האם וכיצד יש להתערב ביערות המחט הנטועים בישראל אל מול יובש גובר ושינוי אקלים?

דצמבר 2017, גליון 4, (עמ' 81-80)



-
הדפס PDF שלח לחבר



יגיל אסם
המחלקה למשאבי טבע, מִנהל המחקר החקלאי מרכז וולקני

 

מאגר מים ביער יתיר שבצפון הנגב. | 23.3.2003צילום: בני מור, באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל


עלייה בשכיחות הבצורות מסתמנת כעובדה קיימת באזורנו [31]. לצד מגמה זו נצפית בארץ תמותה ניכרת של עצים בחורש וביער, המיוחסת לעקת יובש [13]. בעוד שתמותה בחורש נתפסת כתהליך טבעי שאינו דורש פעולה מיוחדת, מתעורר דיון באשר למידת ההתערבות הראויה ביערות המחט הנטועים.

יערות המחט בארץ הם מערכת אקולוגית צעירה, מעשה ידי אדם, שהיא מרכיב נופי ותרבותי חשוב בחלק הים תיכוני של ישראל [24]. לצד ממשק יערני שוטף נתונים יערות אלה לתהליכים טבעיים, המעצבים אותם בהתאם לתנאי הסביבה בכל מקום ומקום [26, 27, 29]. עם זאת, קיים עדיין ספק באשר לחוסנם של היערות וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת.               

 

התאמת דרישת המים של היער לזמינות המים בבית הגידול

הדרך לניהול יערות המחט מול היובש הגובר ראשיתה בממשק יערני שמטרתו לווסת את דרישת המים של היער. יערות רבים בארץ סובלים מצפיפות יתר, ויש צורך לדלל אותם. בספרות המדעית עדויות רבות ליעילות של טיפולי דילול ביערות הסובלים מעקת יובש [8, 9, 14, 16, 17, 18, 30]. משטר הדילולים צריך להתאים את צריכת המים של עומדי יער, לאורך מסלול התפתחותם, לזמינות המים בבית הגידול [11, 32]. שילוב של ידע מדעי ומקצועי שהצטבר בארץ הוביל לאחרונה לפיתוח משטר דילולים כזה המותאם הן לתנאי בית הגידול והן למטרות ניהול השטח בכל מקום [1]. כדי להשיג צפיפות נכונה ביערות יש להגביר את עוצמות הדילול ולהשתחרר מהנחות של יערנות יצרנית שעיצבו את משטרי הדילול בעבר [28]. הניסיון בארץ מלמד כי דילולים בעוצמה גבוהה (כריתה של עד כדי 60-80% מהעצים) שהתבצעו ביערות אורן צפופים, שיפרו במידה ניכרת את חיוניות העצים והפחיתו את שיעורי התמותה ביער [9]. יש להציב בעדיפות עליונה טיפול ביערות הצעירים (עד גיל 25). איחור בדילול יערות אלה עלול להוביל להיווצרות דור חדש של יערות בוגרים צפופים מדי, הסובלים ממראה ומתפקוד ירודים ללא תקנה. לשם המחשה, הצפיפות המרבית של יערות אורן ירושלים (Pinus halepensis) בוגרים בארץ צריכה לנוע בין 20 עצים לדונם בבתי הגידול היבשים ביותר (למשל יערות יתיר ולהב בצפון הנגב) לבין 30 עצים לדונם בבתי הגידול הלחים ביותר. ויסות צפיפות העצים בשילוב עם ממשק רעייה מושכל יצמצם את דרישת המים של צמחיית היער וגם צפוי להגדיל את תרומת הגשם למאגרי המים התת-קרקעיים בשטחים הפתוחים.  

 

תמותה והתחדשות כתהליכי התארגנות עצמית והסתגלות של היער

תמותה של עצים ביער משקפת תהליכים טבעיים של התארגנות והסתגלות החיוניים להתפתחות יער בריא וחסון [7, 21]. החשש שיער שיש בו תמותה הוא יער "שהולך לאיבוד" אינו מוצדק בדרך כלל. גם יער שאינו בעל כיסוי צמרות צפוף הוא יער, ולרוב יערות בעלי נוף פתוח יותר מציגים ערכים אקולוגיים ונופיים גבוהים [2] וגם מותאמים יותר למגבלת המים [9]. יתר על כן, כתמי תמותה ביער יוצרים מורכבות מבנית, ומספקים הזדמנות להתחדשות טבעית המובילה לגיוון גילי ומיני של היער [12, 15, 18]. זאת ועוד, לעצים מתים כשלעצמם תרומה חשובה ביותר למגוון תהליכים היוצרים מערכת אקולוגית מפותחת. כל עוד תהליכים אלה אינם מובילים לסטייה ניכרת ממבנה היער הרצוי על פי מטרות ניהול השטח, יש לקדמם בברכה ואף לעודד אותם. יערות שהעצים הנטועים בהם קרבים לפרקם, ראוי לחדשם ככל האפשר על בסיס התחדשות טבעית ולעודד בכך תהליכי ברירה טבעית והסתגלות לתנאים הייחודיים בכל אתר ואתר. גישה זו רלוונטית במיוחד ליערות אורן ירושלים [19, 25], אורן ברוטיה (Pinus brutia) [19, 23] ובמקרים מסוימים, גם ברוש מצוי (Cupressus sempervirens) [3]. כחלק מההתחדשות הטבעית יש לקבל בברכה את השתלבותם של עצי חורש טבעי [10, 23, 27, 29]. יש להמשיך ולפתח את המתודולוגיה לחידוש יערות על בסיס התחדשות טבעית עבור מיני עצים שונים ובהתאם לתנאי בית הגידול [23, 25].

 

תוכנית השבחה לעצי יער

יערות המחט הבוגרים בארץ מורכבים ברובם ממקורות זרעים זרים. לצד המגוון המוגבל של מקורות גנטיים מקומיים, מעורר הדבר חשש באשר לכשירותו של המערך הגנטי ביערות הארץ לספק מענה לאתגרי האקלים הצפויים [5]. היות שכך, יש מקום לתוכנית השבחה גנטית לשיפור העמידות ליובש של עצי יער. כדי לקדם תוכנית השבחה אפקטיבית יש להתמקד ראשית במספר מוגבל של מיני מחט מובילים כגון אורן ירושלים, אורן ברוטיה וברוש מצוי. תוכנית ההשבחה צריכה להיות ארוכת טווח, מתוך הבנה כי השבחה של עצי יער היא תהליך מורכב ורב-שלבי [20, 22, 33]. המקורות הגנטיים להשבחה צריכים להיות רחבים ולהתבסס בעיקר על עצים בוגרים מצטיינים המצויים כיום ביערות וכבר הוכיחו את הצלחתם בבתי הגידול היובשניים של הארץ. ראוי להשקיע מאמץ באיתור עצים כאלה ובסימונם, בעיקר ביערות הדרום. גנוטיפים מצטיינים שנבררו בקפידה צריכים לשמש בעיקר מרכיב מעשיר ביערות קיימים [6] וגם בסיס לחידוש יערות על-ידי נטיעה בשטחים מוגבלים, שתנאי בית הגידול בהם אינם מאפשרים התחדשות טבעית [25, 27].

 

מידת ההתערבות הראויה

ביערנות קיים מתח מתמיד בין הצורך במתן מרחב הנדרש לתהליכי התארגנות והסתגלות טבעיים של היער לבין הצורך בהתערבות להשגת מטרות שונות. האי-ודאות לגבי מגמות האקלים העתידיות והשלכותיהן מצדיקה נקיטת גישה של "גם וגם". חלוקת היער ליחידות ייעוד שטח שונות המתבצעת לאחרונה במסגרת תוכניות-אב ליער [4] מאפשרת יישום מושכל של הגישה המשולבת. ממשק שמוכוון לייעוד השטח ממקד את רוב הפעולות היערניות בשטחים מוגבלים, שם ההתערבות חיונית וגם בת-ביצוע (למשל, שטחים בייעוד קליטת קהל או אזורי חיץ לאש). בו-בזמן, הוא גם שואף להתערבות מזערית בשטחי יער רבים אחרים (שטחים בייעוד ערכי טבע או יער רב-תכליתי) כדי לאפשר ביטוי מרבי של תהליכים טבעיים הנדרשים לשימור המגוון הביולוגי ולטיפוח כושר ההסתגלות של היערות לסביבה המשתנה.

 

מקורות

[1] אסם י, ברנד ד, טאובר י, פרבולוצקי א וצורף ח. 2014. תורת ניהול היער בישראל – מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער. קק"ל.

[2] אסם י, זנגי א, צורף ח ואחרים. 2016. אתר מחקר אקולוגי ארוך טווח (LTER) לחקר ממשק יער נטע אדם בישראל. השפעות דילול וטיפולים בתת-היער על חיוניות ובריאות היער, חידוש טבעי ומגוון ביולוגי ביער אורן ירושלים נטוע. דו"ח שנתי לתכנית מחקר.

[3] אסם י וציפר-ברגר י. 2012. חידוש טבעי של ברוש מצוי (Cupressus sempevirens, Cupressaceae) ביערות נטועים בהשפעת תנאי בית הגידול. דו"ח שנתי לתכנית מחקר.

[4] פורת י, צורף ח ואסם י. 2017. תכנית אב ליער ככלי תכנוני לניהול יער מוכוון מטרה – יער הקדושים כמודל. אקולוגיה וסביבה 8(2): 56-50.

[5] שילר ג. 2013. התנוונות ותמותה מוקדמת של אורן ירושלים בישראל בעקבות יבוא זרעים ממערכות אקולוגיות זרות. אקולוגיה וסביבה 4(2): 175-167.

 רשימת המקורות המלאה מופיעה בנספח 1 באתר כתב העת





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel