יעילות ניצול מים בעצי יער: עדיפות לאורן ירושלים על פני אלון מצוי
תמיר קליין, עידן שפרינגר, בן פיקלר, גיל אלבז, שבתאי כהן ודן יקיר
נובמבר 2014, גליון 3, (עמ' 275-283)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

עתידם של נופי היער בישראל תלוי במידה רבה בתכונות האקו-פיזיולוגיות של מיני העצים המרכיבים אותם. אלון מצוי ואורן ירושלים הם שני מיני עצי היער הנפוצים בארץ, אולם הם נבדלים זה מזה בתכונות רבות, לרבות עמידות ליובש. לאור הציפייה להחרפת משבר המים ותכיפות הבצורת באזור, בא מחקר זה לבדוק את צריכת המים של שני המינים בתנאי שדה ובמהלך השנה. השערתנו הייתה כי לאורן ירושלים קצבי דיות נמוכים יותר ויעילות ניצול מים גבוהה יותר מאשר לאלון המצוי.
במחקר זה מדדנו קצבי דיות והטמעה בעצי אלון ואורן בוגרים הגדלים זה לצד זה בשני אתרים, במהלך שבעה ימי מדידה בין מאי 2010 ליולי 2011. חישבנו יעילות ניצול מים מתוך מדידות אלה, וכן מתוך יחס האיזוטופים של פחמן (δ13) בטבעות גידול של ארבע שנים מייצגות.

קצבי הדיות הממוצעים היו 0.2–2.2 ו-0.5–3.9 מילי-מול למ"ר עלים בשנייה אצל אורנים ואלונים, בהתאמה. ממוצעי ה-δ13היו גבוהים ב-1.5‰ בטבעות הגידול של האורן לעומת האלון, ויעילות ניצול המים בעלים הייתה 75 ו-64 מיקרו-מול פחמן דו-חמצני למול מים אצל האורנים והאלונים, בהתאמה.

גילום התוצאות לחלקות יער של שני המינים הראה כי משמעות ההבדלים בדיות היא צריכת מים גבוהה ב-30% בחלקת אלונים לעומת חלקת אורנים. ברמת משקעים אופיינית של 500 מ"מ בשנה, מוערכת נצולת המים (water yield), כלומר ההפרש בין מי המשקעים למי האידוי-דיות בכ-41 ו-143 מ"מ בחלקת אלונים ואורנים, בהתאמה.

המשמעות היא כמויות נגר ומי תהום גבוהות יותר ביער האורנים בהשוואה לחורש האלונים.


Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel