צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת – השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים

מבוא

ערב ראש השנה, אתם נכנסים לסניף המקומי של אחת מרשתות השיווק לקנות תפוחים, ויש לכם אפשרות בחירה – אתם יכולים לקנות תפוח "פינק ליידי" מארה"ב, או לשלם קצת יותר ולקנות תפוח גלה ישראלי. האם בחירתכם תשפיע על הסביבה?

שאלה זו מעוררת עניין רב בארץ ובעולם. סקרי הצרכנים מצביעים על מגמה גוברת של העדפת תוצרת חקלאית מקומית על פני היבוא, מתוך אמונה שהובלת התוצרת החקלאית צורכת דלק רב, וגורמת נזקים סביבתיים משמעותיים ^[12]. מגמה זו אף קיבלה מינוח רשמי – אוכלי מזון מקומי (locavore) –מונח שמילון אוקספורד החדש הגדיר ב-2007 כמונח בעל ההשפעה הציבורית הגדולה ביותר בעולם ^[14]. אולם המחקרים שנערכו בתחום מטילים ספק בצדקת הצרכנים.

חוקרים בגרמניה מצאו שההשפעה הסביבתית של היבוא נמוכה מזו של הגידול המקומי, וזאת משום שהחקלאות באזור המתמחה באותו גידול, יעילה יותר וצורכת פחות חומרי גלם מאשר הגידול המקומי, והשפעת החיסכון בחומרי גלם גדולה מהשפעת התובלה בין המדינות; הם מנסחים זאת כך: "יתרונות כלכליים לגודל מובילים ליתרונות אקולוגיים לגודל" ^[15]. לעומת זאת, חוקרים אחרים מצאו כי אף על פי שגידול תפוחי עץ בניו זילנד יעיל יותר מהגידול בגרמניה, הרי שעקב השפעת התובלה, הנזק הסביבתי של תפוחי העץ המיובאים לגרמניה גבוה מזה של התוצרת המקומית ^[3]. חוקרים אחרים מצאו כי גידול תפוחי עץ מקומיים עשוי להיות בעל השפעה סביבתית קטנה יותר או גדולה יותר מהיבוא, כתלות בגורמים משתנים כגון שיטת הגידול, פחת באחסון ומשך זמן האחסון בקירור ^[13]. מסקנתם, הדומָה למסקנת חוקרים שניתחו את תוצאות כל המחקרים הקיימים בתחום ^[8], היא כי לא ניתן לתת המלצה גורפת לגבי העדפת תוצרת מקומית או מיובאת, וכי יש לבדוק כל חלופה לגופה.

שיטות

כדי לענות על השאלה מה עדיף – תוצרת מקומית או יבוא – השווינו בין ההשפעות הסביבתיות של גידולים מקומיים ומיובאים עבור גידולים נבחרים בעלי היקף יבוא גבוה: תפוחי אדמה, בצל, שום, חומוס (חִמצה), תפוחי עץ, אגסים ושקדים. ההשוואה התבססה על שיטת ניתוח מחזור החיים (life cycle assessment), המאפשרת לנתח את התרומה של כל חומר גלם ושל שלבי תהליך הייצור בנפרד לכדי מגוון רחב של השפעות סביבתיות שונות ^[2].

ניתוח מחזור החיים

אם נמדוד את ההשפעות הסביבתיות הישירות של החומרים הנדרשים לגידול תפוחי עץ במקומות שונים, ונוסיף את האנרגיה הנדרשת לגידול ולהובלה, נקבל תשובה חלקית ביותר. לדוגמה, ההשפעה הסביבתית האמִתית של חומרי הדברה גדולה בהרבה מהנזק שנוצר במהלך ההדברה, וכוללת את השפעת תהליכי הייצור במפעל לחומרי הדברה ובמפעלי הכימיקלים שמהם יוצרו הכימיקלים לייצור חומרי הדברה. נוסף על כך, חלק גדול מהנזק הסביבתי הקשור לחומרי הדברה נגרם מפסולת הנותרת לאחר תום השימוש, שעשויה לחלחל לקרקע ולמי התהום. לפיכך, ניתוח מלא של ההשפעות הסביבתיות צריך להתבסס על כל מחזור החיים "מהעריסה עד לקבר" – החל בתהליך כריית חומרי הגלם הבסיסיים וכלה בטיפול בפסולת המוצר.

ניתוח ההשפעות הסביבתיות מתבסס על שימוש במאגרי מידע ייעודיים ^[2]. לדוגמה, נניח כי הגידול מצריך כמות מסוימת של חומר הדברה. ממאגר המידע ניתן לקבל את הפליטות לאוויר ואת החלחול למאגרי המים והקרקע (כתלות בסוג הקרקע) כתוצאה משימוש בק"ג אחד של חומר ההדברה ואת ההשפעות הסביבתיות הנובעות מכך. מאגר המידע מספק גם נתונים על כמות האנרגיה ועל חומרי הגלם הנדרשים לייצור ק"ג אחד של החומר ועל ההשפעות הסביבתיות הנובעות מתהליכי הייצור הללו. נוסף על כך, נניח כי נדרש שימוש במרסס הדברה למספר שעות; מאגרי המידע מאפשרים לחשב את ההשפעה הסביבתית הכרוכה בשעה אחת של שימוש במרסס (כולל תהליכי ייצור המרסס, בחלוקה למשך החיים שלו בשעות), את שטח האחסון הנדרש (בהתחשב באורך חיי המרסס), ואת האנרגיה הנדרשת לתפעולו.

ניתוח המידע נעשה באמצעות תכנוֹת ייעודיות המאפשרות לסכם את המידע המצטבר לכלל ההשפעה הסביבתית של הגידול. קיימות שיטות שונות לקביעת קטגוריות ההשפעה הסביבתית ולכימותן; במחקר זה השתמשנו בשיטת אקו-אינדיקטור 99, הכוללת שלוש קטגוריות מרכזיות של השפעה סביבתית: בריאות האדם, מערכת אקולוגית ומשאבי טבע מתכלים. ההשפעות על בריאות האדם נמדדות במונחי ההשפעה על תוחלת החיים הממוצעת (יש לציין כי מדד זה שנוי במחלוקת, ורבים מעדיפים מדד של "איכות החיים" על פניו ^[11]); ההשפעות על המערכת האקולוגית נאמדות באמצעות אחוז המינים הנכחדים באזורים שונים, שמוכפל בגודל האזור ובמשך הזמן של הפגיעה; ההשפעות על מלאי המשאבים המתכלים נאמדות באמצעות האנרגיה הנוספת שתידרש לשם כרייתם בעתיד ^[2]. 

הערכה כלכלית של התועלת מחקלאות

ההשפעות הסביבתיות של החקלאות הן רק חלק אחד ממערכת השיקולים הכוללת. הרווח למגדל הוא שיקול חשוב נוסף בהחלטה, ומחקרים רבים מצביעים על החשיבות לציבור של עצם קיום שטחים חקלאיים באזור ^[10]. קבלת החלטות המתחשבת במגוון השפעות אלה מצריכה מציאת מכנה מספרי משותף שיאפשר להשוות בין כלל ההשפעות של הגידול המקומי לבין כלל ההשפעות של התוצרת המיובאת באופן כמותי. 

כלכלנים נוהגים לעשות זאת באמצעות שיטות להערכה כלכלית המאפשרות להמיר ערכים שאין להם מחיר בשוק – כגון קיום שטחים פתוחים – לערכים כלכליים הניתנים לסכימה ^[6]. ההערכה הכלכלית מתבססת על שיטות לבחינת ההעדפות הנגלות, כגון הערכה של ההוצאות בפועל של תיירי פנים (ישראלים) לביקור באזורים חקלאיים וההשפעה על מחירי בתים עם נוף הפונה לשטח חקלאי; על שיטות לבחינת ההעדפות המוצהרות, כגון עריכת סקרים לצורך הערכת נכונות הציבור לשלם עבור שימור הסביבה; על שיטות המבוססות על חישוב עלויות הנזקים או תיקונם. פרבר ואחרים מציגים סקירה מקיפה של השיטות הקיימות ושל מידת התאמתן לבחינת השפעות מסוגים שונים ^[4]. 

שילוב ניתוח מחזור חיים והערכה כלכלית

התשומות הנדרשות לצורך הגידול החקלאי והיבול הנובע מכך התבססו על נתוני שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. נתונים אלה שימשו לניתוח מחזור החיים שתוצאותיו אפשרו להציג את ההשפעות של שינויים בסביבה על בריאות האדם במונחים של אבדן תוחלת חיים. הערך הכלכלי חושב באמצעות אבדן ההכנסה לנפש, הנובע מהירידה בתוחלת החיים. ערך ההשפעה על הבריאות עבור כלל תושבי המדינה חושב באמצעות הכפלת הערך הכלכלי של הנזק לנפש במספר התושבים ובמקדם חשיפה מתאים ^[9]. ערך הפגיעה במגוון הביולוגי נאמד בשיטת ההערכה המותנית, המתבססת על תוצאות סקרים קיימים שבחנו את נכונות הציבור לשלם עבור שימור מינים נכחדים ^[4]. 

הערך הכלכלי של הנוף החקלאי התבסס על תוצאות סקר שבדק את נכונות התושבים בישראל לשלם עבור שימור נוף חקלאי מסוגים שונים ^[5] (נתוני הסקר המקורי מפורטים בדו"ח מחקר של אושרת שמש עדני באתר של קרן נקודת ח"ן). הערכת סוגים נוספים של תועלת, כגון הורדת הטמפרטורה וחסימת רעש בין אזורים לפי סוג גידול, התבססה על תוצאות מחקר קודם שלנו. שילבנו בו סקרים על נכונות הציבור לשלם עבור כל סוג של תועלת, עם דירוג של התועלת מכל סוג, שנערך על-ידי מומחים. לדוגמה, התועלת מהפחתת רעש התבססה על ממצאיו של ד"ר גבריאל שילר ממִנהל המחקר החקלאי במכון וולקני לגבי השפעת הגידולים השונים על רמת הרעש הסביבתי בדציבלים, והערך הכלכלי חושב על סמך נכונות הציבור לשלם עבור הורדת הרעש הסביבתי במספר דציבלים נתון ^[7]. 

תוצאות

בחלק זה מוצגת התוצאה הסופית בלבד. תהליך העבודה כלל ניתוח של ההשפעות הסביבתיות השונות ושל ערכי הסוגים השונים של התועלת לציבור. תהליך העבודה ותוצאותיו מפורטים בדו"ח המחקר באתר של קרן נקודת ח"ן ^[1]. 

איור 1 מציג את הערך הכלכלי של הגידולים המקומיים, בחלוקה לשלוש קטגוריות: רווח למגדל; תועלת לציבור מהנוף החקלאי, שמתבטאת בנכונות לשלם עבור הנוף; הערך הכלכלי של הנזקים לסביבה, המבטאים בעיקר את הירידה בתוחלת החיים הממוצעת כתוצאה מנזקים אלה. ערך הנוף נבחר כמייצג של התועלת לציבור, מכיוון שנמצא כי זהו הערך החיובי המרכזי בסך התועלת מהגידול המקומי. התוצאות מוצגות ב-₪ לשנה לדונם גידול, עבור כלל תושבי מדינת ישראל, ומתייחסות לנתונים בשנת 2006. הרווח למגדל והתועלת מהנוף מוצגים כערכים חיוביים, בעוד שערך הנזקים לסביבה מוצג כערך שלילי.

איור 1

הערך הכלכלי של גידולים חקלאיים מקומיים

הערכים מוצגים בש"ח לשנה לדונם גידול, עבור כלל תושבי מדינת ישראל ב–2006. הרווחיות למגדל והתועלת לציבור מקיום הנוף החקלאי מוצגים כמספרים חיוביים, בעוד שהערך הכלכלי של ההשפעות הסביבתיות מוצג כמספר שלילי, מכיוון שמדובר בנזק לסביבה.

ניתן לראות כי התועלת מהנוף שונה עבור גידולי שדה ומטעים. התועלת מהנוף של גידולי שדה הייתה 1,550–1,560 ₪ לדונם, בעוד שהתועלת מנוף המטעים הייתה 1,710–1,720 ₪ לדונם. עבור מטעי שקדים וכל גידולי השדה, נכונות הציבור לשלם עבור שימור הנוף החקלאי גבוהה מהרווח לחקלאים; רק הרווחיות למגדלים מגידול אגסים ותפוחי עץ גבוהה מערך התועלת מהנוף עבור אותם גידולים.

ערך הנזק הסביבתי מגידול חומוס שולי יחסית (760 ₪ לדונם), וזה הגידול היחיד שבו ערך הנזק לסביבה נמוך מערך התועלת מהנוף. הנזקים הסביבתיים הגבוהים ביותר נגרמים, בסדר עולה, מגידול בצל, אגסים ותפוחי אדמה. ערך הנזק מגידול תפוחי אדמה מגיע ל-8,800 ₪ לדונם. ניתוח מפורט של תהליך הגידול כלל את כל תהליכי העיבוד כגון זריעה וחריש, ואת השימוש בסוג הדשן ובכמותו ובחומרי ההדברה הספציפיים לגידול. בניתוח נמצא כי השימוש בדישון הוא הגורם בעל ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר בגידול תפוחי אדמה. 

איור 2 מציג את הערך הכולל של הגידול המקומי בהשוואה לערך של הנזקים מהסביבה הנובעים מהיבוא של גידול זה. הערך הכולל של הגידול המקומי הוא סכום הערכים שהוצגו באיור 1 – הרווח למגדל, התועלת מהנוף והנזקים לסביבה. ניתן לראות כי בשלושה גידולים קיים ערך חיובי נטו מהגידול המקומי – כלומר, הערך הכלכלי של התועלת מהנוף, בשילוב הרווח לחקלאים, גבוה מהערך הכלכלי של הנזק הסביבתי הנגרם מגידול מקומי של שקדים, אגסים וחומוס. 

איור 2

הערך הכלכלי הכולל של גידולים חקלאיים מקומיים לעומת היבוא

הערכים מוצגים ב-₪ לשנה לדונם גידול, עבור כלל תושבי מדינת ישראל ב-2006. ערך הגידול המקומי נטו הוא חיובי במקרים שבהם הרווח למגדל בתוספת ערך התועלת לציבור מקיום הנוף החקלאי גבוהים מערך הנזקים לסביבה, ושלילי כאשר ערך הנזקים מהגידול המקומי גבוה מערך התועלת.

עבור כל הגידולים חוץ מתפוחי אדמה, ערך הגידול המקומי גבוה מערך היבוא. בשלושה גידולים – חומוס, שום ושקדים – היינו מקבלים תוצאות הפוכות ללא ההתחשבות בערך התועלת מהנוף; בגידולים אלה הנזק לסביבה מהגידול המקומי גבוה מהנזק לסביבה מהיבוא במידה כזו שהרווח לחקלאי בפני עצמו אינו מצדיק את הגידול המקומי, ורק ההתחשבות בערך החיובי של הנוף החקלאי לציבור מטה את הכף לטובת הגידול המקומי.

בהשוואה בין ערך הנזקים לסביבה מהגידול המקומי (איור 1) לערך הנזקים לסביבה מהיבוא (איור 2), נמצא כי ההשפעות הסביבתיות של הייצור המקומי נמוכות מההשפעות הסביבתיות של היבוא עבור תפוחי עץ ואגסים, ולעומת זאת השפעות היבוא נמוכות מההשפעות הסביבתיות של הייצור המקומי עבור שקדים, שום, חומוס ותפוחי אדמה. יש לציין כי המרחק בין אזור הגידול לשוק משפיע על תוצאה זו, אך אינו הגורם המכריע – תפוחי אדמה מיובאים מאירופה (בעיקר מהולנד), בעוד שגידולי המטעים מגיעים רובם מאמריקה.

מסקנות

תוצאות המחקר ממחישות את החשיבות של ניתוח מחזור החיים לעומת ניתוח ההשפעות הסביבתיות הישירות בלבד. הנזקים הסביבתיים הישירים משימוש בדשנים, כגון חלחול לקרקע ולמי התהום, זניחים יחסית להשפעה הסביבתית הכוללת של השימוש בדשן. רוב ההשפעה הסביבתית נגרמת בשלב מוקדם יותר של מחזור החיים – כלומר, הנזק שנגרם בתהליך הייצור של ק"ג דשן גדול מהנזק שנגרם במהלך השימוש בו. ממצא זה חשוב לצורך קביעת סדרי עדיפויות בתחום הפחתת הנזקים לסביבה מהחקלאות.

בניתוח כולל נמצא כי את רוב הגידולים אכן כדאי לגדל בארץ, חוץ מתפוחי אדמה, שאותם עדיף לייבא. יש לראות קביעה זו בהסתייגות מסוימת, מכיוון ששינוי בשיטת הגידול, במקורות היבוא או בשיטת ההובלה עשוי לשנות את התוצאות. המסקנה העיקרית מהמחקר היא שלא ניתן לקבוע כלל ברזל של העדפת יבוא או גידול מקומי, אלא כי יש לבחון כל גידול לגופו בהתאם לתנאים המאפיינים אותו. תוצאה זו מתאימה למסקנות של חוקרים שערכו השוואות דומות לגבי הגידול במדינות אחרות, כפי שהוצג בסיכום סקר הספרות לעיל ^[8].

אז מה לגבי התפוח בדבש? קְנו תפוח כחול-לבן…

תודות

אנו מודות לקרן נקודת ח"ן, שללא סיועה הנדיב לא ניתן היה לבצע את המחקר.