חלק מנוף ילדותי בעכו כולל ארבעה צינורות ביוב. שלושה מהם נמצאים באזור הטיילת. הצינור שבתמונה נמצא מול אזור מגורים הנושק לטיילת. אני זוכר את עצמי מגיל 15 עם החברים, עומדים על הצינור ליד קצהו, ודגים עם חכה.
תמיד היו המון דגים באזור השפכים היוצאים מן הצינורות. כל כחצי שעה היו הצינורות שופכים ביוב – ממש גועל נפש וסירחון (צואה, תחבושות היגייניות, נייר טואלט ועוד). מה שזכור לי זה ענן חום, המכסה רדיוס של כ-15 מטר בכל פעם. מה שבטוח – זה היה מושך כמויות של דגים. ואנחנו הדייגים היינו נמשכים לדגים. כשאני חושב על זה עכשיו, מה שמגעיל אותי זה שאנחנו היינו אוכלים מהדגים האלה כמעט כל יום. עד היום, מי שעובר בטיילת רואה את הדייגים העומדים על הצינורות הללו וחוגגים משפע הדגים.
זמן רב חשבתי כיצד לבטא בצילום את המציאות המוכרת לי מהצינור. זמן הצילום נבחר כך שתיראה תחתית הים שמזכירה לי את הענן החום של השפכים. העננים המרוחים מראים את התפשטות הזוהמה שבסוף תגיע עד אלינו. כל זאת בניגוד לתמונת הנוף המקסימה הנשקפת ליושבים בטיילת, כמו גם לצופים בתמונה.