תוצרי לוואי חקלאיים כמשאב לאנרגיה – היתכנות ומדיניות
צפריר גרינהוט, אשר איזנקוט וענת לוינגרט
אוקטובר 2015, גליון 3, (עמ' 241-246)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

לקיומה של חקלאות ישראלית רווחית וענפה יש חשיבות לאומית, סביבתית ואסטרטגית. במהלך הייצור החקלאי נוצרים תוצרי לוואי המוגדרים לעתים כפסולת. האתגר הגדול בנושא טיפול בתוצרי לוואי וניהולם הוא יצירת מנגנון שיוביל לניצול מיטבי של משאבים אלה, ויביא בחשבון שיקולים רבים כדוגמת יעילות וכלכליות, פשטות התפעול וישימות תכנונית, כמו גם שיקולים סביבתיים. לאחרונה (2014) התבצעה עבודה בין-משרדית (משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה) בנושא תוצרי לוואי חקלאיים. אומדן תוצרי הלוואי החקלאיים לשנה מוערך בכ-5.67 מיליון טונות זבל בעלי חיים, כ-45,000 טונות פגרי בעלי חיים, כמיליון טונות שאריות צמחיות וכ-30,000 טונות של פלסטיק.

במאמר זה נדון בהיתכנות ובמדיניות של הפניית תוצרי הלוואי החקלאיים לאנרגיה לפי סוגיהם השונים: זבל בעלי חיים, תוצרי הלוואי מענפי הצומח ופלסטיק חקלאי. תוצרי הלוואי שיש בהם פוטנציאל להשבה לאנרגיה הם בעיקר תוצרי לוואי מענפי הצומח וזבל בעלי חיים. לשימוש בזבל בעלי חיים בשטחים החקלאיים בישראל יתרונות חקלאיים וסביבתיים רבים, ומשיקולים נוספים זהו הפתרון המועדף לזרם זה. עם זאת, פתרון זה טומן בחובו גם סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ויש לצמצמם למינימום בעזרת כלי ניהול וכללים מתאימים.

בעיית הטיפול בגזם חקלאי ובגדמי עצים שנעקרו היא בעיה לאומית המשותפת למגזר החקלאי, לקק"ל, לרשות הטבע והגנים, למועצות האזוריות ולעיריות, ולכן המדיניות לטיפול במשאב זה חייבת להתבצע בראייה לאומית. השבה לאנרגיה נמצאה כאפשרות טובה לחלק ממשאב זה, ובעיקר לגדמי העקירות.


Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel