ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה:
נפתלי גולדשלגר ומיכאל סופר
יולי 2017, גליון 3, (עמ' 27-20)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

בעשורים האחרונים עובר השובל העירוני-כפרי בישראל תמורות משמעותיות המשנות את פניו, ובעקבות זאת גם את שימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. תהליכים אלה נובעים מלחצים אנתרופוגניים, המושפעים מכוחות חיצוניים (דרישות שוק, כניסת אוכלוסייה חדשה, תהליכי פיתוח עירוני), שמתבטאים בעלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה. נוסף להם, גם תמורות כלכליות בתהליכי הייצור החקלאי וגם שינוי האקלים ושינויים סביבתיים יוצרים לחץ גובר על משאבי הקרקע של המרחב הכפרי. השפעה מצטברת של תהליכים אלה באה לידי ביטוי בשינויים בשימושי הקרקע לאורך זמן.

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו, לעומת ירידה בסדרי גודל דומים של שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה. מגמות דומות נמצאו בבחינת תת-אגן מובחן של נחל פולג ובבחינה של יישוב בודד – מושב משמרת.

השינויים בהיקף השטח החקלאי מיוחסים לגידול מהותי בעלייה בפריון הייצור, לירידה בשיעור המועסקים בחקלאות, לעזיבה של בעלי נחלות חקלאיות את עבודתם החקלאית ולפרבור של האזור הכפרי בתהליך העיור. תמורות אלה מבטאות, בין השאר, אינטרסים שונים של יזמים מקומיים וחיצוניים תוך פיתוח פעילויות שאינן חקלאיות. נוסף על כך, לכניסה של אוכלוסייה חדשה ליישובים הכפריים הייתה השפעה משמעותית על אופי היישובים ועל אופייה של הקהילה הכפרית במונחים כלכליים, חברתיים, פיזיים וסביבתיים.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel