מניעת נגר עילי וסחף קרקע באמצעות שימוש ברסק גזם לחיפוי קרקע
מני בן–חור, מרקוס לאדו, חיים טנאו, לאה לייב ועמוס ערב
אוגוסט 2011, גליון 3, (עמ' 202-209)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

 

לנגר ולסחף השפעות שלילית מבחינה סביבתית, חקלאית והנדסית, והשינויים המתרחשים בשימושי הקרקע בארץ בעשורים האחרונים מחריפים את הבעיה. מטרת העבודה המוצגת כאן הייתה ללמוד את ההשפעות ארוכות הטווח של חיפוי קרקע ברסק גזם עירוני, על שיעורי הנגר והסחף בתנאי שדה בשימושי קרקע שונים. מדידות נגר וסחף נערכו במספר חורפים בחלקות נגר, שהוקמו במדרון בעל שיפוע 4%~ בבית הספר כדורי ובסוללת עפר בעלת שיפוע 45%~ באתר חירייה. כמויות הנגר והסחף שהתקבלו בקרקע חשופה בשני האתרים היו גבוהות; אחוזי הנגר הכללי לכל עונת החורף מכלל הגשם היו 27.7%-20.1%, ושיעורי הסחף (כמות סחף כללית בחורף ליחידת שטח קרקע ויחידת כמות גשם) נעו בין 0.52 גרם למ"ר למ"מ במדרון בעל 4% שיפוע ל–25 גרם למ"ר למ"מ במדרון בעל 45% שיפוע. חיפוי הקרקע ברסק גזם מנע כמעט כליל את הנגר והסחף במשך ארבעה חורפים באתר כדורי ובשלושה חורפים באתר חירייה. בחורף הראשון לאחר תחילת הטיפול נבעה הקטנת כמויות הנגר והסחף בחלקות טיפולי רסק הגזם בעיקר מההשפעה המכנית של רסק הגזם, שהתבטאה באופנים הבאים: (1) רסק הגזם מנע את מכות טיפות הגשם על פני הקרקע, וכך פחתו הרס התלכידים, היווצרות קרום, הירידה בערכי החידור והעלייה בכוחות הניתוק של החלקיקים מגוף הקרקע; (2) הגזם היווה מכשול לתנועה עילית של מי הנגר. הוא הקטין את מהירות זרימת הנגר, את כוחות החתירה ואת כושר ההסעה שלו; (3) הגזם שימש מסננת שלכדה את חלקיקי הקרקע הנסחפים עם מי הנגר. לעומת זאת, ההשפעה ארוכת הטווח של הגזם במניעת נגר וסחף נבעה, כנראה, משינוי שנוצר עם הזמן בתכונות הקרקע שמתחת לשכבת רסק הגזם, כתוצאה מהתפרקותו. שינוי זה גרם לייצוב רב יותר של מבנה שכבת הקרקע העליונה.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel