מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים
מני בן-חור, מנחם אדלשטיין, ג'ו יונג יון, נירית ברנשטיין, חיים טנאו, אחמד נאסר, פביאן באומקולר וזאב גרסטל
יוני 2015, גליון 2, (עמ' 117-126)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

לאחרונה קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמקורות המים. ייתכן שניתן להקטין את חדירת החומרים הרפואיים לצמח ואת הצטברותם בחלקים האכילים על-ידי שימוש בצמחי ירקות מורכבים עם כנות מתאימות. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, שהוא חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה. שבעה זנים אלה נשתלו בחממה בדליים שהכילו פרלייט, שתיל בכל דלי, והושקו בטפטוף במים שהכילו 10 או 500 מיקרוגרם (מק"ג) קרבמזפין לליטר. הניסוי נמשך שלושים יום בארבע חזרות באקראיות גמורה. ערכי ההגבה, המוליכות החשמלית וריכוז הקרבמזפין במי ההשקיה והנקז נמדדו במועדים שונים. לקראת סוף הגידול נמדד ריכוז הקרבמזפין גם במוהל העצה. בסוף הגידול נמדד המשקל היבש של השורש ושל החלקים העל-קרקעיים של הצמח (הנוף) בכל צמח. בכל הזנים ובשני ריכוזי הקרבמזפין שנבחנו לא נמצאה פגיעה מובהקת בהתפתחות הצמח. עלייה בריכוז הקרבמזפין במי ההשקיה לוותה בעלייה בריכוזו במוהל העצה, כלומר בהולכתו לנוף. זוהו הבדלים בין הזנים בתנועת הקרבמזפין לנוף; בהשקיה עם 10 או 500 מק"ג קרבמזפין לליטר נמצאו זנים שהתאפיינו בתנועת קרבמזפין מופחתת לנוף בהשוואה לחדירה ולתנועה בלתי בַּרְרָנית שלו בצמח. מכאן, שזנים אלה יכולים לשמש באופן פוטנציאלי חסמים ביולוגיים למניעת חדירה של קרבמזפין לחלק האכיל של צמחים ממשפחת הדלועיים.



Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel