מקומו של התסקיר הסביבתי האסטרטגי בניהול המרחב הימי
חיה ארז ונועה יאיון
מאי 2014, גליון 1, (עמ' 71-74)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר. פעילות המגזרים השונים - התעבורה הימית, הדיג, תחנות כוח המוקמות סמוך לחוף, מכוני ההתפלה, הקידוחים הימיים של גז ונפט, חוות לניצול אנרגיית רוח, חקלאות ימית ועוד - מאיימת לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי.

תכנון המרחב הימי הוא כלי הכרחי למניעה או להקטנה של הפגיעה בסביבה הימית, אך כשהוא נעשה לכל מגזר בנפרד, בלי להתחשב בהשפעות ההדדיות והמאגברות (הסינרגיות) בין השימושים, הפגיעה דווקא מועצמת, ולכן בחרו מספר גדול של מדינות לאמץ מדיניות של תכנון משולב לסביבה הימית, המתחשב בבעלי עניין רבים, שלהם אינטרסים מנוגדים. האתגר המורכב הביא לפיתוח מספר כלי תכנון, שאחד המרכזיים בהם הוא התסקיר הסביבתי האסטרטגי (להלן: "תסקיר אסטרטגי").

תסקירים אסטרטגיים הם תהליך שמבצעות רשויות ציבוריות כחלק מתהליך גיבוש המדיניות של הרשות. ביצועו בשלב מוקדם בהליך התכנון מאפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, ולמנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים. למרות יתרונם המובהק, לא נעשה עדיין בישראל כל שימוש בתסקירים אסטרטגיים, ומתבצעים רק תסקירי השפעה על הסביבה המתמקדים במניעת השלכות שליליות של מיזמים ספציפיים (למשל, הרחבת נמל חיפה) בשלבי הסיום של ההליך התכנון.

כעת, עם הקמת המיזם "מדיניות המרחב הימי של ישראל" על–ידי משרד הפנים, ועם הרפורמה שמקדם משרד ראש הממשלה להטמעת הליכי הערכת האסדרה, שמטרותיה קידום קבלת החלטות מבוססת מידע, שיתוף בעלי עניין ושקיפות - התנאים בשלים לביצוע תסקירים אסטרטגיים גם בישראל. 


Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel