רב-שיח בנושא תיירות בת-קיימא במרחב ים המלח

פברואר 2017, גליון 1, (עמ' 369-361)


תוכן העניינים
הקדמה
יישום מדיניות פיתוח בר-קיימא
ויסות כמות המבקרים
הזדמנות סביבתית להעלאת מודעות
ודאות תכנונית מאפשרת את פיתוח המרחב
מדרום תבוא הטובה?

-
הדפס PDF שלח לחבר



תיירות מלונות באגן הדרומי - איום על מערכות אקולוגיות או גטו תיירותי?

שחר בוקמן

 

ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות 4,000 חדרים, ב-12–16 בתי מלון – כמות שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום. בבניית המלונות מושם דגש על בנייה ירוקה בהתאם לתקן הישראלי ועל נושאים בעלי חשיבות לסביבת ים המלח. בניית המלונות מתוכננת גם בים (למעשה, בתוך ברכת האידוי), אך עבורה נדרשות בדיקות הנדסיות, סביבתיות ותפעוליות נוספות.

אזור הבנייה המתוכנן הוא אזור מופר ברובו, הגובל בברכת אידוי תעשייתית (ברכה 5). מבין אזורי המגע הישירים עם מרחב התכנית, מצוקי מדבר יהודה שבמערב ומניפת נחל זוהר בדרום הם אלה שיש להם משמעות אקולוגית רבה, וכך גם לערוצי הנחלים החוצים את השטח ממערב למזרח (בוקק, רום וזוהר). לרוב תחום התכנית רגישות אקולוגית נמוכה.

לתכנית תיירות בהיקף גדול שכזה יש כמובן השפעות גם על הסביבה שמחוץ לתחומה. בין אם בנסיעה אל המלון או ממנו הביתה, ובין אם במהלך החופשה, התיירים בוודאי שוהים גם באזור הסובב את המלונות, וטווח נסיעה של שעה אינו נתפס כרחוק לפעילות יומית. המרחב המדברי שבלִבו נטוע מתחם המלונות מציע מוקדי טיילות ופנאי מסוגים שונים, שנבדלים במידת המשיכה שלהם עבור אנשים שונים. יש שעבורם מלון הוא מקום המציע את כל תפנוקי החופשה, ויש כאלה שעבורם המלון הוא בסיס למגוון טיולים וחוויות מדבריות.

לתכניות הפיתוח התיירותי פוטנציאל לתרום באופן משמעותי לשגשוג כלכלי של האזור ולהרחבת מעגלי הפרנסה. עם זאת, הגדלה משמעותית של כמות המטיילים באזורים אקולוגיים רגישים מחייבת לוודא אם יש צורך בהפעלת כלי מדיניות שונים כדי לצמצם את השפעת פיתוח התיירות על סביבתו הכוללת של מרחב ים המלח. 

 

יישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתכנית שיקום ופיתוח התיירות בים המלח

 שמעון דניאל, מנכ"ל, החברה הממשלתית להגנות ים המלח

החברה להגנות ים המלח (חל"י) הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים (עין בוקק וחמי זוהר) עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם. בין היתר, שולבו בצוות מגוון יועצים בתחומי הסביבה והבנייה הירוקה. בתהליך תכנון התכנית ובביצועה מיישמת חל"י את עקרונות הפיתוח בר-הקיימא במרחב ייחודי זה.

 

עקרונות הכלליים לתכנון ולביצוע התכנית

  • אימוץ תפיסה משולבת, מערכתית וארוכת טווח, שמבוססת על פיתוח בר-קיימא, ושואפת לאיזון בין הסביבה הטבעית לפיתוח הכלכלי;
  • ניהול ושימור משאבי טבע ונוף, שטחים פתוחים, ואתרים היסטוריים וארכאולוגיים במתחם התיירות ב. וסביבו, תוך קביעת הגבלות על השימוש בהם. בעיקר יש לשמור ולהגן על מצוק ההעתקים, על ערוצי הנחלים ועל האתרים הטבעיים, הנופיים וההיסטוריים במרחב הנדון, תוך שמירת חיץ ראוי ביניהם לבין פיתוח קיים ועתידי;
  • בחינת ההשפעות הסביבתיות האפשריות של הרחבת מתחם התיירות על אתרי הביקור בסביבה;
  • הימנעות מפיתוח שעלול לפגוע במשאבים הטבעיים שהמיזם נשען עליהם;
  • שמירה וחיזוק של יכולת הנשיאה של הסביבה הטבעית (nature carrying capability) על-ידי שימור החי והצומח, צמצום השפעות המבקרים על הסביבה הטבעית ושימוש בידע ובטכנולוגיות מתקדמות;
  • שימוש יעיל ומזערי בקרקע ובמשאבי הטבע ומניעת פגיעה בלתי הפיכה בהם תוך שימוש באמצעים תכנוניים, טכנולוגיים וכלכליים;
  • מניעה או מזעור של נזקים וסיכונים סביבתיים של הסביבה על המיזם ושל המיזם על הסביבה;
  • שמירת עקרון חובת הזהירות המקדימה בטיפול בבעיות סביבתיות;
  • קביעת הסטנדרטים הסביבתיים על פי השימוש הרגיש ביותר;
  • אימוץ אמצעים מנהליים וכלכליים לשמירת איכות הסביבה;
  • חיזוק המִנהל הסביבתי המקומי ויכולות האכיפה שלו;
  • קידום המודעות הסביבתית, שיתוף המבקרים ועידודם לשמור על הטבע והסביבה.

בתכנית שהוכנה, ושביצועה מצוי בימים אלה בעיצומו (איורים 1, 2), ניתן להיווכח כי העקרונות הללו יושמו ומיושמים בפועל במרכיבים רבים בהיבטים הסביבתיים והנופיים הן בתכנון הן בביצוע.

 

יישום ההיבטים הסביבתיים

  • בניית מתחם תיירותי חדש, בין המתחמים הקיימים, עם אוריינטציה לים ולמצוק, שחזותו תשתלב בטבע ובנוף;
  • שילוב מרבי של שני מתחמי התיירות הקיימים במתחם המתוכנן עם אוריינטציה לים ולמצוק;
  • איחוד תשתיות, ככל הניתן ובמידת האפשר, ללא פגיעה בערכי טבע ונוף ותוך התחשבות בשיקולי בטיחות. העדפה להנחת תשתיות תת-קרקעיות בשטחים מופרים ולאורך דרכים;
  • שמירת אזורי חיץ בין תשתיות שעלולות לגרום למפגעים ולמטרדים סביבתיים, לבין שימושי קרקע רגישים;
  • התאמה מֵרבית לטופוגרפיה, תוך פריסת הבינוי החדש על המדרון ומניעת הסתרה;
  • פיתוח טיילת ציבורית רציפה לכל אורך החוף, המשלבת נסיעה באופניים ובשאטל תיירותי, שיביאו לצמצום השימוש ברכב פרטי ולהגבלת חלקים גדולים מהמתחם להולכי רגל בלבד;
  • איסור בינוי והשפעות סביבתיות על השטחים הרגישים המצויים ממערב לכביש 90 (מצוק ההעתקים ומרגלותיו);
  • שמירה על ערכי הטבע הייחודיים במתחם ושמירה על אזורי חיץ לשם הגנה עליהם – נחל רום, נחל זוהר ועצים לשימור;
  • עידוד התכנון האקלימי הן בבנייה הן בשטחי החוץ, עם דגש על הצללה מֵרבית בתנאי האקלים הייחודיים;
  • מגוון רחב של הוראות לבנייה ירוקה במרחב הציבורי ובמגרשים המיועדים לבנייה – לרבות תמריצים בזכויות בנייה ובתוספת חדרי מלון למלונות שיאמצו הוראות בנייה ירוקה מעבר לנדרש;
  • הקמת אטרקציות תיירותיות ומתחמי בילוי, אתרים ומסלולים נוספים בעלי השפעה מזערית על הסביבה, שיָקלו את הלחץ, ככל הניתן, מאתרים טבעיים עמוסי מבקרים;
  • ניצול המרחב התת-קרקעי למגוון רחב של שימושים, לרבות הטמנת תשתיות, חנייה ושימושים לוגיסטיים;
  • ניהול משקי האנרגיה, המים והפסולת של אתרי האכסון וההסעדה במתחם;
  • הרחקת פעילויות יוצרות מפגעים ומטרדים סביבתיים מאזורים רגישים, ובעיקר מאזורי האכסון, וריכוזן ככל הניתן;
  • הקפדה על בניית המתחם לפי כללי הבנייה הירוקה, לרבות שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, בנייה חוסכת אנרגיה, שיפור הנוחות האקלימית, שימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים, חיסכון במים ובנייה משמרת מים, שימוש חוזר ומִחזור פסולת;
  • הכשרת מסלולים נפרדים להולכי הרגל ולרוכבי האופניים;
  • מניעת מטרדי רעש לאתרי אכסון על-ידי מניעת הפניית שימושי קרקע רועשים לכיוונם, יצירת חיץ פיזי בין אתרי האכסון למקורות הרעש והטלת מגבלות על שעות הפעילות.

  

יישום ההיבטים הנופיים

  • שימת דגש על שלמות הנוף הייחודי ועל מראהו הבראשיתי של המרחב;
  • שימת דגש על השתלבות הפיתוח התיירותי החדש בטבע ובנוף, תוך שמירת המרקם האקולוגי-נופי והאופי המדברי של המתחם וסביבתו הטבעית. יש לצמצם, ככל הניתן, את עבודות עפר ולהתאים את התשתיות והבינוי לטופוגרפיה, תוך איחוד תשתיות במידת האפשר. עם  תום הפיתוח יש להחזיר את פני השטח, ככל הניתן, למצבם הקודם ולהשתמש באלמנטים ובגימור התואמים לפני השטח;
  • ביצוע סקר מפורט ותכנית לשיקום שטחים מופרים ולהסרת תשתיות ישנות;
  • שימת דגש על שיקום נופי של שטחים שהופרו;
  • הקפדה על ההיבטים החזותיים של קציר המלח בברכה 5 ושל סוללות ההגנה שייבנו בה, ועל הסרת מטרדים חזותיים באזור כולו;
  • מניעת חסימת המבט אל עבר הים ומצוק ההעתקים.

לסיכום, חל"י החלה לפעול לפני למעלה משמונה שנים כדי לתת מענה לסיכונים השונים הנובעים מבעיית עליית מפלס ברכת האידוי (ברכה 5) של מפעלי ים המלח באגן הדרומי של ים המלח, שהוא אחד האזורים הרגישים ביותר במדינה. קידום תכנית ההגנות בים המלח, גיבוש החלופות וביצוע פתרון הקבע ותכנית השיקום והפיתוח התיירותי בים המלח חייבו ומחייבים תשומת לב, גישה וזיקה הדוקים לעולם התוכן הסביבתי והיכרות עמוקה וניסיון בעבודה עם המערכת הארגונית הממסדית והחוץ-ממסדית בתחום, תוך שימוש בכלים ומתודולוגיות סביבתיות.

במהלך עבודתה יישמה חל"י את עקרונות הפיתוח בר-הקיימא, תוך שהיא מטמיעה ומשלבת את השיקולים הסביבתיים בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות של מיזם ההגנות ובתכנית לפיתוח ולשיקום התיירות בים המלח. כל זאת נעשה תוך תיאום והבנות מקצועיות בין כלל בעלי העניין והגורמים הסביבתיים. התוצאות בשטח והניסיון שהחברה צברה בשנים אלה, מלמדים כי יישום ומימוש של עקרונות פיתוח בר-קיימא במיזמי תשתית גדולים הם אפשריים, וכי התהליך בכללותו מאפשר תוצאות איכותיות.

 

צמצום ההשפעה על הסביבה באמצעות ויסות כמות המבקרים

עזרי אלון, מתכנן מחוז הדרום, רשות הטבע והגנים

 

בתסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך לתכנית להכפלת מתחם התיירות בדרום ים המלח נכתב כי בהתייחס ל"השפעות החזויות של התכנית על תנועות הנופשים והתיירים החזויות במוקדי התיירות ואתרי הטבע במרחב הנידון, מרבית האתרים הנמצאים בטווח ההשפעה של התכנית אינם נמצאים בתחום הקו הכחול. ברם, אין ספק שהגדלה משמעותית של כמות התיירים באזור תגביר את הלחץ על משאבי הטבע והמורשת" (סעיף 4.2.4).

בשטחים שמחוץ לקו הכחול, הוא קו גבולות התכנית, נמצאים בין השאר גם אזורים בעלי ערכיות ורגישות גבוהות. באזורים אלה קיים חשש לפגיעה כתוצאה מעומסי יתר של מבקרים. באזורים אלה נכללים, בין השאר: חופי ים המלח; מרחב הר סדום (כולל מישור עמיעז ונחלי פרצים, חֵמר ופרס); נחל זוהר (כולל מצד זוהר וסביבתו); כיכר סדום ומרחבי החווארים מדרום לה; כל האגן הנצפה מאתר המצדה (כמוגדר בהכרזת אונסק"ו על מצדה כאתר מורשת עולמי ובהתאם לתכנית מתאר ארצית לחופי ים המלח [תמ"א 13]), שמורות עין גדי ועינות צוקים וגן לאומי קומראן. ראוי לציין במיוחד את שמורת נחל בוקק, הצמודה למלונות הקיימים. זהו אתר קטן עם ברכות מים, שעומסי המבקרים בו גורמים כבר כיום לפגיעה בנחל. ישנה תכנית סטטוטורית להסדרת החניה והכניסה, כולל ויסות כניסות המבקרים ופיקוח.


כמות המבקרים באתרים בניהול רשות הטבע והגנים עומדת בשנים האחרונות על ממוצע שנתי של כ-725,000 בגן הלאומי מצדה (כולל מבקרים בחיזיון ולנים בחניון ליד הסוללה), כ-500,000 בשמורת הטבע עין גדי וכ-100,000 בשמורת עין בוקק. כושר הנשיאה של המערכות האקולוגיות מושפע גם מעומסי שיא. לשם המחשה, להלן הערכה של מספר המבקרים בשטחים פתוחים במהלך פסח 2013 (בהסתמך על ספירת כלי רכב בשטח): מישור עמיעז והמכתש הקטן – 15,000, מדבר יהודה – 12,000 וחוף ים המלח
10,000. ראוי לציין שהנתון עבור חופי ים המלח מבטא ירידה חדה בהשוואה להערכות עבור 2011 ו-2012 (15,000 ו-20,000, בהתאמה).

הגברת עומסי המבקרים באתרים מחייבת ויסות של כמויות המבקרים בחגים ובעונות השיא, באופן דינמי ומשתנה בהתאם לניטור מערכות הטבע באתרים אל מול עומסי המבקרים בהם. כדי להשיג זאת יש לנקוט מגוון פעולות:

  • יצירת מנגנון שיאפשר לרשות הטבע והגנים לנהל את הביקורים בשמורות טבע (במדבר יהודה, בכיכר סדום ובשמורות אחרות) ובאתרים קולטי קהל (גן לאומי מצדה, שמורת עין גדי, שמורת עין בוקק ועוד). מנגנון שכזה יכול להיות מרכז מבקרים שיוקם במתחם בתי המלון, ושיפעלו בו מוקד לתיאום טיולים ומרכז הזמנות ממוחשב לכל האתרים קולטי הקהל שבניהול רשות הטבע והגנים. גם ניהול המבקרים בשטחים הפתוחים ראוי שייעשה בהתאם להנחיות המועצה האזורית תמר ורשות הטבע והגנים.
  • היערכות לשדרוג תשתיות קליטת המבקרים (חניה, שירותים, ביוב, תחזוקה, תגבור צוותי האתרים, הארכת שעות הביקור באתרים) והקצאת המשאבים עבורו.
  • הכשרת שטחים פתוחים ושטחים שמורים סטטוטורית לטיילות ולתיירות, כפי שנעשה ומתוכנן בשיתוף פעולה של המועצה האזורית תמר ורשות הטבע והגנים במבואת הכניסה לכיכר סדום (ליד נחל אמציהו), במיזם שיקום נחל חֵמר, בתכנית לשיקום מחנה העובדים של מפעלי ים המלח ולשחזורו, במתחם למרגלות מצדה המשמש לאירועים מיוחדים, כגון מופעי אופרה ולחניון לילה, וב"פארק הבולענים".
  • יצירת מיתוג נפרד למתחם המלונות ולאתרי הטבע, הנוף והמורשת. מיתוג התיירות במלונות יתואם עם היזמים, עם המועצה האזורית תמר, עם משרד התיירות ועם רשות הטבע והגנים.
  • יצירת פורום משותף למלונאים, למובילי תיירים, למועצה אזורית תמר ולרשות הטבע והגנים, שיעסוק בנושאים שונים, כגון: בחינה אם יש אפשרות להארכת שעות הביקור באתרים ללא פגיעה במערכות האקולוגיות; כרטיסים משולבים לכניסה לאתרים; פילוח קהלי היעד השונים (טיול ברגל, ברכבי שטח או באופניים, אירועים בשטח פתוח, וכיו"ב) ומתן מענה מוגדר ומסודר לכולם; פיתוח מוצרים מיוחדים לקהלי היעד השונים.


 

הזדמנות סביבתית להעלאת מודעות ולא איום על מערכות הטבע

דלית גסול, המחלקה לניהול תיירות ומלונאות, המכללה האקדמית כנרת

 

מתחמי המלונות הבנויים בעין בוקק ובנווה זוהר מכונים בעגה של המחקר התיירותי גטו תיירותי. הכוונה למתחמי תיירות המנוכרים לסביבתם מבחינת סגנון ואדריכלות ומבחינת ערכים של צדק חברתי וחלוקתי. מלונות דרום ים המלח מנוכרים לסביבתם. הם נבנו באופן המדמה נוף עירוני של מבנים רבי-קומות, ללא התייחסות לנוף המדברי, ללא התחשבות בו וללא הטמעתו. המלונות פועלים בשיטת 'הכול כלול', מכיוון שהשיטה תורמת להגדלת הכנסותיהם ומשום שאין היצע שירותי תיירות משלימים מסביב. לינה במלונות 'הכול כלול' מדרבנת את התיירים להישאר בתחומם ולא לצאת לטייל בסביבתם הקרובה. אוכלוסיית הלנים במלונות ים המלח מורכבת מ-80% תיירות פנים. רק 20% מהתיירים מגיעים מחו"ל – אף על פי שכמעט מחצית מהתיירים המגיעים לישראל מבקרים באזור ים המלח, הם לא נשארים ללון באזור. אוכלוסיית הלנים במלונות ים המלח מורכבת מפלחי שוק של תיירי מרפא (השוהים לפרקי זמן ממושכים) ותיירות נופש של ארגונים מוסדיים ושל פרטיים. הלנים במלונות והמטיילים בטבע הם פלחי שוק שונים לחלוטין.

לפיכך, אני יוצאת כנגד האמירה שהגדלת כמות חדרי המלונות תביא בהכרח לעומסים על אזורי הטבע הרגישים. לראיה, ניסיונות שנעשו ליצירת שיתופי פעולה בין המלונאים לבין אנשי התיירות האחרים באזור ים המלח (המפעילים כמעט בכל יישובי האזור תיירות כפרית, אקולוגית וכדומה) לא צלחו אף פעם, וגם מרבית הניסיונות לשלב בין אתרי רשות הטבע והגנים לבין המלונות נכשלו. דוגמה חריגה להצלחה היא הפקת האופרה למרגלות המצדה, שיצרה שיתוף פעולה עם המלונות במסגרת חבילות שכללו לינה, העברות וכרטיסי כניסה למופע. עם זאת, אם בעתיד ייווצר צורך להגביל את כמות המבקרים בשמורות הטבע, כמובן שיהיה נכון לעשות זאת בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה ובאמצעים שונים של ניהול מבקרים.

בנייה של מלונות נוספים בראייה הוליסטית של בנייה ירוקה, כפי שמוגדר בתכנית ההרחבה, היא הזדמנות. זאת הזדמנות כלכלית – יש ליצור מנגנון של הפרשת חלק מההכנסות לקרן שיקום ים המלח. זאת הזדמנות להרחיב את התפיסה של בנייה ירוקה לראייה הרחבה של פיתוח בר-קיימא. בהתאם לתפיסה זו צריך לנצל את ההזדמנות לגרום לכל אורח שיגיע ללון בים המלח לעבור תהליך של העלאת המודעות הסביבתית למקום הימצאו, לקטסטרופה הסביבתית שהביאה למצבו הנוכחי של ים המלח, לתגובת השרשרת הסביבתית ולאפשרויות למנוע חזרה על הטעויות שנעשו כאן במקומות אחרים. אפשר לעשות זאת באמצעות סדנאות, הרצאות, מידע בחדרים ותערוכות, למשל על-ידי הוצאת סיור בן שלוש שעות, בחינם ובכל יום, בנושא מצבו של ים המלח. אף אחד מהדברים הללו לא קורה כיום.

אני קוראת לרשות הטבע והגנים לפנות לציבור המבקרים במלונות, שבדרך כלל מודע פחות לסביבתו. עליהם לראות באלה הרובצים בשמש בברכות בין ארוחה לארוחה מבלי להיות מודעים לכך שהם צפים בברכת אידוי תעשייתית של מפעלי ים המלח, קהל יעד לפעילות הסברה פעילה. אחרת, אנשים אלה יעלו לאוטובוס או לרכבם ויחזרו לביתם מבלי אפילו להכיר את המשמעויות של המקום שבילו בו. כשם שמפעלי ים המלח עורכים סיורים בחינם בתחומי המפעלים כדי לשפר ולחזק את תדמיתם, כך יש לפעול, בשיתוף פעולה עם המלונות, להגדלת מודעות למצבו של הטבע.

התפוסה במתחם המלונות באגן הדרומי של ים המלח היא מהגבוהות בארץ. תכנית ההרחבה המתוכננת מספקת הזדמנויות רבות: הזדמנות לשנות את תמהיל המבקרים והלנים לתמהיל מגוון יותר; הזדמנות לשיפור החזות וההתנהלות הסביבתית של המתחם כולו, תוך הנגשת החופים לציבור; הזדמנות למימוש פוטנציאל כלכלי ותעסוקתי נרחב, בעל מכפילים גבוהים, דבר משמעותי מאוד לאזור פריפרי; הזדמנות ליצירת מנוף משמעותי להעלאת המודעות הסביבתית של מיליוני המבקרים והלנים באזור ים המלח הן לגבי מצבו של ים המלח הן לגבי מצב הטבע בכלל.

 

ודאות תכנונית מאפשרת את פיתוח המרחב

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר

 

המועצה האזורית תמר מובילה מזה שנים את המאבק להעלאת המודעות למצבו של ים המלח, במקביל לפעולות פיתוח ושיווק של המרחב. הקמפיין שהובלנו להשתתפות ים המלח בתחרות לבחירת שבעת פלאי עולם, תרם באופן משמעותי לאווירה ציבורית חיובית כלפי ים המלח. אווירה זו אפשרה לממשלה לבחור שנה לאחר מכן, בשנת 2012, בחלופת קציר המלח מקרקעית ברכת האידוי התעשייתיות מספר 5, ולא בחלופה של העתקת המלונות ממתחם עין בוקק. החלטה הממשלה לוותה בהחלטה נוספת על התחדשות התיירות והתשתיות במרחב ים המלח ובהקצבה של כמעט מיליארד ש"ח לשם כך.

החלטת הממשלה יצרה ודאות תכנונית ביחס לאגן הדרומי, מכיוון שהיא מבטיחה יציבות ארוכת טווח של מפלס המים. לאור תנאי ודאות אלה הפקדנו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תכנית לבניית 3,700 חדרים מלונות. מדובר במלונות שייבנו בהתאם לתפיסה של 'תיירות אקולוגית' (ecotourism and spa) באזור מופר, כבנייה ירוקה ונמוכה המשתלבת בטופוגרפיה (ולא בניית 'מפלצות' גבוהות כמו המלונות שהוקמו לפני כן במתחם עין בוקק, שאינם שונים באופיים מהמלונות הנבנים באילת או במקומות רבים בעולם). המלונות שייבנו יהיו מחוברים לטבע ולסביבה – הסביבה תקרין פנימה, והפְּנים יקרין החוצה. בו בזמן, אנו פועלים לשיקום ולשיפור של התשתיות במקום (כדוגמת: הסדרת חופי רחצה חדשים שישלימו רצועת חוף ציבורית רצופה ולאורכה טיילת, תאורה וכבישים) ולאספקת השירותים (הקמת מוקד, פיקוח). עד פסח הקרוב תושלם חלק גדול ממתיחת פנים זו.

אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע, וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות. התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה בתוך מתחמי המלונות, וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית, אנו מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח. מרקם הפעילויות המוצעות משתף את האזור כולו, מלבד "הלב השמור" של האזור (מנאת עין גדי בצפון עד לקצה הצפוני של ברכת האידוי הגדולה [ברכה מספר 5] בדרום). יוצא דופן הוא שדה התעופה ליד צומת מצדה, שמחייב פיתוח (פתיחת קו תעופה ארצי, הפעלת בי"ס לצניחה חופשית ואטרקציות אחרות). מהמלונות יופעל מערך היסעים (Dead Sea bus) שיסיע את הנופשים לאתרי התיירות באזור, וכן מערך היסעים למטיילים במסלולים שאינם מעגליים, כך שיוכלו לחזור לרכבם החונה בתחילת מסלול ההליכה, ללא תשלום. הקמנו פארק אקולוגי באזור כיכר סדום בשיתוף עם רשות הטבע והגנים וקק"ל. המועצה האזורית תמר פועלת להחזרת חוף עין גדי לטבע. קריסת התשתיות בחוף הביאה לזניחת החניון, הפונדק, החוף הציבורי ותחנת הדלק, ומשווה למקום תחושה של אתר שעבר רעידת אדמה. אנו פועלים להשגת משאבים לפינוי תשתיות הרוסות אלה.

המועצה האזורית תמר מקדמת הכרזה על כלל מרחב ים המלח כעל אתר מורשת עולמית. דחיפה ציבורית למאמץ זה תיעשה באמצעות מופע מיוחד שיתקיים באפריל הקרוב, של חלוץ המוזיקה האלקטרונית, אמן שהופעותיו הן שם דבר, ז'אן-מישל ז'אר, הנושא גם בתפקיד שגריר אונסק"ו בתחום הסביבה והמים. זו תהיה מההפקות המורכבות שנעשו בארץ, והכל לטובת העלאת המודעות למצבו של ים המלח.

 

מדרום תבוא הטובה?

אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח

 

המועצה האזורית מגילות ים המלח רואה את תכניות פיתוח הרחבת התיירות בדרום ים המלח כהזדמנות מבורכת להרחבת מעגלי התעסוקה והפרנסה של תושביה, דבר שיש לו פוטנציאל לסייע בהשגת היעד המרכזי שהמועצה חרטה על דגלה – צמיחה דמוגרפית.

המועצה האזורית מגילות תוכל ליהנות מפֵּרות פיתוח התיירות באגן הדרומי. שטח המועצה משתרע לאורך רוב חופו של האגן הצפוני של ים המלח. חלקו עם הפנים ליורדים לים המלח מכיוון ירושלים ומרכז הארץ, וחלקו עם הפנים דרומה לאזור מרכז המלונות של עין בוקק. בתחומי המועצה יש מגוון שירותי תיירות משלימים המספקים חוויה תיירותית הולמת למבקרים באגן הדרומי, מלבד עצם העובדה שמי שרוצה לחוות את ים המלח ולא להסתפק בשכשוך בברכת אידוי תעשייתית של מפעלי ים המלח, צריך לבוא לשטחנו. לפיכך, סביר שהפיתוח באגן הדרומי יזלוג צפונה, בין אם מעצמו ובין אם בעזרתנו הפעילה.

למועצה האזורית מגילות אופי צעיר ודינמי, המקבל ביטוי גם בתמהיל שירותי התיירות המוצע באזור: מרבית פעילויות האקסטרים (כגון סנפלינג וטיולי מדבר) באזור ים המלח; מגוון תשתיות לקיום אירועים לקבוצות; תשתית מתפתחת של מלונאות עממית (אכסניות, בתי הארחה וכדומה); חופי רחצה עם אפשרויות לינה שאינן יקרות; תשתית טיולי אופנים, שמפותחת בימים אלה בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים (מנחל אוג דרך קיבוץ קלי"ה ועד לשמורת עינות צוקים, ומסלול היסטורי מצומת לידו דרך בית הערבה הישנה, אל אתר הטבילה קצר אל-יהוד).

תגובת הטבע לפעולות האדם מקשה על פיתוח בחופי ים המלח. ההחלטות שהתקבלו במסגרת המדיניות הלאומית לניצול מקורות המים של ים המלח במעלה האגן ולאידוי מי ים המלח לצורך הפקת מינרלים, גרמו וגורמות נזקים לסביבה ולתושבים. לא בכדי אין כיום אף חוף ציבורי פתוח לאורך האגן הצפוני של ים המלח, הרי בחופים נגרמים נזקים כתוצאה מבולענים, ו'הבריחה' המתמדת של קו המים מציבה אתגרים קשים להפעלת חוף רחצה. אמנם אנו בעיצומו של הליך לבדיקת האפשרות לפתיחת חוף ציבורי חדש, אך אני אינני אופטימי בשל דרישות תקציב ואחזקה בלתי סבירות. על ממשלת ישראל לשאת באחריות לנזקים שגורמת נסיגת הים (למשל, קריסת התשתיות הבנויות בחוף מינרל, שהביאו לסגירתו ולנזק כלכלי משמעותי). כולי תקווה שהקמת צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תביא לשינוי המצב. 





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel