כיצד הפסקת רעיית בקר משפיעה על התאוששות צומח ים תיכוני עשבוני?
קרלי גולודיאץ, חיים קיגל ומרסלו שטרנברג
אוגוסט 2012, גליון 3, (עמ' 238-246)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

רעייה היא חלק בלתי נפרד מהנוף הים תיכוני זה אלפי שנים. בתגובה לשינויים בתנאי הרעייה במשך השנים, התחוללו שינויים במבנה הצומח ובתפקודו, מהרכב המינים ועד לתהליכים מרכזיים במערכת האקולוגית. במחקר הנוכחי נבחנה תגובת הצומח העשבוני הים תיכוני לירידה בלחץ הרעייה ולהפסקת הרעייה בטווח זמן קצר וארוך (3 שנים וכ-30 שנים). המחקר בוצע בין השנים 2005-2003 בחוות המחקר כרי דשא בגליל העליון, שבה עדר בקר לבשר. בחלקות הנתונות לרעייה נבנו גדורות למניעת הרעייה כדי לבחון את התאוששות הצומח בטווח הקצר. לחיזוי השינויים בחברת הצומח ובתפקוד המערכת האקולוגית נבדקו במחקר שינויים בהרכב הצומח, תפקודי המערכת האקולוגית (ייצור ביומסה ופירוק הנשר הצמחי), ושימוש בתכונות LHS של צמחים (L=השטח הסגולי של העלה[SLA], H=גובה הצמח, S=מסת הזרע). נמצא כי בטווח הקצר גרמה הפסקת הרעייה להתאוששות מהירה של הדגניים הרב-שנתיים הגבוהים ולהשתלטותם על השטח תוך שלוש שנים. נוצר הרכב צומח דומה לזה של החלקות שהיו ללא רעייה תקופה ממושכת, ונרשמה עלייה ביצרנות, אולם ללא השפעה על קצב פירוק הנשר הצמחי. מבחינת תכונות ה-LHS, עלה חלקם של מינים גבוהים, בעלי זרעים גדולים, אך עם SLA קטן יותר. תכונות ה-LHS הציגו היטב את השינויים בצומח בעקבות הפסקת הרעייה, והצליחו לחזות את השינויים בייצור הביומסה. ניתן להסיק כי הצומח העשבוני הים תיכוני מתאפיין בתחלופה במינים הדומיננטיים בתגובה לשינויים ברעייה. הדינמיקה של המינים הדומיננטיים היא מדד טוב לשינויים בהרכב הצומח הכללי, לייצור הביומסה ולתכונות  ה-LHS. מסקנה נוספת היא שהצומח מתאפיין בכושר התאוששות מהיר אחרי הפסקת הרעייה, המצביע על יציבות גבוהה של המערכת בפני רעיית בקר, זאת כנראה בעקבות ההיסטוריה ארוכת השנים של הרעייה באזור כולו.

 

 


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel