השפעת חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים ומאפייני מערכת הבריאות על תחלואה, החלמה ותמותה מ-COVID-19 בעולם
זהר ברנט-יצחקי ועדי לוי
אפריל 2020, גליון 1, (עמ' -)


הדפסשלח לחבר


תקציר
אוכלוסיות הנחשפות לזיהום אוויר גבוה מתמשך הן בעלות סיכון יתר לפתח תחלואה כרונית בדרכי הנשימה ועלולות להיות רגישות יותר לפתוגנים של דרכי הנשימה, כגון נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2). ואכן, לאחרונה נמצא כי שכיחות התחלואה והתמותה מהנגיף גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות המתגוררות באזורים ששורר בהם זיהום אוויר גבוה. מחקר זה בוחן את הקשר בין הריכוז הממוצע של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) והאחוז מהאוכלוסייה החשופה לחריגות בריכוזם ביחס לסף של ארגון הבריאות העולמי, לבין נתונים יומיים של תחלואה, תמותה, והחלמה מ-COVID-19 (להלן: מחלת הקורונה) ב-76 מדינות. במחקר ראשוני זה נמצא יחס הפוך מובהק בין אחוז החשיפה החורגת ל-PM2.5 מעל לסף שקבע ארגון הבריאות העולמי לבין אחוזי ההחלמה מהמחלה. תוצאות המחקר מדגישות כי חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר עלולה להחמיר את התחלואה ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממחלת הקורונה, וצריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות. בצל מגפת הקורונה ולנוכח שינוי האקלים העולמי, עומדת לפנינו הזדמנות להפחתת זיהום האוויר בכלל וריכוז ה-PM2.5בפרט – שבשנת 2015 יוחסו לו 1,908 מקרי מוות בטרם עת בישראל. כך ניתן יהיה להוביל לצמצום היקפי התחלואה הנשימתית והתחלואה במערכות הלב וכלי הדם בשגרה, ולהפחתת התחלואה והתמותה מקורונה בעתיד לצד שיפור אפשרי של שיעורי ההחלמה.

Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel