מתקן גדול של חברת החשמל בצמוד לוואדי אל-נעם | צילום: רוני בילר
במאמר זה יובאו נתוני הניטור שנאספו במערך ניטור האוויר של מועצת רמת חובב משנת 2006 ועד סוף יוני 2011.
ניטור מזהמי אוויר באזור התעשייה רמת חובב מבוסס על שלושה מעגלי ניטור: המעגל הפנימי, המתבסס על בדיקות שִגרתיות ועל בדיקות פתע בארובות המתקנים; מעגל הביניים, הכולל תחנות ניטור אוויר הממוקמות בתחומי המועצה ועל גבולותיה; המעגל החיצוני, המתבסס הן על תחנות ניטור אוויר הממוקמות ביישובים במרחב הסובב את רמת חובב, הן על דיווחים שמעבירים התושבים למוקד מועצת רמת חובב בנושא מטרדי ריח.
נתוני בדיקות הפתע המבוצעות בארובות המפעלים מצביעים על הפחתה משמעותית בפליטות, בעיקר משנת 2005. הנתונים המתקבלים בתחנות ניטור האוויר המוצבות ברמת חובב עצמה וביישובים המצויים סביבה, מצביעים על עמידה בערכי הסף של ועדת אלמוג ברוב רובו של הזמן. השיפור במדדים הסביבתיים הקרין בין היתר גם על ההפחתה המשמעותית במספר תלונות הריח ואירועי הריח.
היקף היריעה המצומצם לא מאפשר להביא את כל היקף הנתונים הקיימים. לצורך הצגת התהליכים הסביבתיים מוצגים ממצאים משתי תחנות ניטור אוויר. תחנת ניטור אוויר אחת ממוקמת בגבולה הצפוני של המועצה, ותחנת ניטור אוויר שנייה ממוקמת בבאר שבע. שתי התחנות ממוקמות על הציר שהרוח עלולה להסיע בו מזהמים מרמת חובב לבאר שבע.
מבוא
אתר התעשייה רמת חובב תוכנן והוקם באמצע שנות ה-70 במטרה להרחיק את מפעלי התעשייה מהעיר באר שבע ומסביבתה ולמקם אותם במקום שימזער את הפגיעה באיכות חיי תושבי העיר מחד גיסא, ויאפשר את המשך תעסוקתם מאידך גיסא. האתר הוקם כ-10 ק"מ דרומית לעיר באר שבע, על כביש מס' 40. עד שנת 1989 הוטל ניהול האתר התעשייתי על חברות שדאגו בעיקר לתפעול השוטף של המפעלים. עם הקמת המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב בשנת 1989, הפך ניהול האתר לניהול ציבורי. בתוקף צו הכינון של המועצה הוגדרה חובתה הראשונית – שמירה על איכות הסביבה. מהקמתו ועד היום עבר אתר התעשייה תהפוכות רבות – ממקום שלמפעלים בו כמעט לא הוצבו דרישות סביבתיות, הפך אזור התעשייה רמת חובב למוביל בעשייה הסביבתית. כיום רמת חובב היא אזור מפוקח ומנוטר, שבו אומצו לראשונה חידושים סביבתיים טכנולוגיים ורגולטוריים כאחד.
למרות התכנון המוקפד והאכיפה המתמשכת, מפעלי רמת חובב פולטים מעת לעת מזהמים שונים, על פי רוב בתחום ערכי הסף של ועדת אלמוג (ועדה בין-משרדית שמשימתה הייתה לקבוע ערכי סף לפליטות של תרכובות המשמשות בתעשייה). ערכי הסף נחלקים לערכים קצרי טווח (חצי שעתִיים, שעתיים ויממתיים) ולערכים ארוכי טווח (שנתיים). ערכים אלה אינם משמשים לאכיפה, אלא הם ערכי תכנון [1]. חוק אוויר נקי (התשס"ח, 2008) אימץ 25 מזהמים שהוגדרו בוועדת אלמוג כערכי סביבה (ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר) ו-24 מזהמים כערכי יעד (ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם, בנכסים או בסביבה, שיש לשאוף להשיגם כיעד). לעומת זאת, המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב קיבלה על עצמה את כלל 112 ערכי הייחוס של ועדת אלמוג כערכי סף לדיווח, והמפעלים מחויבים לבדוק ולהתייחס לאותם מקרים שמתגלות בהם עליות מעל ערכי הסף.
שיטות
דגימת ארובות – במטרה לבדוק את הפליטות ללא ידיעה מוקדמת של המפעל, מבצעת היחידה הסביבתית של המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב בכל שנה 60–70 דגימות פתע בארובות, וזאת נוסף על בדיקות פתע של המשרד להגנת הסביבה. הבדיקות מתבססות על שיטות הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA): בדיקות קדם-מדידה נערכות על פי שיטות 1–4 של ה-EPA ומדידות תרכובות אורגניות נדיפות על פי שיטה 18 של ה-[EPA [5.
ערכי הייחוס לפליטות ארובה עבור המתקנים שהוקמו עד שנת 2008 נגזרים מהתקן הגרמני לפליטה מארובות משנת 1986 [6]. מתקנים שהוקמו החל בשנת 2008 מחויבים לעמוד בתקן הגרמני המחמיר יותר שנקבע בשנת 2002 [4]. בימים אלו מגבש המשרד להגנת הסביבה תנאים מיוחדים לרישיון עסק של מפעלים, שייכנסו לתוקף בשנת 2012, ושעניינם שמירה על איכות האוויר. התנאים החדשים מושתתים על דרישות ה-BAT (הטכנולוגיה הטובה ביותר האפשרית). יתרון שיטת הניטור בארובת המפעל הוא בקבלת תוצאות חד-משמעיות לגבי מקור המזהם בזמן אמת. חסרון השיטה טמון בחוסר-יכולתה לאתר פליטות ממקורות לא ממוקדים.
תחנות ניטור אוויר – הניטור מתבסס על עשר תחנות ניטור, חמש מהן ממוקמות בתחומי המועצה ובגבולותיה, וחמש נוספות ביישובים שבסביבתה. בגלל מגבלת היקף המאמר מוצגים רק נתונים משתי התחנות, שלהן משמעות רבה יותר בכל הקשור להסעת מזהמים לבאר שבע. בכל תחנה מותקנים גלאים אי-אורגניים וגלאים אורגניים רציפים, שגבול המדידה התחתון שלהם הוא חלק אחד למיליארד (חל"ב, ppb). הגלאים האי-אורגניים כוללים גלאי משולב למימן גפרי (H2S) ולתחמוצות גפרית וגלאי משולב לאמוניה ולתחמוצות חנקן. שני הגלאים פועלים על עקרון פלואורָנוּת על-סגולה (UV fluorescence). הגלאים האורגניים מודדים את החומרים הבאים: בנזן, טולואן, אתיל בנזן וקסילן, ומבוססים על העיקרון הכרומטוגרפי (Gas Chromatography). נוסף על כך, נערכה דגימה יממתית מורכבת המבוססת על מכלי דגימה (summa canister) הדוגמים את האוויר באופן רציף לאורך היממה. כל יום, בשעה קבועה, נאספים מכלי הדגימה, מוחלפים במכלים ריקים ומובאים למעבדת GC-MS של המועצה לזיהוי ולכימות של התרכובות האורגניות. הערכים שמתקבלים, הן בניטור הרציף הן בדגימה היממתית, מושווים לערכי הסף של ועדת אלמוג.
תלונות ריח – בשנת 1998 הוקם במועצת רמת חובב מערך הנותן מענה בזמן אמת לדיווחי התושבים על מטרדי ריח באמצעות דגימה במקום התלונה. לרשות האזרחים הועמד מספר טלפון ללא תשלום. כל קריאה מופנית למוקד הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. המוקד שולח צוות דגימה שמנטר מימן גפרי במקום התלונה. הצוות מעביר את מכל הדגימה למעבדת ה-GC-MS לבדיקה, ושם נוטלים דגימת אוויר מן המכל ומזריקים אותה למכשיר. בסוף התהליך מקבל המתלונן את תוצאות ניטור המימן הגפרי, את פירוט התרכובות האורגניות שהתגלו בבדיקת ה-GC-MS, את ריכוזן ואת הניתוח המטאורולוגי המציין את מקור מטרד הריח.
תוצאות
המעגל הפנימי: בדיקת ארובות – איור 1 מציג את ממוצעי קצבי הפליטה של התרכובות העיקריות כפי שנמדדו בשנים 2002–2010. קצבי הפליטה מנורמלים לתקני הארובה המחויבים לפי תנאי רשיון העסק (Q ,Q/Qs הוא קצב הפליטה מארובה המבוטא כממוצע שנתי, Qs הוא תקן הפליטה הנדרש). לאורך השנים חלה ירידה בקצבי פליטת המזהמים מארובות המפעלים. לאחר שנת 2005 ירדו קצבי הפליטה הממוצעים אל מתחת לתקנים הנדרשים. הירידה נובעת מצעדי האכיפה של הרשויות, שבעקבותיהם הונהגו שיפורים טכנולוגיים במפעלי התעשייה.
איור 1
ממוצעים שנתיים של קצבי הפליטה של התרכובות העיקריות הנפלטות מארובת מתקני המפעלים ברמת חובב, מנורמלים לערכי הסף
Q הוא קצב הפליטה מארובה המבוטא כממוצע שנתי, QS הוא תקן הפליטה הנדרש.
הנתונים מצביעים על ארבע תרכובות שקצב פליטתן ירד: קרבון טטרא-כלוריד, קרבון דיסולפיד, מתילן כלוריד, כלורוברומומתאן. ערכי Q/Qs של תרכובות אלו פחתו משמעותית לאחר שנת 2005. משמעות ההפחתה בערכים הייתה מַעֲבר מאי-עמידה בתקני הפליטה ברוב הבדיקות, למצב של עמידה בתקני הפליטה ברוב רובן של הבדיקות. לאורך שנות הבדיקה היו קצבי הפליטה של התרכובות מתיל איזובוטיל קטון, טולואן, קסילן, איזופרופנול, דימתיל אמין ומתילן ברומיד נמוכים יחסית לתקני הפליטה, וערכי ה-Q/Qs היו נמוכים לאורך כל שנות הבדיקה.
מעגל הביניים: תחנות ניטור סביבתי בתחום המועצה – טבלה 1 מציגה את הממוצעים השנתיים של ריכוזי התרכובות שנמדדו בתחנה זו. הנתונים מצביעים על ירידה בריכוזים של שש תרכובות אורגניות (כולרובנזן, מתיל אתיל קטון, מתילן ברומיד, מתיל איזובוטיל קטון, טולואן וקסילן). עבור שתי תרכובות, קרבון דיסולפיד ומתיל ברומיד, לא נמצאה מגמה ברורה, ועבור שתי תרכובות אורגניות, קרבון טטרא-כלוריד ומתילן כלוריד, נרשמה עלייה בשנים האחרונות. בקרב התרכובות האי-אורגניות נמצאה מגמת ירידה של תרכובות אמוניה ותחמוצות גפרית, בעוד ריכוזי מימן גפרי ותחמוצות חנקן לא מציגים מגמה ברורה.
טבלה 1
ממוצעים שנתיים של ריכוזי כלל התרכובות (חלקיקים למיליארד, חל"ב, ppb) שזוהו בתחנות ניטור האוויר ברמת חובב ובבאר שבע
המעגל החיצוני: תחנות ניטור ובדיקת תלונות ריח במרחב הסובב את רמת חובב – במרחב הסובב את רמת חובב הוקמו חמש תחנות ניטור אוויר (באר שבע, שגב שלום, ואדי אל נעם, צומת הנגב וירוחם). התחנות ותכולת הגלאים המותקנים בהן זהות לתחנות הניטור הממוקמות במעגל הביניים. הערכים שהתקבלות באחת מתחנות הניטור – זו של באר שבע – מוצגים בטבלה 1. ריכוזי התרכובות האורגניות מציגים שתי מגמות: שמונה מהתרכובות האורגניות (קרבון טטרא-כלוריד, כלורובנזן, מתיל אתיל קטון, מתיל ברומיד, מתילן ברומיד, מתיל איזובטיל קטון, טולואן וקסילן) מציגות מגמה של הפחתה בריכוזים עם השנים, עד כדי היעלמותן כליל מהמדידות. שתי תרכובות (מתילן כלוריד וקרבון דיסולפיד) לא הציגו מגמה ברורה, ואף נרשמה בריכוזיהן עלייה מסוימת בשנת 2011. שלוש התרכובות האי-אורגניות (מימן גפרי, תרכובות גפרית ותרכובות חנקן) פחתו בבאר שבע, ואילו תרכובת האמוניה לא הצביעה על מגמה ברורה.
תוצאות בדיקות תלונות ריח מוצגות בטבלה 2, המציגה את מספר התלונות שהתקבלו במוקד המועצה ואת הפעילויות שנעשו בתחום המועצה. ניתן לראות שקיים קשר בין הפחתה או גידול במספר התלונות לבין פעילויות שנערכו בתחומי המועצה. לדוגמה, התפתחות חיידקים אל-אווירניים מְחַזְּרֵי גפרית (SRB) בברֵכות המועצה, שגרמו לפליטה מוגברת של מימן גפרי, הביאה את מספר התלונות בשנת 2002 לשיא של 368. לעומת זאת, המלחת הברֵכות האטה את פעילות החיידקים, וצמצמה כמעט לחלוטין את פליטת המימן הגפרי מהברֵכות. פעולות מתקנות נוספות שנערכו מאז, הפחיתו את מספר התלונות. בשנים שלא נרשמה בהן עשייה סביבתית משמעותית, לא נרשמה הפחתה במספר התלונות. כאשר בוצעו פרויקטים שגרמו לפליטה מוגברת של תרכובות – נרשמה עלייה במספר תלונות הריח.
טבלה 2
פעילויות שבוצעו במטרה לצמצם את מקורות פליטת המזהמים כנגד מספר תלונות ריח שדווחו, ופעילויות מתוכננות
דיון
בדיקת ארובות – בשנת 2004 גדל משמעותית מספר בדיקות הפתע בארובות המפעלים. באותה שנה הוגשו כתבי אישום נגד שני מפעלים ברמת חובב. הפעילויות הללו היו גורם חשוב שתרם לירידה החדה בפליטות התרכובות מהארובות בשנת 2005. משנת 2005 ועד היום ממשיך הפיקוח ההדוק במתכונת של כ-60 בדיקות ארובה בשנה. בכוונת היחידה הסביבתית רמת חובב להמשיך את הפיקוח ברמתו הנוכחית, וזאת כדי לשמר את ההישגים.
תחנות הניטור – תחנות הניטור משמשות מדד טוב לאיכות האוויר במקום שהן נמצאות בו. תחנת הניטור של באר שבע ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר (שכונת נחל בקע), במקום הקרוב ביותר לרמת חובב. מיקום זה מאפשר להסיק ברמה גבוהה של ביטחון, שריכוזי המזהמים המתגלים בה גבוהים מאשר בחלקים האחרים של באר שבע. הנתונים שנאספו בשנים 2006–2011 מצביעים על עמידה בערכי הייחוס השנתיים של ועדת אלמוג בבאר שבע וברמת חובב. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה בריכוזם של שני מזהמים: מתילן כלוריד וקרבון טטרא-כלוריד. ריכוזי הקרבון טטרא-כלוריד אף חורגים מהערך השנתי שקבעה ועדת אלמוג. בעקבות גילויים אלה בוצעו פעילויות לאיכון המקורות האפשריים של התרכובות. לאחר איתור המקורות, בוצעו פעולות מתקנות להפחתת הפליטות.
עשר התרכובות הראשונות בטבלה 1 הן תרכובות אורגניות ומזוהה באופן ודאי שמקורן באזור התעשייה של רמת חובב. זאת הסיבה שבתחנה הצפונית, הממוקמת במועצה, סמוך למפעלים, נמדדו ריכוזים הגבוהים מהריכוזים הנמדדים בתחנה המוצבת בבאר שבע. לעומת התרכובות האורגניות, ארבע התרכובות האי-אורגניות הסוגרות את הטבלה מציגות התנהגות שונה. לא נמצאו הבדלים מהותיים וקבועים בין הריכוזים שנרשמו בשתי התחנות. ממצאים אלו מצביעים על תרומה נכבדה של פעילות שאינה תעשייתית (תחבורה, אנרגיה, משקי בית וביוב עירוני).
היעדר ההתאמה המלאה בין מגמות פליטת הארובות לבין ממצאי תחנות הניטור נובע מהעובדה שהפליטה מהארובות תורמת באופן חלקי לריכוזי התרכובות בסביבה. חלק נכבד מריכוזי התרכובות המתגלים בסביבה, נפלטים ממקורות פליטה לא-מוקדיים המצויים במתקני התעשייה. הכוונה למשאבות, נשמים, מפוחים וכו', שבמקרים לא מעטים הם הסיבה העיקרית להימצאותן של אותן תרכובות בסביבה. הפליטות הללו אינן מתגלות בבדיקות ארובה, ונדרש עבורן הליך איתור שונה. הפליטות הלא-מוקדיות מטופלות בעזרת תכנית של זיהוי פליטות לא-מוקדיות והסדרתן (LDAR – Leakage Detect And Repair). התכנית היא רציפה, נמשכת שנה אחר שנה, וכלולה בתנאי רשיון העסק המושתים על המפעלים.
תלונות ריח – תלונות של תושבים על ריח הן מדד שאינו יכול להעיד על מגמות, בהיותו מדד סובייקטיבי המשקף התנהגויות ותהליכים שעוברים על יחידים ועל הציבור, ואינם קשורים בהכרח למטרדים עצמם. אך אם מצרפים את נתוני תלונות הריח למדדים האחרים שהוצגו בעבודה זאת, ניתן להבחין במגמה של ירידה בעוצמות המקור (פליטה מארובות), ירידה בריכוזי רוב המזהמים בבאר שבע, וירידה בתלונות הריח. הצגת הפעילויות שבוצעו לצמצום עוצמות המקור כנגד מספר תלונות הריח מצביעה על קשר ישר בין פעילויות שבוצעו לבין תוצאות שהתקבלו, כלומר על ירידה במספר תלונות הריח.
הרחבה בנושא אפשר למצוא בפרסומים אחרים [2, 3].
מקורות
- אלמוג ש, טרכטמן א, נזר ש וקרסנטי א. 2006. דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס למזהמים כימיים באוויר.
- גלין צ, גרנד א ושויחט ס. 2010. דו"ח בדיקות חומרים אורגניים ואנאורגניים במרחב רמת חובב 1998–2009. בתוך: דו"ח המציאות הסביבתית במרחב רמת חובב 2009. נצפה ב-1 בדצבמבר 2011.
- גלין צ, טל משה נ וגרנד א. 2010. דו"ח אירועי ריח לשנים 1998–2009 בתוך: דו"ח המציאות הסביבתית במרחב רמת חובב 2009. נצפה ב-1 בדצבמבר 2011.
- המינסטריון הפדרלי לסביבה, להגנת הטבע ולבטיחות בענף האנרגיה הגרעינית. 2002. התקנה המנהלית הכללית הראשונה של החוק הפדרלי לבקרת מזהמי אוויר (הנחיות טכניות לבקרת איכות אוויר [TA Luft]). תרגום מגרמנית: המשרד להגנת הסביבה. נצפה ב-6 בדצמבר 2011.
- Nelson P. 2003 Index to EPA test methods (Revised edition). Boston, MA: US EPA New England Rgion 1 Library.
- Lander Air Pollution Authorities. 1986. First general administrative regulation pertaining the federal control low Federal Immission Control. W. Germany. (Technical instructions on air quality control – TA Luft).
מהדורה מודפסת
