השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות

פברואר 2013, גליון 1, (עמ' 8-10)



-
הדפס PDF שלח לחבר



מינים מסוימים של מכרסמים הם מזיקים קשים לחקלאות. שיטות ההדברה הקונבנציונליות אינן נותנות מענה מספק לבעיה זו, וחומרי ההדברה שבשימוש מסוכנים מאוד לאדם ולסביבה. לפני כמה עשורים הוצעה שיטת ההדברה הביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות (Tyto alba) ובזים מצויים (Falco tinnunculus) והיא משמשת במקומות רבים בארץ ובעולם. ההדברה מסתמכת על התכונות הטבעיות של התנשמות והבזים לציד מכרסמים, ומתבססת על אוכלוסיות דורסים מהבר שבאות לקנן בתיבות קינון מלאכותיות המוצבות בשטחים החקלאיים למטרה זו. 

בארץ מיושמת שיטה זו כבר שלושה עשורים, והתוצאות החיוביות הראשונות נמצאו בקיבוץ שדה אליהו שבבקעת בית שאן, קיבוץ שחרט על דגלו חקלאות ביולוגית ואורגנית שאינה נלחמת בסביבה אלא משתלבת בה. היישום בשדה אליהו לווה במחקר מדעי שהניב ארבע עבודות מוסמך ושתי עבודות דוקטור, שניתחו את מערכת ההדברה הביולוגית מהיבטים שונים. כחלק מפעולות המחקר נבדקו ביולוגיית הקינון של התנשמת, הרכב מזונה, תחומי השיטוט שלה והשפעתה על המכרסמים ועל היבול החקלאי. ממחקרים אלה ניתן לראות בבירור שאוכלוסיות גדולות וקבועות של תנשמות יכולות להתבסס סביב תיבות קינון מלאכותיות ולשמש מדביר ביולוגי של מכרסמים [1, 2]. כל זוג מקנן של תנשמות מחסל בין 2,000 ל-6,000 מכרסמים בשנה, כתלות בשפע המכרסמים בשטח, בגודלם של פרטי הטרף ובמספר הגוזלים שבקן. התנשמות יכולות לגוון את מזונן בהתאם למצאי בשטח ולהישאר במספרים גבוהים גם כאשר אוכלוסיות של מינים שונים של מכרסמים מצטמצמות, ובכך למנוע התפרצויות של אוכלוסיות מבעוד מועד [5]. בזים מצויים מקננים בקִנים מלאכותיים מסוג אחר. מזונם של הבזים מגוון יותר, אך בתקופות ובאזורים שכמויות המכרסמים בהם גדולות, משמשים המכרסמים חלק ניכר מתזונתם של הבזים. כך הבזים הם גורם משלים בַּיום לתנשמות הצדות בלילה [3]. בבדיקה של הכדאיות החקלאית והכלכלית של השימוש בתנשמות נמצא כי בגידולים שנבדקו, לחץ הטריפה של התנשמות מגדיל את היבול בכ-3.6% ובכך מעלה את ההכנסות של החקלאי הרבה מעבר להשקעה הכספית בתיבות הקינון ובתחזוקתן (תוספת ההכנסה גבוהה פי 20 מהתשומות) [3]

בעקבות ההצלחה בבקעת בית שאן, הוחלט להרחיב את המיזם לכלל שטחי הארץ. החל משנת 2008, בהובלת החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל-אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, התרחב המיזם לשטחים נרחבים, וכיום מונה "המיזם הלאומי" למעלה מ-3,000 תיבות קינון (איור 1), המניבות אלפי גוזלים (עד יולי 2012 טובעו 2,753 גוזלי תנשמות ועוד היד נטויה). בעקבות ההצלחה בארץ, נוצר שיתוף פעולה פורה, דרך המשרד לשיתוף פעולה אזורי, עם שכנינו בירדן וברשות הפלסטינית. גם שם הוקמו עשרות תיבות קינון, והמנהיגים והחקלאים פועלים יחד עם הישראלים לשינוי שיטות ההדברה באזוריהם. אנשי המיזם מלווים את החקלאים בבואם ליישם את השיטה; מסבירים את הנושא לחקלאים, לתלמידים ולציבור הרחב ומלמדים אותם; מצלמות און-ליין המתעדות קינונים של תנשמות בארץ משדרות באינטרנט את הקורה בקִנים, ואנשים יכולים לצפות בחייהם הנסתרים של התנשמות מבלי להפריע להן. לשידור של הקינון בטירת צבי בשנת 2010 היו 240,000 כניסות. סרט תיעודי שהפיק וביים יובל דקס בנושא ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות ובזים זכה במקום הראשון בפסטיבל Agrofilm בסלובקיה, הפסטיבל הבין-לאומי ה-28 בנושא טבע, חקלאות וסביבה. על אף הפופולריות הגואה של התנשמות, אנשי המיזם אינם נחים, ועוסקים במחקר תמידי שתפקידו לייעל ולשפר את השיטה [4].

איור

במסגרת הגברת השימוש באויבים הטבעיים של המכרסמים, הופחת באופן משמעותי השימוש ברעל נגד מכרסמים בשדות הארץ לכעשירית מהכמות שאושרה לשימוש לפני חמש שנים. הפחתה זו מלווה בניטור ובמעקב אחר אוכלוסיות המכרסמים כדי לוודא שהן אינן גדלות יתר על המידה בעקבות המעבר לממשק ההדברה הביולוגית. ואכן, אוכלוסיות אלה אינן גדלות באופן חריג, ותנודותיהן מווסתות במידה גבוהה על-ידי העופות הטורפים [3]

כיום ישנם מאות חקלאים המשתמשים בשיטת ההדברה הביולוגית נגד מכרסמים. השימוש בשיטה נעשה כמעט בכל האזורים החקלאיים במדינת ישראל, מקו באר-שבע בדרום ועד לגבול הצפון. חקלאים רבים עוברים להשתמש בשיטה ובכך מפחיתים את השימוש ברעלים נגד מכרסמים בשדות מבלי לפגוע ביבולים. הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו. המיזם הפך לדגם מוביל לשיתוף בין חקלאים, שומרי טבע והאקדמיה.

 

 

מקורות

[1] ארם א. 1999. דינמיקת אוכלוסיות מכרסמים בשטחים חקלאיים (עבודת גמר לתואר שני). ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.

[2] כחילה ג. 1992. התנשמת כמדביר ביולוגי של אוכלוסיות מכרסמים בשטחים חקלאיים (עבודת גמר לתואר שני). ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.

[3] מוטרו י, לשם י, אביאל ש, ואחרים. 2010. השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. תל–אביב: החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה.


[4] Charter M, Meyrom K, Leshem Y, et al. 2010. Does nest box location and orientation affect occupation rate and breeding success of Barn Owls Tyto alba in a semi-arid environment? Acta Ornithologica 45: 115-119.

[5] Tores M, Motro Y, Motro U, and Yom-Tov Y. 2005. The barn owl - A selective opportunist predator. Israel Journal of Zoology 51: 349-360.


 





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel