בין המקומי לעולמי – חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית
שירה דיקלר ומידד קיסינגר
דצמבר 2015, גליון 4, (עמ' 301-294)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר
מערכת אספקת הבשר העולמית משתמשת בכמות הולכת וגדלה של משאבים טבעיים (קרקע, מים, אנרגיה) ואחראית לשורה של השלכות סביבתיות לאורך מחזור החיים של המוצר. מאמר זה מציג תוצאות מחקר שאומד את שטח הקרקע ואת היקף פליטות גזי החממה הקשורים לצריכת בשר בקר ובשר עוף בישראל. מערכת אספקת הבשר הישראלית תלויה באופן ישיר ועקיף במקורות שונים ברחבי העולם, ויוצרת השפעות סביבתיות שרובן מחוץ לתחומי מדינת ישראל. ידע על המרכיבים הטבעיים (הביו-פיזיים) הגלומים באספקת המזון בישראל הוא בעל פוטנציאל לקידום מדיניות לאומית של אספקת מזון והבטחת מזון בר-קיימא. במחקר נמצא כי השטח הנחוץ לאספקת כלל הבשר גדול בכ-200% מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל. שטחי קרקע אלה כוללים שטחי מרעה ושטחים לגידול מזון להזנת בעלי החיים ברחבי העולם. המחקר אף מדגיש את החלק המשמעותי של פליטות גזי החממה לאורך מחזור החיים של אספקת הבשר לישראל (גידול בקר וטיפול בו, שחיטה וייצור בשר, הובלה), סך הכול 3.1 מיליוני טונות שווה ערך לפחמן דו-חמצני (CO2e). עיקר הפליטות נובעות ממחזור החיים של בשר הבקר (2.55 מיליוני טונות של שווה ערך לפחמן דו-חמצני בשנה) או כ 24.4 טונות לטונה בשר, והיתר כ-511,000 טונות של שווה ערך לפחמן דו-חמצני בשנה או כ-1.53 טונות לטונה בשר עוף. בעקבות המחקר ניתן להצביע על התרומה הפוטנציאלית של מספר צעדי מדיניות והתנהגות לצמצום ההשפעה.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel