הליכה לחירייה: הפסולת כזירה לחינוך משנה תודעה – חקר המקרה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה
איגי ארם, איריס אלקחר ודפנה גולדמן
יולי 2020, גליון 2, (עמ' 31-24)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
צריכה מוגברת היא מקור לפגיעה נרחבת במערכות אקולוגיות-חברתיות כיום. הציבור הרחב מתקשה לקשור בין צריכה חומרנית להשלכותיה הסביבתיות-חברתיות. החינוך הטרנספורמטיבי, המתמקד בהנעת שינוי דרך בחינת הנחות יסוד של הלומד יכול לסייע בהטמעת שינוי התנהגותי סביבתי מעמיק. פארק המִחזור חירייה שם לו למטרה להניע שינוי תודעתי והתנהגותי בקרב הציבור בהתייחס לפסולת כתוצר של תרבות הצריכה. במחקר זה נבחנו מאפייני תוכניות ההדרכה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה באמצעות ניתוח מערכי ההדרכה שפותחו במרכז. כמו כן, נבחנו תגובות אנשי חינוך שביקרו במרכז, וזאת באמצעות ניתוח תצפיות בסיורים מקצועיים של צוותי הוראה. המערכים והתצפיות נותחו לפי עקרונות החינוך הטרנספורמטיבי לקיימות. הממצאים מצביעים על כך שהחוויה החושית-רגשית בסיור תרמה לערעור תפיסות מוקדמות של המבקרים לגבי פסולת וצריכה, וקידמה שיח ביקורתי בנושא, שכלל היבטים קוגניטיביים ורגשיים. לפי ממצאי המחקר, העיסוק החינוכי של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה אינו מסתפק בהסברה על ניהול הפסולת, אלא מכוון את המבקרים לבחון באופן ביקורתי את תרבות הצריכה כגורם מרכזי בייצור פסולת. בכך המרכז לחינוך סביבתי בחירייה יכול לשמש מודל למרכזי חינוך והסברה סביבתיים נוספים שקיימים בגופי תשתיות בישראל ובעולם.

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel