אקולוגיה וסביבה

ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון

6 בנובמבר, 2011

פרפור עקוד ובפיו קיפון, על רקע מורד נחל קישון | צילום: אלון בן-מאיר


מאת

שרון ניסים
רשות נחל הקישון

מאת

שרון ניסים
רשות נחל הקישון

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. מורד הקישון, שבמשך עשרות שנים הוזרמו אליו שפכי תעשייה ושפכים עירוניים, הפך בשנים האחרונות מנחל חסר חיים לנחל חי, שמתקיימות בו מערכות אקולוגיות עשירות שחלקן אף נדירות. חל שיפור משמעותי באיכות המים, ובעקבות זאת החלו לשוב אל הנחל מיני צמחייה ובעלי חיים שנמנעו מלהגיע אליו בעבר, ובהם כעשרים מיני דגים ועשרות מיני ציפורים. כתוצאה מפעילות רשות נחל הקישון והמשרד להגנת הסביבה, חל שיפור ניכר באיכות המים הנמדדת במורד הנחל (איור 1). יחד עם זאת, על אף השיפור שחל בהם, מי הנחל אינם עומדים עדיין בתקן הסביבתי לאיכות מי הנחל במדדי החנקות והזרחות, וכן חורגים לעִתים מהתקן במדדי העומס האורגני והאמוניה. ערכים גבוהים של חומרי הזנה גורמים לפריחת אצות מוגברת, ובעקבותיה לערכים נמוכים מאוד של חמצן מומס במי הנחל בשעות הלילה, עד להיווצרות תנאים משוללי חמצן. תופעה זו, הנובעת מהעשרת גוף המים (eutrophication), פוגעת ביציבות המערכת האקולוגית ובשיקומו המלא של הנחל.

איור 1

מגמות באיכות מי מורד הנחל בין השנים 2001–2010 (גשר ההסתדרות, חיפה)

כדי להביא לשיקום מלא של הנחל, לרבות שיקום ושימור בתי הגידול, נדרשות מספר פעולות עיקריות, ובהן: הפסקת זיהום הנחל ממקורות תעשייתיים, סניטריים וחקלאיים; ניקוי קרקעית הנחל; אספקת מים לנחל לשחזור זרימות העבר. שתי הפעולות האחרונות יתוארו כאן, תוך דגש על התכנית לניקוי הקרקעית וטיפול בחומר המזוהם שהצטבר בה.

ניקוי קרקעית הנחל

עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל. את הטיפול בקרקעית הנחל הובילה בשנים האחרונות רשות נחל הקישון. הרשות ביצעה סקר קרקעית מקיף שכלל סדרת קידוחי עומק וניתוח ממצאי בדיקות מעבדה, ולפיהם נקבעו אופי הזיהום ועומקו. על פי תוצאות הסקר, כל שבעת הקילומטרים במורד הנחל מזוהמים בעיקר בפחמימני דלק וכן במתכות כבדות. עומק הזיהום הממוצע הוא כ-2.5 מטר מתחת לפני הקרקעית [4]. בכל אחד מ-18 קידוחי העומק שביצעה הרשות נמדדו ערכי המזהמים (טבלה 1). הערך המֵרבי שנמצא עבור כלל פחמימני דלק (TPH) עמד על כ-28,000 מ"ג/ק"ג חומר יבש.

טבלה 1

ריכוזים ממוצעים של כלל פחמימני דלק (TPH) ומתכות כבדות בקידוחים שבוצעו במורד הנחל

ועדת המומחים לשיקום קרקעית נחל קישון קבעה כי קרקעית הנחל תטוהר לערכי הסף לקרקע חקלאית [2]. הערכים מייצגים את ממוצעי הדגימות עד לעומק שממנו ייחפרו המשקעים בכל קידוח. ח"י – חומר יבש.


הוצאת הקרקעית המזוהמת חיונית למניעת נזקי הצפות, לשמירה על המערכת האקולוגית הנרקמת בנחל ולטובת שימושי פנאי ונופש, לרבות שיט ודיג. בימים אלה מקדמים המשרד להגנת הסביבה, רשות נחל הקישון, רשות הניקוז קישון וגורמים נוספים, פתרון לבעיית זיהום הקרקעית, הכולל הוצאה של שכבת הקרקע המזוהמת והקמת מערך טיפול ביולוגי. בתוך כך, אימצה הממשלה ביום 10.7.2011 תכנית פעולה לניקוי נחל קישון מזיהום (החלטת ממשלה מס' 3454). על פי ההחלטה, פרויקט ניקוי קרקעית נחל קישון, בסך 220 מיליון ₪, יבוצע במהלך שלוש שנים, החל משנת התקציב 2012, במימון משותף של המדינה, המפעלים המזהמים והרשויות המקומיות.
בהחלטה נקבע כי הממשלה תאמץ תכנית פעולה שתכלול חפירה, שאיבה, פינויה של קרקעית נחל קישון המזוהמת וטיפול בה, ופינוי הברֵכות על גדות הנחל שמצוי בהן חומר מזוהם שנחפר מהקישון בעבר. במסגרת ביצוע הפרויקט יוסט חלק מתוואי הנחל לתוואי חדש (נפתול). פעולה זו תאפשר פיתוח פארק משני צִדי הנחל. כמו כן, יועתקו מוצאי מפעלי התעשייה המזרימים את קולחיהם לקישון, למורד התוואי החדש. לצורך מימוש הפרויקט ולניהולו על היבטיו השונים, מונתה מִנהלת בין-משרדית הכוללת את כל הגורמים הנוגעים בדבר. רשות הניקוז קישון הוגדרה כגוף המבצע מטעמה של המנהלת.
על פי התכנון המתגבש [1], הטיפול במשקע המזוהם ייערך בשטח של כ-200 דונם בסמיכות לנחל. באזור זה יוקם אתר המשלב בתוכו מערך לקליטת החומר, שייחפר וישונע באמצעים הידראוליים מקרקעית הנחל; מִתְקָנים להוצאת נוזלים (לצורך ייצוב החומר והכנתו לטיפול); מערך טיפול במים בטרם החזרתם לנחל; מערך לטיפול בקרקע המזוהמת; מערך איסוף תשטיפים וניטור. הקרקע המטופלת תיערם בתצורה שתוכננה על-ידי אדריכל נוף. נוסף על כך, יבוצעו שיקום של תוואי הנחל, שיקום נוף האזור כולו ושיקום בתי הגידול ברצועת הנחל, כמו גם יצירה מחודשת של בתי גידול אופייניים בנפתול החדש. זאת על פי הנחיות אקולוגיות המסתמכות בין היתר על המידע הרב שנצבר במהלך השנים ברשות נחל הקישון. 

אספקת מים לנחל

במסגרת הפעילות לשיקום הנחל, הסתיימה הכנתה של תכנית מים [3], שבאמצעות הזרמת מי קידוחים מושבתים בשולי עמק יזרעאל ושילוב מי מעיינות המנוצלים כיום לחקלאות, תיתן מענה כמותי לזרימת הבסיס בנחל. התכנית תבוצע בשילוב עם הקמת פרויקט להשבת מים לתעשייה באמצעות שימוש מוגבל במי הנחל המושבים אליו במעלה, בטרם איבודם למערכת הימית. פרויקט זה ("משאבים מתחדשים") יספק מים לתעשייה, ויחסוך כמות של כחמישה מיליון מ"ק מים שפירים למשק הלאומי. כחלק מהפרויקט, יינתן מענה חלקי לסילוק הזרמות המפעלים מהנחל. קולחי בתי הזיקוק ומפעל כרמל אולפינים יועברו גם הם לצורך טיפול והשבה לצורכי תעשייה ולא יוזרמו יותר לקישון.
הרשות משקיעה משאבים רבים בשיקום הנחל, בשימור ערכי הטבע הייחודיים שבו ובהשבתו לתפקוד כשטח ציבורי פתוח. 


  1.  יודפת מהנדסים בע"מ.2011 . פרויקט ניקוי סדימנט קרקעית הקישון – מסמך סביבתי. עבור רשות הניקוז קישון.
  2. המשרד לאיכות הסביבה. 2004. ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות. ירושלים: המשרד לאיכות הסביבה.
  3. פלגי מים בע"מ. 2010. תכנית המים לנחל קישון. עבור רשות נחל הקישון, רשות המים ורשות הניקוז קישון.
  4. רשות נחל הקישון. 2007. דו"ח מסכם לשנת 2006. נצפה ב-21 בספטמבר 2011.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ניסים ש. 2011. ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון. אקולוגיה וסביבה 2(4): 252–255.
העתק

מילות מפתח

נחל קישון (1)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שרון ניסים
      רשות נחל הקישון

      מאת

      שרון ניסים
      רשות נחל הקישון


      מילות מפתח

      נחל קישון (1)

      ציטוט מומלץ

      ניסים ש. 2011. ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון. אקולוגיה וסביבה 2(4): 252–255.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היד הנעלמה, הזרוע הנטויה והכיס העמוק – סקירת הסדרי מימון לשיקום קרקעות מזוהמות במדינות שונות

      אור קרסין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

      האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      במה נבחר – בחקיקה "פופוליסטית" או בחקיקה ישימה?

      אייל אפשטיין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד