור ביצים בקן – שיטה חדשה לצמצום אוכלוסיות מיני ציפורים מזיקות. אקולוגיה וסביבה 9(1): 13–14.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יואב מוטרו
      מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      יואב מולר
      מולר הדברה מקצועית

      מאת

      יואב מוטרו
      מנהל תחום חולייתנים וחלזונות, השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      יואב מולר
      מולר הדברה מקצועית


      ציטוט מומלץ

      מוטרו י ומולר י. 2018. עיקור ביצים בקן – שיטה חדשה לצמצום אוכלוסיות מיני ציפורים מזיקות. אקולוגיה וסביבה 9(1): 13–14.
      העתק

      פורסם בתקשורת:

      הארץ


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הירושה לדורות הבאים, המוכנות לסיכון וחוסר השקיפות – שלוש הבעיות המרכזיות של אנרגיה גרעינית

      יונתן אייקנבאום

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) קשה מאוד לדבר על שקיפות בנושא כמו אנרגיה גרעינית, וקשה עוד יותר לדבר על דמוקרטיה או על שיתוף הציבור. בניגוד לריכוזיות המתלווה לאנרגיה הגרעינית, אנרגיה מתחדשת היא ביזורית במהותה, וכך היא מתקשרת יותר להגדרה של אנרגיה דמוקרטית

      קשה מאוד לדבר על שקיפות בנושא כמו אנרגיה גרעינית, וקשה עוד יותר לדבר על דמוקרטיה או על שיתוף הציבור. בניגוד לריכוזיות המתלווה לאנרגיה הגרעינית, אנרגיה מתחדשת היא ביזורית במהותה, וכך היא מתקשרת יותר להגדרה של אנרגיה דמוקרטית

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

      רב–שיח בנושא ייצור חשמל בכורים גרעיניים בישראל

      נועם סגל, איתן קוכמן, ברכה חלף, שחר סולר, סטיליאן גלברג, יעל פרג כהן מינץ, עמית מור, שמעון סרוסי, יובל לסטר, יונתן אייקנבאום

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

      הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד