"אללה לא יצר מחלה מבלי לאתר לה גם מרפא" – חושבים על מגפות במזרח התיכון הטרום-מודרני
מירי שפר-מוסנזון
אפריל 2020, גליון 1, (עמ' -)


הדפסשלח לחבר


תקציר
לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית, מגפות היו תופעה שכיחה, מהלך טבעי של החיים. באיזה אופן חושב אדם על מגפה כאשר היא חוויה שגרתית, והשאלה אינה האם תפרוץ מגפה אלא רק מתי ובאיזו עוצמה?
במאמר זה נתחקה אחר אופני החשיבה על מגפות במזרח התיכון האסלאמי, מימי הביניים ועד המהפכה המיקרוביולוגית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. במאמר מוצגות דרכי המשגה שונות, תוך השוואה בין קהילות מוסלמיות ללא-מוסלמיות במזרח התיכון ובין המזרח התיכון לאירופה ממספר היבטים: דת, הלכה ומוסר; מדע ורפואה; מנהל ומשילוּת; חברה.
הדיון מוביל לשלוש מסקנות. האחת – תפיסה מקובלת, שמייחסת לתושבי המזרח התיכון הטרום-מודרני השלמה ושאננות ביחס למגפות, אינה נכונה היסטורית. הרפואה המודרנית שינתה את הידע הרפואי באופן יסודי, אך זהו תהליך של שינוי דבר קיים, מאחר שהיו קיימים במזרח התיכון הטרום-מודרני ידע רפואי ומנהל רפואי. המסקנה השנייה היא שיש דמיון רב באופן ההתמודדות של קהילות דתיות שונות עם מגפות, אם כי לאף אחת מהן לא היו ידע מיוחד או פרקטיקה יעילה במיוחד. גם מסקנה זו מנוגדת לטענה מקובלת, שלפיה היו קיימים הבדלים משמעותיים בין אירופה למזרח התיכון בהתמודדות עם מגפות, וכי הדת היא הגורם להבדלים. המסקנה השלישית היא שהתובנה בעקבות התפרצות הקורונה – מענה יעיל למגפה מחייב חשיבה עליה כתופעה רב-שכבתית ולא רק כעניין רפואי – היא למעשה מסגרת החשיבה הבסיסית במזרח התיכון הטרום-מודרני.

Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel