השפעת נבירה של חזירי הבר בקרקע על חברת הצמחים העשבוניים
גיא דוברת, אבי פרבלוצקי וגידי נאמן
מאי 2011, גליון 2, (עמ' 118-125)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

חזיר הבר הוא היונק היבשתי הטבעי הגדול ביותר ששרד בישראל. פעילות חזירי הבר ניכרת בשטחים טבעיים וחקלאיים ובתחום יישובי אדם. נבירה של חזירי בר בקרקע גורמת להפרת האיזון של המערכת האקולוגית ואמורה להביא לשינוי משמעותי במאפייני החברה העשבונית וביסודות אקולוגיים נוספים. במחקר זה בחנו את השפעת הנבירה של חזירי הבר על חברת הצמחים העשבוניים בכתמים פתוחים בגריגה ים תיכונית ברמת הנדיב שבדרום הכרמל. בחנו ארבעה טיפולים שייצגו עוצמות ומועדי נבירה שונים: נבירת קיץ, נבירת חורף, שטח מגודר ללא נבירה ושטח פתוח ללא נבירה. הנבירה מתקיימת במשך כל השנה. בחורף ובאביב היה היקף הנבירה כ-4% מכלל השטח הניתן לנבירה, ובקיץ כ-2%, כתלות בבית הגידול. מצאנו כי הנבירה גרמה לשינוי מוגבל במבנה של חברת הצמחים העשבוניים ובהרכבה בהשוואה לשטחים מגודרים שבהם נמנעה הנבירה. נבירת קיץ, טרם נביטה, העלתה את מגוון המינים אך לא שינתה את היבול הצמחי. נבירת חורף, בתקופת הצמיחה, הפחיתה את היבול הצמחי אך לא שינתה את עושר המינים ואת צפיפות הפרטים. נבירות בעוצמות שונות, בהיקפים שונים ובעונות שונות יוצרות כתמים בעלי תנאי קרקע ותחרות שונים, אך אין בהם כדי לגרום לכתמיות ברורה וקבועה בנוף הצומח העשבוני. הניגוד בין היקף הנבירה הגדול וביטויו הנופי לבין ההשפעה האקולוגית הכמעט השולית על חברת הצומח העשבוני יכול להיות מוסבר בכך שבבתי גידול טבעיים כמו רמת הנדיב, מותאמת החברה העשבונית להפרה על-ידי נבירה.


Previous
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel