יערנות ימית: "כי יער הוא, ובראתו, והיה לך תוצאותיו"
יעל הורושובסקי–פרידמן וברוך רינקביץ
אוגוסט 2011, גליון 3, (עמ' 192-201)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר כתוצאה מפעילויות מעשה ידי אדם, שבשילוב עם השפעת שינויי אקלים גלובליים, מאיימות על עתידן. כדי לשמר מערכת אקולוגית מגוונת זו יש לתגבר את פעולות השימור הסביל בצעדי שיקום פעיל. בשל הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים, ניתן להיעזר בעקרונות שיקום פעיל של חברות יער. לפיכך הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית. שיטה זו מורכבת משני שלבים: 1) ייצור של מושבות אלמוגים חדשות במשתלת אלמוגים וגידולן שם; 2) העתקת מושבות אלו, בהגיען לגדלים מתאימים, לשוניות פגועות. משתלות אזוריות שמינים מקומיים מנוהלים בהן, מאפשרות ליצור מאגר אלמוגים שזמין לפעולות שיקום בדרישה מיָדית. במסגרת המחקר ברציונל היערנות הימית פותחו מספר דגמי משתלות באתרים שונים בעולם. לכל טיפוס משתלה תכונות המאפשרות יתרון בתנאי סביבה מסוימים. במשתלות אלו הוערך הפוטנציאל לייצור המוני של אלמוגים ממינים שונים ולגידולם בתנאי גידול זהים. לא רק שהמשתלה הוכחה ככלי יעיל, המייצר תנאי גידול מיטביים לייחורי אלמוגים, אלא שגם עבודה בתנאי מזג אוויר קיצוניים הציגה פתרונות ניהול להתמודדות עם סערות ועם תנאי סביבה משתנים. המחקרים הראו שלמקטעי אלמוגים מספיקה תקופת משתלה הנעה בין חמישה חודשים לשנתיים כדי שיתפתחו למושבות בנות שתילה. את מאגר האלמוגים ניתן לייצר גם מתוצרי רבייה מינית. משתלת אלמוגים נמצאה גם כמקור להפצת פגיות בזכות יכולות רבייה מוגברות של אלמוגים במהלך גידולם במשתלה. לאחר שתילתם, הראו אלמוגי משתלה יכולת לשגשג באתרים מופרעים ואף תרמו לרביית האלמוגים בשונית הפגועה. נוסף על כך, שתילת אלמוגים יוצרת גומחות מרחביות ואקולוגיות חדשות עבור דגים וחסרי חוליות. שיטת היערנות הימית היא אפוא פתרון ייחודי ויעיל להתדרדרות מצבן של שוניות האלמוגים. אין ספק שמחקרים עתידיים יציגו היבטים נוספים בפיתוח בר–קיימא זה של שוניות אלמוגים.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel