עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר
יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ' וגיתי יהל
יולי 2017, גליון 3, (עמ' 52-44)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

באזור המפגש של נחלי חוף ונהרות חוף עם הים, חודרים מי הים המלוחים, והצפופים למעלה הנחל. באותו זמן זורמים מעליהם לכיוון הנגדי מים מתוקים וצפופים פחות. אזור המפגש נקרא "אסטואר" (Estuary). אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. לאסטוארים חשיבות סביבתית בהיותם אזור שיקוע וסינון ביולוגי של מי הנחל, אזור גידול של דגים צעירים, וכן אתרי נופש ובילוי לבני האדם. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע. במסגרת זו מבוצעות בשנתיים האחרונות דגימות חודשיות ממעלה האסטואר ועד מוצאו לים, שנמדדים בהן פרופילים של מדדים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים. נוסף על כך, מוצבות באסטואר שתי תחנות ניטור קבועות שיש בהן חיישנים שאוגרים רצף נתונים של טמפרטורה, חמצן, מליחות ועומק. ממצאים ראשוניים, אחרי 18 החודשים הראשונים של המחקר, מראים כי מי העומק באסטואר סובלים מתנאים של מיעוט חמצן 71% מהזמן, ומי פני השטח נמצאים בתנאים כאלה 56% מהזמן. כמו כן, אסטואר נחל אלכסנדר סובל מתקופות מתמשכות של היעדר חמצן. המחסור בחמצן נגרם מהשיכוב האנכי במי האסטואר בשילוב של העתרה (שמקורה בעיקר בשומרון) הגורמת להתפתחות פיטופלנקטון במי האסטואר, דבר שמגביל את חדירת האור למי העומק. ממצאינו מדגימים עוד, שהזרמה נרחבת של קולחים גרמה לירידה בריכוזי החמצן ולעלייה בריכוז הכלורופיל ובריכוזי הזרחות והחנקות. בניגוד לכך, צמצום דרמטי של הזרמות הקולחים עד כמעט עצירה מוחלטת של זרימת המים המתוקים לאסטואר הביאה לשיפור ניכר באותם פרמטרים, כך שניתן לראות שכמות חומרי ההזנה המוזרמים לאסטואר חשובה יותר מריכוזם.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel