עלות-תועלת כלכלית של השימוש החקלאי בבוצה מטופלת בסיד ובאפר פחם מרחף
אפרת הדס, אשר איזנקוט, אורי מינגלגרין ופנחס פיין
אפריל 2018, גליון 1, (עמ' 49-40)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
בשנת 2015 נוצרו בישראל כ-1.25 מיליון טונות אפר משריפת פחם לייצור חשמל. מרבית האפר הוא אפר פחם מרחף דק-גרגיר, המסולק בסינון גזי הפליטה בדרכם לארובות, ומיעוטו הוא אפר פחם גס-גרגיר הנערם בתחתית המבערים. אף על פי שבשנים האחרונות קיים עודף ביקוש לאפר פחם לשימושים שונים ובהם החקלאות, המשרד להגנת הסביבה העלה תהיות על היתרונות והחסרונות של השימוש החקלאי באפר. מכיון שהועלתה הטענה כי הנזק עולה על התועלת, הוחלט לבדוק זאת בצורה מפורטת. להלן נעסוק באפר פחם מרחף המוסף לקרקע כמרכיב בבוצה המטופלת בסיד ובאפר פחם (במס"א). במס"א מסופקת כיום כמעט חינם לחקלאים, ולשימוש בה יש יתרונות וחסרונות פוטנציאליים, חקלאיים וסביבתיים כאחד. ביצענו חישובי עלות מול תועלת של השימוש החקלאי באפר פחם מרחף על בסיס נתונים וחוות דעת מומחים. החישובים בוצעו עבור קרקעות וגידולים רלוונטיים בשקלול היקף הגידול ובהתחשב בתנאי הקרקע, הגידול והסביבה. התועלת המשוקללת לדונם לשנה (תוספת הכנסה לחקלאי) נאמדה ב-115 ש"ח, והעלות המשוקללת לדונם לשנה ב-46 ש"ח. התועלת האפשרית תלויה בשימוש: החלפת דשן כימי (59 ש"ח לדונם), תוספת יסודות קורט (12 ש"ח לדונם), הפחתה בתצרוכת מי השקיה (5 ש"ח לדונם), הקטנת השטיפה של יסודות דשן עיקריים (7 ש"ח לדונם), הפחתת פתוגנים שוכני קרקע, הפוגעים בצמחים (4 ש"ח לדונם), שיפור תכונות פיזיקליות של הקרקע (27 ש"ח לדונם) ועלייה בתאחיזת המים בקרקע (1 ש"ח לדונם). העלויות הפוטנציאליות הן: הוצאות פיזור והצנעה (18 ש"ח לדונם), העלאת מליחות הקרקע (2 ש"ח לדונם), העלאת ערך ההגבה (pH) של הקרקע (2 ש"ח לדונם), תוספת בורון (3 ש"ח לדונם), הקטנת זמינות זרחן ויסודות קורט שמקורם בקרקע (2 ש"ח לדונם) והגבלת חלופות גידול עד לאישור המאסדר (הרגולטור) לגבי היעדר סיכון מהצטברות מתכות כבדות ומפעילות רדיואקטיבית בגידול כלשהו (6 ו-13 ש"ח לדונם, בהתאמה). יודגש כי האומדן המשוקלל של העלות והתועלת מתייחס ל"קרקע מייצגת" שהיא מושג היפותטי, וכי ניתן להפיק את מרב התועלת הנובעת מהשימוש החקלאי באפר על-ידי הפנייתו לשטחים החקלאיים המתאימים ביותר. באופן דומה, שימוש לקוי באפר יגדיל את העלויות הכרוכות בשימוש בו. ייחודו של מחקר זה מתרכז בשני היבטים עיקריים: ראשית, בניתוח המעיד כי התועלת הכלכלית בשימוש החקלאי באפר הפחם בהיותו תוסף לבוצה עולה בהרבה על העלות הכרוכה בשימוש זה, ושנית, בהדגמת התאמתו של המודל שבעזרתו נעשו חישובי העלות-תועלת לביצוע הבחינה הכלכלית המדווחת במחקר זה. מודל זה הוא כלי לחישוב ההשפעה הכלכלית והסביבתית של שימוש בתוצרי לוואי של תהליך תעשייתי שיכולים לשמש תחליף למשאבים מתכלים.

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel