אקולוגיה וסביבה

תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים

6 בינואר, 2019

'כיתות חכמות' – האם הכנסת נתבי אינטרנט אלחוטיים לבתי ספר היא מעשה חכם?


מאת

קרן דליות
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
אילת ברעם-צברי
קבוצת תקשורת המדע, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

מאת

קרן דליות
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
אילת ברעם-צברי
קבוצת תקשורת המדע, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

דמיינו הודעת וואטסאפ מוועד הכיתה: "הורי כיתה ד'2 שלום. הנכם מוזמנים לאסיפה מיוחדת של הנהגת ההורים שיוחלט בה אם לאשר לבית הספר להתקין מערכות אינטרנט אלחוטי בכל רחבי בית הספר, עם נתב (ראוטר) בכל כיתה וכיתה. מי שיגיע ישפיע!!!" – כיצד תצביעו?

נתבי Wi-Fi משדרים קרינת רדיו, שהיא סוג של קרינה בלתי מייננת. מחקרים רבים [3] בעשרות השנים האחרונות בדקו השפעות של סוגים שונים של קרינה בלתי מייננת על גוף האדם. הם מצאו שקרינה בלתי מייננת יכולה לגרום לרקמה שלידה להתחמם, אך תופעה זו מתרחשת רק בעוצמת קרינה גבוהה בהרבה (פי מאות אלפים) מזו הקורנת ממכשירי Wi-Fi, בעוד עוצמת הקרינה פוחתת בריבוע לפי המרחק מהנתב. מחקרים שבדקו השפעות של קרינה בלתי מייננת שאינן קשורות לחימום, כמו היווצרות סרטן או נזק לפוריות, לא מצאו הוכחות חד-משמעיות לטענה זו אצל בני אדם [1], אך הנושא עדיין נחקר. לדוגמה, לאחרונה פרסם איגוד הטוקסיקולוגיה האמריקאי מחקר שמצא קשר בין קרינה סלולרית ובין סרטן בלב של חולדות ממין זכר [2].

ישנן קבוצות פעילים בעולם, וגם בישראל, שטוענות שהסיכונים מקרינה בלתי מייננת אינם מבוטלים, ושיש להתייחס בכובד ראש למחקרים התומכים בטענתם, גם אם הקונצנזוס המדעי שונה. לטענתם, מסיבה זו יש לנקוט צעדי זהירות משמעותיים, למשל למנוע הכנסת אינטרנט אלחוטי לבתי ספר יסודיים. קבוצת פעילים זו נוטה לשלוט בשיח הציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות, ולנסות להשפיע עליו. 

מחקר שאנו עורכות (במימון משרד המדע והטכנולוגיה) עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים, כמו בתי ספר, הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי. נושאים חברתיים-מדעיים נמצאים בנקודת המפגש בין המדע ובין החברה, ומייצגים דילמות מדעיות שיש להן השלכות בתחומי חיים רבים – חברתיים, פוליטיים, כלכליים ועוד, ועל כן הם רלוונטיים לחיי היום-יום של אנשים. עד כה חקרנו את הנושא בשלוש שיטות:

חקר השיח התקשורתי – בדקנו את המסרים באתרי חדשות מובילים בנושא קרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת אינטרנט אלחוטית בפרט (70 כתבות וידיעות שפורסמו לאורך השנים 2014–2017 וכן התגוביות [הטוקבקים] שנכתבו להן). אף על פי שהקונצנזוס המדעי הוא שאין עדות לנזק מקרינה בלתי מייננת, ב-70% מהידיעות שבדקנו הובעה עמדה ברורה שקרינה בלתי מייננת היא מסוכנת. עמדות כותבי התגוביות לידיעות היו דווקא מתונות יותר: רק 52% מהמגיבים הביעו עמדה כזו.  

חקר השיח ברשתות החברתיות – בחנו את השיח שהתפתח ברשתות החברתיות בעקבות שידור תוכניות טלוויזיה בנושאי קרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת אינטרנט אלחוטית בפרט. בדקנו שלוש תוכניות טלוויזיה ששודרו בשנים 2016–2018. ניתחנו פוסטים (רשומות) ותגובות בארבעה עמודי פייסבוק פתוחים (כמו "מדע גדול בקטנה" וחדשות "כאן"), שנוהלו בהם דיונים על התוכניות הללו. 52% מהמגיבים הביעו עמדה חד-משמעית שקרינה היא מסוכנת, לעומת 27% שהביעו עמדה חד-משמעית הפוכה. לרוב, השולטים בשיח הם הגולשים המאמינים שקרינה בלתי מייננת מסוכנת. עם זאת, יש שונות רבה בין עמודי פייסבוק שונים. כשמנהלי העמודים ומדענים מעורבים בשיח, הדיון שקול ומעמיק יותר לעומת דיון בעמודים שהשיח בהם חופשי ואינו מנוהל. אגב, מכאן נובעת מסקנת משנה של מחקרנו: יש חשיבות למעורבות של מדענים בפורומים ציבוריים כדי לקדם שיח מבוסס ראיות בנושאים שבחזית הטכנולוגיה, המשפיעים על סביבת חיינו.

ראיונות – ערכנו ראיונות עומק עם 50 הורים לילדים בבתי ספר יסודיים ביחס לתפיסות הסיכון שלהם לגבי קרינת אינטרנט אלחוטית בבתי ספר. לשם כך הצגנו להם דילמה – האם לאשר הכנסת Wi-Fi לבית הספר של ילדם או לא? רוב ההורים שראיינו הסכימו להכנסת Wi-Fi לבית הספר. אף על פי שחלק מהם חששו שתיתכן סכנה מהקרינה, הם לא חשבו שיש טעם להתנגד לחשיפה ל-Wi-Fi, כי בין כה וכה הילד חשוף לה במקומות אחרים, כולל בבית, בחנויות ובמתחמים שונים. גם הורים שהביעו התנגדות להתקנת רשתות Wi-Fi בבית הספר של ילדם, לא תמיד עשו זאת בגלל סכנת הקרינה. סיבה נפוצה להתנגדות הייתה שאינם רואים את החשיבות הפדגוגית בשימוש נרחב ב-Wi-Fi, ומעדיפים לצמצם את החשיפה למסכים של ילדיהם מטעמים חינוכיים וחברתיים.

אף על פי שהמדע אינו מציג ראיות לנזקים מקרינת נתבי אינטרנט אלחוטיים, ממצאים מהמחקר שערכנו מצביעים שהמידע המוצג לציבור בתקשורת, ממסגר קרינה זו כמסוכנת. עם זאת, אנו רואים שיש נוכחות משמעותית של אנשים המביעים את הסכמתם עם הקונצנזוס המדעי בשיח ברשתות החברתיות ובתגוביות. להורים סיבות אחרות, שלרוב אינן קשורות לסיכון מקרינה, לתמוך בהכנסת אינטרנט אלחוטי לכיתות או להתנגד לה. לנוכח המסגור הבעייתי בתקשורת והנוכחות של דעות מעורבות בשיח הציבורי, עולה הצורך לבדוק את הנושא באופן מקיף יותר. במהלך 2019 נערוך סקר עם מדגם מייצג של ישראלים, שיבחן את הקשר בין ידע מדעי כללי, ידע מדעי בהקשר של קרינה בלתי מייננת וקבלת החלטות בנושא של רשתות אלחוטיות בבתי ספר.

ומה איתך, החלטת איך להצביע אם ההצעה תגיע לסף כיתת ילדך?


  1. International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection. Wireless Local Area Network – WLAN High Frequency.
  2. National Toxicology Program. 2018. Cell phone radio frequency radiation studies.
  3. Wood A and Roy C. 2017. Overview: The electromagnetic spectrum and nonionizing radiation. In: Wood A and Karipidis K (Eds). Non-ionizing Radiation Protection. Hoboken (NJ, USA): John Wiley & Sons, Inc.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

דליות ק וברעם-צברי א. 2018. תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים. אקולוגיה וסביבה 9(4): 14–15.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      קרן דליות
      הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      אילת ברעם-צברי
      קבוצת תקשורת המדע, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

      מאת

      קרן דליות
      הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      אילת ברעם-צברי
      קבוצת תקשורת המדע, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל


      ציטוט מומלץ

      דליות ק וברעם-צברי א. 2018. תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים. אקולוגיה וסביבה 9(4): 14–15.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

      גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

      רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר תחזיות הפליטות מאסדת לוויתן

      גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד