האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?
אביתר אראל
אוקטובר 2016, גליון 3, (עמ' 250-244)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
החשש מההשפעה המשולבת של התחממות כדור הארץ ושל אי החום העירוני הוביל למחקרים לא מעטים, שסייעו בניסוח מסמכי מדיניות והמלצות ל-"אִפחוּת (מיתון) אי החום העירוני" (urban heat island mitigation) מטעמם של גופים רבים ומגוונים, כמו האיחוד האירופי או הרשות להגנת הסביבה של ממשלת ארה"ב. ההצדקה ליישום אמצעי מדיניות כאלה היא ההנחה כי הפחתת הטמפרטורות בעיר תביא לחיסכון באנרגיה הדרושה לאִקלוּם בניינים (חימום ומיזוג אוויר), לנוחות תרמית להולכי רגל במרחב העירוני, להפחתת התמותה במהלך אירועי חום חריגים ולהורדת רמות האוזון באוויר העיר.
אין עוררין על כך שקיים מִתאם גבוה בין העלייה בטמפרטורות האוויר ומספר תופעות שליליות. עם זאת, ממצאי מחקרים שבחנו היבטים שונים של המיקרו-אקלים בעיר מראים כי מדיניות שמתמקדת בהורדת טמפרטורת האוויר – אף כי אין ספק שהיא רצויה בפני עצמה – עלולה להביא ליישום אמצעים שהם במקרה הטוב לא יעילים, ובמקרה הגרוע אף יביאו לתוצאות לא רצויות. מאידך גיסא, ניתן בהחלט להגדיר אמצעים שיביאו לשיפור בנוחות התרמית או להפחתה בצריכת האנרגיה, גם ללא הורדה משמעותית בטמפרטורת האוויר. לשם כך יש להבין את ההשפעות המשולבות של ממדי הרחוב, צפיפות הבנייה, חומרי הריצוף וצמחייה מסוגים שונים על המיקרו-אקלים בעיר, בהתחשב באקלים הישראלי המגוון ובשילוב עם המאמצים לתכנן ערים בצורה רגישה למים.

Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel