היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים
גדעון טופורוב, מרק פרל, צפריר גרינהוט וענת לוינגרט אייצ'יצ'יי
דצמבר 2019, גליון 4, (עמ' 45-39)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
שינוי האקלים כבר כאן והוא מתבטא בעליית טמפרטורות, בשינוי בתפרוסת המשקעים ובעלייה בשכיחות אירועי קיצון, מגמות הצפויות להימשך בעתיד הנראה לעין. לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד. למרות זאת, חסרה הערכה כמותית החיונית עבור קביעת סדר עדיפויות ומיקוד מדיניות ההיערכות לשינוי האקלים.
חשוב לזהות צעדים המיושמים כבר כיום ומסייעים לבניית חוסנה של החקלאות להתמודדות עם שינוי האקלים. לדוגמה, השיפור הניכר ביעילות ההשקיה והדישון ופיתוח הזנים והגזעים המותאמים לחום וליובש. נוסף על כך, מדינות רבות נסמכות על הערכת סיכונים שיטתית ככלי לקראת גיבוש מדיניות היערכות מושכלת, גישה שראוי לאמץ גם אצלנו.
המחברים הם חלק מצוות בין-יחידתי הפועל במשרד החקלאות, לקידום מדיניות היערכות לשינוי האקלים. כצעד ראשון, מופו רגישויות ענפים נבחרים לשינוי אקלים, תוך התייחסות למאפיינים השונים של מגוון ענפים חקלאיים, וזאת באמצעות מפגשי מומחים וראיונות עומק עם מדריכי גידול בכמה ענפים חקלאיים. המיפוי הוביל להגדרת 54 מדדים אקלימיים משמעותיים לחקלאות.
בשלב השני, שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי יצר מיזם ייחודי לניתוח מגמות שינוי האקלים במדדים המשמעותיים לחקלאות. המיזם כולל ניתוח מגמות המדדים שנבחרו בנתונים אקלימיים היסטוריים שנמדדו מאז שנת 1950 מחד גיסא, ומאידך גיסא תחזיות לעתיד לפי מודלים ארוכי טווח. תוצרי המיזם עשויים לשמש להערכה כמותית של הסיכונים הנובעים משינוי האקלים, וזו אמורה לשמש כלי למקבלי ההחלטות בתחום החקלאות, ואולי אף במגזרים נוספים.

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel