התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים ^{[1, 2, 5, 6, 7]}. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה בכמה דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית לימן (מאגר קטן) לאיסוף הנגר מהמפעלים ^{[1, 5, 7]}.

כדי לעקוב אחר היקף הזיהום והתפשטותו במורד האגן העילי המנקז את אזור התעשייה דרך הנחלים סכר, באר שבע והבשור, נערך ניטור ארוך טווח, שממצאיו מתוארים כאן. ממצאי העבודה אמורים לסייע בהערכת תהליך הטיהור העצמי של מי האקווה ושל אופק החלוקים (מי תהום גבוהים הנמצאים בתשתית של חלוקים בערוץ הנחל) בעקבות הפסקת הזרמות השפכים מאזור התעשייה לסביבה. 

שיטת הניטור מבוססת על דגימת איכויות המים בנקזים, בקידוחים, במעיינות ובבארות במורד הנחלים, והשוואתן לאיכויות שנמדדו בעבר. נוסף על כך, נמדדו מפלסי מים בבארות, בנקזים ובקידוחים. לאורך הנחלים נדגמו 18 תחנות, 4 פעמים בשנה (איור 1).

איור 1

מפת אזור המחקר מעובד

מתוך כהן והראל ^[5].

מהמדדים הכימיים המאפיינים את השפכים התעשייתיים התייחסנו לשני מדדים עיקריים: ריכוזי כלור (Cl) וברום (Br). יונים אלו הם סמנים כימיים משמרים, שאינם מתפרקים ואינם נספחים במהלך זרימתם באקווה ובאופק החלוקים. ריכוזי הכלור והברום הנמדדים כיום בשפכי רמת חובב הם כ2,000–20,000 מיליגרם לליטר (מג"ל) ^{[1, 5]}, בהתאמה. ריכוזי הכלור במי הרקע בחלקו התיכון של אגן נחל הבשור נעים בטווח 2,500–3,500 מג"ל, וריכוזי הברום נעים בטווח 6–9 מג"ל, וריכוזי הכלור במי הרקע במורד האגן נעים בטווח 900–1,000 מג"ל, וריכוזי הברום נעים בטווח 2–4 מג"ל. ניתן ללמוד מיחסי הכלור והברום במים את מידת הזיהום. יחסים גבוהים מלמדים כי המים קרובים למצבם הטבעי, ואילו יחסים של 200 ומטה מצביעים על מים מזוהמים.

אזור העבודה מאופיין באקלים צחיח עד צחיח למחצה, ובתנאים אלו המילוי החוזר הטבעי הוא אחוזים בודדים מכמות המשקעים. במעלה האזור, תשתית אפיק הנחל היא מסלע קירטון בעל מוליכות הידראולית נמוכה – סדקים בסלע מגדילים באופן ניכר את המוליכות ההידראולית. במורד נחל הבשור מאפיינת את תשתית אפיק הנחל אקוות חלוקים בעלת מוליכות הידראולית גבוהה ^[5].

שלושה מקורות מים עיקריים, כמו גם המאזן הכמותי ביניהם, משפיעים על איכות המים בפני השטח ובתת-הקרקע לאורך נחל הבשור: 

1. מפעלי אזור התעשייה רמת חובב, המייצרים שפכים נוזליים, הזרימו בעבר לנחל סכר שפכים תעשייתיים בנפח של כ-1,825,000 מ"ק לשנה, ללא טיפול. למעט תקלות, השפכים התעשייתיים אינם מסולקים כיום לסביבה ^{[1, 5]}.
2. נחל חברון שזורמים בו שפכים ביתיים מחברון בנפח של כ-5,150,000 מ"ק לשנה. שפכים אלו מאופיינים בעומס אורגני רב, אך בריכוזי כלור וברום נמוכים בהשוואה לריכוזים הנמדדים בתת-הקרקע בנחל הבשור. השפכים מגיעים בקיץ עד למאגרי הבשור ובחורף עד לקידוחי נירים, במערב אגן נחל הבשור ^{[2, 4]}.
3. מקור המים הטבעי – שיטפונות החורף. בכל חורף מתרחשים בממוצע כ-2–3 אירועי זרימה באגן נחל הבשור. ישנן שנים ללא אירועים, ושנים אחרות שמתרחשים בהן כ-5–6 אירועי זרימה ^{[2, 3]}. 

שיטפונות גדולים, דוגמת השיטפון שאירע בינואר 2010, הם יוצאי דופן. באירוע זה נמדדו ספיקות גבוהות מאוד, שהגיעו במעלה הנחל לכ-160 מ"ק לשנייה ובמורד הנחל לכ-385 מ"ק לשנייה. מפלסי מי התהום עלו באירוע זה ב-50–200 ס"מ. לשיטפונות החורף יכולת שטיפה מעולה, שתורמת לדחיקת הזיהום, למהילתו ולהסעתו לאורך הנחל, תהליכים הבאים לידי ביטוי בריכוזי הכלור והברום הנמדדים בתחנות הניטור ^{[1, 3]}. 

יחסי הכלור והברום שנמדדו לאורך נחל הבשור במהלך 1998–2011 (איור 2) מצביעים על כך שהמרחב עדיין מזוהם, וכי ברוב התחנות יחס זה נמוך בהשוואה ליחסים שנמדדו בתחנות הרקע. רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמדדו בבאר נחל סכר, הנמצאת סמוך לאזור התעשייה. 

איור 2

השתנות יחסי הכלור והברום בתחנות נבחרות לאורך נחל הבשור

מתוך כהן והראל ^[5].

לסיכום, מהתוצאות ארוכות הטווח עולה כי בתקופה זו התרחש שיפור מסוים בריכוזי הכלור, שירדו ברוב התחנות. נוסף על כך, ברוב התחנות חלה ירידה ניכרת בריכוזי הברום, אם כי השיפור אִטי, והריכוזים עדיין גבוהים מהריכוזים במים בלתי מזוהמים. בטווח הקצר צפויה עלייה בריכוזי המזהמים במרכז האגן ובמערבו, אולם בטווח הארוך צפויה ירידה בריכוזי המזהמים, עד לניקוי מלא של המים מהמזהמים.