היבטים שונים בהפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות בישראל
אלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי שמיר-צמח, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי ויואב פלד
אוקטובר 2015, גליון 3, (עמ' 211-216)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. לאצה חסנית(Ulva)  קצב גידול גבוה (עלייה של כ-20% ממוצע במשקל הרטוב ליום) וריכוז סוכרים רב (כ-35% ממוצע ממשקלה היבש). הסוכרים זמינים לתהליכי תסיסה ולייצור ביו-אתנול. במסגרת מחקר זה נבדק גידול החסנית במערכות שונות הכוללות ניסויי מעבדה, מתקנים יבשתיים וימיים ובשילוב עם גידול דגים. כמו כן, נבדק ההרכב הכימי התוך-תאי בזני Ulva שהוגדרו מורפולוגית, פיזיולוגית ומולקולרית. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים. תוצאות הניתוח הכלכלי מצביעות על היתכנות כלכלית במגוון היקפי גידול, אולם לפי התכניות העתידיות לחקלאות ימית בישראל, המודל אינו מניב רווח. ניתוח רגישות של המודל מראה כי לקצב הגידול היומי ולמחיר מוצרים משניים בייצור (כגון חלבון אכיל או חומרים פעילים אחרים) יש השפעה מכרעת על רווחיות עתידית בייצור ביו-אתנול.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel