השפעה של תוספת בוצות שפכים מטופלות לקרקעות לס וחמרה על המבנה והמוליכות ההידראולית שלהן
אנה ז'ורבל, משה שנקר, חיים טנאו ומני בן-חור
מאי 2017, גליון 2, (עמ' 49-41)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
סילוק בוצות שפכים לים גורם לזיהום מי החופים בארץ עקב הימצאות ריכוזים גבוהים של חומר אורגני מומס ומזהמים אורגניים ואי-אורגניים בבוצות. הפיכת הבוצות ממטרד למשאב על-ידי שימוש בהן בקרקעות חקלאיות היא פתרון מועדף מבחינה סביבתית וחקלאית. מטרת המחקר הייתה ללמוד את ההשפעה שיש לתוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה (Ks). לתכונות אלה השפעה ניכרת על תנועת מים, מזינים ומזהמים בקרקע. מבנה קרקע יציב וערכי Ks גבוהים מורים על כושר הולכה גבוה של הקרקע למים ולמומסים. במחקר הנוכחי נבחנו השפעות של שתי בוצות, בוצה שטופלה בקומפוסטציה (קומפוסט בוצה) ובוצת שפד"ן שיוצבה על-ידי תוספת סיד ואפר פחם (במס"א), לאחר הוספתן לקרקע לס וחמרה, בכמות של 1.25% מהמשקל היבש של הקרקע, בהשוואה לקרקעות ללא תוספת בוצה (טיפול ביקורת). ערכי ה-Ks של הקרקעות נמדדו בעומד הידראולי קבוע בעמודות שנארזו בהן קרקעות מופָרות. תוספת קומפוסט בוצה ובמס"א ללס וקומפוסט בוצה לחמרה העלתה את ערכי ה-Ks באופן מובהק לעומת הביקורת. העלייה בערכי ה-Ks נבעה בעיקר מייצוב מבנה הקרקע שהקטין את מיגוג התלכידים (הרס תלכידים על-ידי כוחות פנימיים) עם הרטבת הקרקעות המטופלות בבוצה. אף על פי שהמחקר נעשה בקרקעות מופָרות ובקנה מידה קטן, לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות.

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel