מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970: חם וצחיח יותר בפנים הארץ
המו חארל קאפלה והנדריק ברוינס
ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 22-16)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 2002-1970 על–פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתיתPET/P (P - כמות המשקעים; PET - ההתאיידות הפוטנציאלית מן הקרקע והצומח). נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. הערכים השנתיים הממוצעים של המשקעים ושל מדד ה–PET/P לאורך חוף הים התיכון נשארו פחות או יותר באותה הרמה. בפנים הארץ, הן במזרח והן בדרום, כמות המשקעים וה–PET/P נמצאים במגמת ירידה, דבר המצביע על עלייה בצחיחות. באילת, בבאר שבע ובברכות המלח בסדום ניכרת עליה בצחיחות, יותר מאשר בשאר האתרים שנבדקו. הקשר בין השינויים בטמפרטורה ובין המשקעים הצביע על מתאם שלילי (עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים) בכל המקרים חוץ מאשר באילת - הנמצאת בדרום ישראל, באזור צחיח מאוד. המתאמים השליליים שנמצאו בנגבה, בכפר בלום, בהר כנען, בבאר שבע ובברכות המלח בסדום, מובהקים מבחינה סטטיסטית. לסיכום, האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף.

 

 


Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel