השפעות שרֵפת יער על תכונות כימיות ופיזיקליות של קרקע ועל תהליכי נגר וסחף
אסף ענבר, מרקוס לאדו, מרסלו שטרנברג ומני בן-חור
אוגוסט 2012, גליון 3, (עמ' 247-255)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

שרֵפות יער יכולות לגרום לשינויים ביחסי גשם/נגר/סחף באזור השרֵפה, ועל-ידי כך לגרום לנזקים אקולוגיים, סביבתיים והנדסיים. מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את ההשפעה שיש לחשיפות שונות של קרקע רנדזינה לשרֵפת יער, מבחינת התכונות הכימיות והכימיות-פיזיקליות של הקרקע, המבנה שלה ותהליכי נגר וסחף בסופות גשם עוקבות. דגימות קרקע נדגמו מיער ביריה מאזור שנשרף באותה שנה (קרקע שנחשפה לשרֵפה ישירה), ומאזור שלא נשרף (קרקע לא שרופה). חלק מהקרקע שנדגמה מהאזור שלא נשרף חוממה ב-300 מעלות צלזיוס במשך 8 שעות בתנור (קרקע שנחשפה לחום). דגימות אלה הומטרו בשלוש סופות גשם עוקבות במדמה גשם לקביעת ערכי חידור ושיעורי סחף. מתוצאות הניסוי עולה כי בקרקע לא שרופה חלו ירידה בערכי החידור ועלייה בכמויות הסחף במהלך סופת גשם כתוצאה מהרס תלכידים, מיצירת קרום בפני הקרקע ומעלייה בשיעורי הנגר. ערכי החידור היו גבוהים יותר וכמויות הסחף היו נמוכות יותר בקרקע שנחשפה לחום ובקרקע שנחשפה לשרֵפה ישירה מאשר בקרקע הלא שרופה. תוצאות אלה נבעו מכך, שחשיפת הקרקע ל-300 מעלות גרמה לשינויים כימיים ומבניים בתחמוצות הברזל והאלומיניום במקטע החרסיתי בקרקע, שהעלו את יציבות התלכידים כנגד מכות טיפות הגשם וכוחות ההתפוררות (slaking) הנובעים מהרטבה מהירה של הקרקע. נוסף על כך, חשיפת הקרקע לשרֵפה ישירה ולחום גרמה לעלייה בריכוז האלקטרוליטים ולירידה בערך מנת ספיחת הנתרן (SAR) בתמיסת הקרקע במהלך הגשם. כתוצאה מכך, נמנעו פיזור (dispersion) חלקיקי החרסית במים והתפתחות קרום מפותח, ושיעורי הנגר והסחף פחתו. אולם, תהליכים אלה פחתו עם סופות הגשם העוקבות. ניתן להסיק מהעבודה הנוכחית, ששרֵפת יער יכולה להגדיל את יציבות מבנה הקרקע, ועל-ידי כך להקטין את הנזק שיכול להיגרם מבחינת נגר וסחף כתוצאה משרֵפת החומר הצמחי וחשיפת הקרקע.  


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel